יששכר דוב רוקח: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש של האדמו"ר מבעלזא בירשולים]]
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש של האדמו"ר מבעלזא בירשולים]]
'''רבי יששכר דוב רוקח מ[[בעלזא]]''' נולד לאביו רבי מרדכי רוקח מבילגורייא, בנו של רבי יהושע רוקח מבעלזא. לאחר פטירת דודו רבי [[אהרן רוקח מבעלזא]] מונה ל[[אדמו"ר]] מבעלזא.
'''רבי יששכר דוב רוקח מ[[בעלזא]]''' נולד לאביו רבי מרדכי רוקח מבילגורייא, בנו של רבי יהושע רוקח מבעלזא. לאחר פטירת דודו רבי [[אהרן רוקח מבעלזא]] מונה ל[[אדמו"ר]] מבעלזא.
==ביוגרפיה==
נולד ב[[תל אביב]] ב[[ח' בשבט]] ה'[[תש"ח]] (1948) לרב [[מרדכי רוקח]] מבילגוריי, ולרבנית מרים, בת רבי צבי גליק. הרב ישכר דב רוקח הוא אחיין לרבי [[אהרן רוקח]], האדמו"ר מ[[בעלזא]] הקודם, ונכד לרבי [[יששכר דב רוקח]] (הזקן), האדמו"ר השלישי בשושלת זו.
גדל והתחנך בצל דודו האדמו"ר מבעלזא אחרי שבגיל פחות משנתיים התייתם מאביו. כונה בילדותו "ברניו". דודו, שמשפחתו נספתה בשואה, ראה בו את ממשיך דרכו בבוא היום.
עם פטירת דודו בשנת 1957 החליטו זקני החסידות להמתין לילד שהיה בן תשע בלבד עד שיתבגר ויוכתר לאדמו"ר כממלא מקום דודו. רבי ישכר דוב קיבל את הכינוי "הינוקא". קבוצת חסידים קטנה שלא קיבלה את המינוי פרשה מחסידות בעלז, ולאחר שנים קיבלה על עצמה את מרותו של בן-דודו, רבי [[יהושע רוקח]] מ[[מחנובקה]].
ב[[בר מצוה]] שלו שנערכה במרכז חסידות בעלזא, השתתפו אלפי חרדים, ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים, כמו רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[צאנז]]-[[קלויזנבורג]] ו"הגאון מטשיבין" רבי [[דב בעריש ווידנפלד]].
בגיל 17 התארס עם שרה רוקח בת רבי [[משה יהושע הגר]], לימים האדמו"ר מ[[ויז'ניץ]]. שמחת נישואיו נחשבה בימים ההם כ"החתונה הגדולה" בחצרות החסידיות אחרי השואה, והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים חוגגים מחסידי בעלז וויז'ניץ. לפי הערכות המשטרה נטלו חלק בטקס החופה כעשרים אלף איש, והתקשורת בארץ העניקה כיסוי נרחב לחתונה ולחגיגות שנלוו לה.
ב[[ט"ו באב]] ה'[[תשכ"ו]] (1966) הוכתר רבי ישכר דב באופן רשמי לאדמו"ר מבעלזא בידי זקני החסידות.
ביום ההכתרה עלו בחורי הישיבה של החסידות וכן חסידים נוספים בראשות הרב רוקח לקבר דודו הרב אהרן מבעלזא שבהר המנוחות בירושלים. זקני החסידים, ובהם האדמו"ר הישיש מיברוב רבי יצחק רובין הגישו לו "קוויטלאך" והכתירו אותו כ"אדמו"ר". ב[[ליל שבת]] שלמחרת ערך האדמו"ר הטרי את ה"טיש" הראשון בפני אלפי חסידים שנהרו לראות מקרוב את האדמו"ר הצעיר בשבת הראשונה לכהונתו.
בשנים לאחר הכתרתו שקד האדמו"ר על בניית וביסוס מוסדות חסידות בעלזא, שהפכה תחת הנהגתו לחסידות המונה אלפי משפחות, בארץ ובחו"ל, בעיקר באירופה וצפון אמריקה.


== הקשר לחב"ד==
== הקשר לחב"ד==