ראובן דונין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
הרב דונין נולד בשנת [[תרצ"ד]] ב[[חיפה]] לרב תנחום דונין, שהיה דור שישי בחב"ד וחתנו של הרב אריה לוין. בשנות צעירותו התגלתה אצל ראובן מחלת האסטמה ובעקבותה נשלח בגיל צעיר ללמוד בפנימיית 'כפר הנוער' בהרי [[ירושלים]]. אוכלוסיית הילדים בפנימיה והריחוק מהבית החלישו את קיום התורה והמצוות של ראובן. כשהתבגר התגלה אצלו כשרון בנהיגה ובשליטה על כלי רכב כבדים. הוא החל לעבוד כנהג שופל והתגורר בקיבוץ הדתי "לביא". | הרב דונין נולד בשנת [[תרצ"ד]] ב[[חיפה]] לרב תנחום דונין, שהיה דור שישי בחב"ד וחתנו של הרב אריה לוין. בשנות צעירותו התגלתה אצל ראובן מחלת האסטמה ובעקבותה נשלח בגיל צעיר ללמוד בפנימיית 'כפר הנוער' בהרי [[ירושלים]]. אוכלוסיית הילדים בפנימיה והריחוק מהבית החלישו את קיום התורה והמצוות של ראובן. כשהתבגר התגלה אצלו כשרון בנהיגה ובשליטה על כלי רכב כבדים. הוא החל לעבוד כנהג שופל והתגורר בקיבוץ הדתי "לביא". | ||
כשאחיו הצעיר, הרב אברהם דונין, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ביקש באחת מפגישותיהם מאחיו ראובן שיקרא קצת מתורת [[חסידות חב"ד]] שהביא איתו. תחילה סירב ראובן אך לאחר בקשות חוזרות החל לקרוא ולהתעניין והדברים מצאו חן בעיניו. ראובן, שכבר שהיה בתקופת חיפוש משמעות לחייו, העמיק את התעניינותו ביהדות ואף נסע ללמוד לתקופות קצרות | כשאחיו הצעיר, הרב אברהם דונין, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ביקש באחת מפגישותיהם מאחיו ראובן שיקרא קצת מתורת [[חסידות חב"ד]] שהביא איתו. תחילה סירב ראובן אך לאחר בקשות חוזרות החל לקרוא ולהתעניין והדברים מצאו חן בעיניו. ראובן, שכבר שהיה בתקופת חיפוש משמעות לחייו, העמיק את התעניינותו ביהדות ואף נסע ללמוד לתקופות קצרות לישיבות שונות. ראובן לא מצא בישיבות הללו את המשמעות אותה חיפש והוא חזר לעבודתו כטרקטוריסט במחצבה. באחד ימי שישי נסע ראובן באוטובוס מחיפה לעכו ע"מ לשבות בנהריה, במהלך הדרך נוצר קשר עם יהודי חסידי שהזמין אותו בשבת הבאה לכפר חב"ד, אך ראובן ירד מהאוטובוס חצה את הכביש ונסע דרומה לכפר חב"ד, לאח"כ הודיע לאביו בצורה חד משמעית שהוא נוסע לישיבת ת"ת בלוד, בה לומד אחיו, אברהם. | ||
כשהגיעו | כשהגיעו ראובן ואביו לישיבה, סירב ה[[משפיע]], הרב [[שלמה חיים קסלמן]], לקבל את ראובן לישיבה. אביו, הרב תנחום דונין, התחנן לרב קסלמן שיקבל את ראובן והלה לא השיב אלא הביט בראובן. ראובן חש כי זה רגע המבחן שלו והוא הבטיח כי יעשה '''כל''' מה שיאמרו לו. לבסוף קיבלו הרב קסלמן והצמיד לו כ'חברותא' את הרב [[משה נפרסטק]] שישמש לו כמעין חונך. | ||
ראובן הרגיש שהגיע למקום הנכון, בו מצא את אשר חיפש. הוא החל ללמוד בשקידה והתמדה [[נגלה]] ו[[חסידות]] והתמדתו הייתה לשם דבר עד שבאחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] העיר לו הרב קסלמן שלא יקבל [[גאווה]] מהשגיו כיון שאין זה אלא ב"[[אתערותא דלעילא]]". ראובן התחבר מאוד לרב קסלמן ולימים התבטא על הישיבה: {{ציטוטון|נמשכתי לשם, כי ראיתי שהאנשים האלה מדברים אמת}}. | ראובן הרגיש שהגיע למקום הנכון, בו מצא את אשר חיפש. הוא החל ללמוד בשקידה והתמדה [[נגלה]] ו[[חסידות]] והתמדתו הייתה לשם דבר עד שבאחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] העיר לו הרב קסלמן שלא יקבל [[גאווה]] מהשגיו כיון שאין זה אלא ב"[[אתערותא דלעילא]]". ראובן התחבר מאוד לרב קסלמן ולימים התבטא על הישיבה: {{ציטוטון|נמשכתי לשם, כי ראיתי שהאנשים האלה מדברים אמת}}. | ||