אריה לייב פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
(←‏משפחתו: פירוט כל בניו וחתניו.)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(48 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
{{דמות
|שם=רבי אריה לייב פרידמן
|שם=רבי אריה לייב פרידמן
|תמונה=[[קובץ:אריה לייב פרידמן.JPG|250px]]
|תמונה=אריה לייב פרידמן.JPG
|כינוי=ר' לייב צדיק
|כינוי=ר' לייב צדיק
|תיאור=מחבר הספר 'צדקת צדיק'
|תיאור=
|תאריך לידה=שנת [[תרס"ג]] לערך
|תאריך לידה=שנת [[תרס"ג]] לערך
|מקום לידה=בעיר רציצא, [[רוסיה]]
|מקום לידה=בעיר [[רציצא]], [[רוסיה]]
|תאריך פטירה=[[ג' בתשרי]] [[תשנ"ג]]
|תאריך פטירה=[[ז' בתשרי]] [[תשנ"ג]]
|מקום פטירה=[[ארץ ישראל]]
|מקום פטירה=[[ארץ ישראל]]
|מקום פעילות=גוש דן, ארץ ישראל
|מקום פעילות=גוש דן, ארץ ישראל
|תפקידים נוספים=עורך השבועון "הד המוסר"
|תפקידים נוספים=עורך השבועון "הד המוסר"
|רבותיו=הרב יצחק אורלנסקי ור' [[יעקב יוסף קנייבסקי]]
|רבותיו=הרב יצחק אורלנסקי ור' יעקב ישראל קנייבסקי
|תלמידיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=צדקת הצדיק, ויבך יוסף, שאול בחיר ה'
|חיבוריו=צדקת הצדיק, ויבך יוסף, שאול בחיר ה'
|השתייכות=
|השתייכות=
}}
}}
רבי '''אריה לייב פרידמן''' היה [[עובד ה']] והקים רשת 'בתי [[מוסר]]' ב[[ארץ ישראל]]. חיבר את הספר "צדקת הצדיק" והיה בידידות עם [[הרבי]]. נולד בערך בשנת [[תרס"ג]] ונפטר ביום [[ג' בתשרי]] [[תשנ"ג]].
רבי '''אריה לייב פרידמן''' (סביבות [[תרס"ג]] - [[ז' בתשרי]] [[תשנ"ג]]) היה [[עובד ה']] והקים רשת 'בתי [[מוסר]]' ב[[ארץ ישראל]]. חיבר את הספר "צדקת הצדיק" והיה בידידות עם [[הרבי]].


За його словами, навіть якщо дивитися на ключові дати, то «Південний потік» з'явився після заснування в 2004 році консорціуму Nabucco, який до 2007 року отримав хорошу початкову динаміку.
==תולדות חיים==
הרב אריה לייב פרידמן נולד סביבות שנת [[תרס"ג]] בעיר [[רציצא]], לר' מרדכי זאב פרידמן, שנהרג על קידוש ה'. בילדותו עזב את בית הוריו ונסע ללמוד בישיבת "בית יוסף" נובהרדוק ב[[מזריץ']] של הרב יצחק אורלנסקי. בישיבה היה מתמיד בלימודו והיה מאריך ב[[עבודת התפילה]] ובכלל היה מאוד מקפיד בכבוד בית הכנסת, שלא לדבר סתם דיבורים בבית כנסת. בבחרותו היה עורך את השבועון "הד המוסר". כשנפגש לראשונה עם ה[[חפץ חיים]] החזיק בידו במשך כל הזמן שאמר דבר תורה ואחר כך אמר עליו החפץ חיים: "הוא משלנו"{{הערה|כוונתו הייתה לטהרה והקדושה שבו, וכן לשמירת הלשון שבה הצטיין}}. כשהתייסדה ישיבת נובהרדוק ב[[בני ברק]] בראשות [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]], עבר ללמוד בה.


«23 червня 2007 року „Газпром“ і Eni підписали Меморандум про взаєморозуміння щодо „Південного потоку“. Це можна вважати точкою відліку. А 18 січня 2008 року в швейцарському кантоні Цуг (там же, де з 2004-го функціонує добре відоме і „дороге“ кожному українцеві „РосУкрЕнерго“) італійською Eni і російським „Газпромом“ була створена компанія South Stream AG для реалізації проекту будівництва „Південного потоку“, — зазначив експерт.
לאחר נשואיו החל לפעול בהקמת רשת 'בתי מוסר' ב[[בני ברק]], [[תל אביב]], [[פתח תקווה]] ו[[ירושלים]]. הוא קיבץ סביבו חבורה של עשרות בחורים ואברכים שעסקו ב[[עבודת ה']] ותיקון המידות. רבים מהם נעשו אחר כך תלמידי חכמים גדולים ועובדי ה' שהעבירו את דרכי המוסר לתלמידיהם.


„І тепер — найголовніше: Nabucco порушує російську стратегію, спрямовану на створення механізму транснаціонального маніпулювання напрямками, потоками і цінами експортованого газу. Якщо „Газпром“ матиме „Північний потік“ і „Південний потік“, а до наявного газопроводу Ямал-Європа і 50% в хабі Баумгартен додасться контроль над ГТС України, — він отримає ідеальну систему для пан'європейських газових маніпуляцій, — підкреслив М. Гончар . - А Nabucco, не контрольований „Газпромом“, з виходом в австрійському хабі забезпечить високий рівень конкуренції. Ресурс „Газпрому“ з великою часткою ймовірності виявиться неконкурентним, враховуючи його традиційну політику максимізації експортних цін“.
הרב פרידמן היה אהוד על גדולי ישראל שהיו מכנים אותו "רבי לייב הצדיק" ועמד בקשרי מכתבים עם רבים מהם. ידידית מיוחדת הייתה אליו מר' אליהו לופיאן והרב יחזקאל לווינשטיין אף תמך בו באופן אישי. ביום [[כ"ז בניסן]] [[תשט"ז]] הציע הרב לווינשטיין במכתב לרב פרידמן להצטרף ל"חבורה של גדולים אשר חפצים בלימוד המוסר". בהתכתבויות עם ה[[חזון איש]] ניתן לראות את החיבה שהיה לחזון איש אל הרב פרדימן, זאת למרות חילוקי הדעות שביניהם{{הערה|הרב פרידמן חלק בספרו "צדקת הצדיק", על שיטת החזון איש שכתיבת האות 'צדי"ק' על פי ה[[אריז"ל]], כמנהג החסידים (שיו"ד אחד פונה ימינה והשני שמאלה), פוסלת את ספר התורה. הוא מרבה להתווכח בספרו עם דעה זו ומוכיח את צדקתה של הצדי"ק על פי האריז"ל. בספר זה, אגב, מתגלה טפח מידיעותיו העצומות בתורה וכן מכשרונו הספרותי וסגנונו המקורי.}}.


Але Nabucco, за його словами, з ресурсами газу, неконтрольованими „Газпромом“ (азербайджанський, туркменський та ін), означає, що європейські покупці отримають можливість грати не за правилами „Газпрому“, а за правилами конкурентного ринку.
הרב פרידמן נפטר ביום [[ז' בתשרי]] שנת [[תשנ"ג]] בהיותו כבן תשעים שנה ומנוחתו כבוד ב'הר הזיתים' ב[[ירושלים]].


„Тому зовнішня протидія „Газпрому“ і РФ спрямоване на те, щоб за будь-яку ціну перешкодити реалізації проекту Nabucco, навіть якщо словесно висловлюються нейтральні або ігноруючі оцінки“, — додав він.
==קשריו עם רבותינו נשיאנו==
[[קובץ:מכתב הרבי לאריה לייב פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכבתו של [[הרבי]] אל הרב פרידמן בנושא לימוד [[פנימיות התורה]]. [[ז' באדר א']] [[תשכ"ב]]]]
בשנת [[תרפ"ח]], אחרי ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יצא מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]], רצה הרב פרידמן להיפגש עימו. הוא נסע במיוחד ובדרכים מסוכונת לריגא ומפאת חולשתו של אדמו"ר הריי"צ, לא התקיימה הפגישה. באותה תקופה שהה [[הרבי]] בריגא והם שוחחו בדברי תורה. לימים אמר הרב פרידמן, שכל טרחתו הגדולה להגיע ל[[וורשה]] הייתה שווה רק בשל פגישה זו.


До факторів зовнішнього протидії експерт також зараховує не тільки вплив „Газпрому“, який небезуспішно намагається протягом останніх трьох років закупити за максимумом газ з родовища Шах Деніз, а й протидія норвезької Statoil.Саме ця компанія, за словами М. Гончара, активно лобіює розвиток ITGI і ТАР — замість Nabucco.
מראשית דרכו של הרבי כנשיא [[חסידות חב"ד]], בשנת [[תשי"א]], התעניין הרב פרידמן בתורתו של הרבי והיה מקדיש זמן רב ללימוד ועיון ב[[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר]]יו של הרבי. כשהיה שידור חי מהתועדות של הרבי, היה משתדל להגיע לשיכון חב"ד בירושלים כדי להאזין. היה מרבה להתפלל בבית כנסת חב"ד ובעיקר היה מגיע לשמוע את מאמר ה[[דא"ח]] ב[[סעודה שלישית]] של [[שבת]]. הוא היה משתתף באירועים תורניים של חב"ד, גם בסוף ימיו כשהדבר היה כרוך קשה מאוד עבורו.


„На перший погляд, це виглядає дивним, але мотивація Statoil аналогічна газпромівській — не допустити на європейському ринку якогось „надмірного“ газу.Тому норвежці роблять спроби „відвести“ потенційно надлишковий газ з Nabucco до Південної Європи, на Балкани, до Італії, не допускаючи його до Австрії, звідки він автоматично зможе потрапляти на ринки країн Центральної Європи. Це ще одна інтрига останнього періоду протидії Nabucco, яка стає все більш очевидною. Норвежців тут навряд чи можна в чомусь дорікнути, адже Норвегія не є членом ЄС і не зобов'язана проводити енергетичну політику за вказівкою з Брюсселя“, — зазначив експерт.
הרב פרידמן הרבה להתכתב עם הרבי. באגרת מיום [[ט"ז באלול]] [[תש"י]] כותב לו הרבי באריכות בנושא צורת כתיבת ה[[אות צדי"ק]] על פי ה[[אריז"ל]] ואיך שזה נכון ב[[נגלה]] וב[[קבלה]]. הרבי מפקפק האם אכן דעתו של [[הגר"א]] היא כפי שמצטטים אותו, בפרט שזה היפך כתבים מפורשים מהאריז"ל{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ג' עמ' תל"ז (אגרת תשלא): ".. מה דעת הגר"א בזה, ומעתיק במכתבו מה שכתוב בספר תוספת מעשה רב שהגר"א פסל "הצדין כפופין עקומין מאחוריהם" ואמר שטעות נפלה בכתבי - האר"י-ז"ל.[{ש}}"והנה הספר הנ"ל אין אצלי. אבל איפה רמוזה בלשון זה יו"ד הפוכה? אבל בספר כתוב לחיים להסופר ר' אברהם חיים ממינסק ([[וילנא]] תרי"ח) כותב, ששמע מהרב ר' אלעזר משה ממאנאסטירשיצינע בשם הגר"א דהגירסא בזהר חלק א' (ב, ב) היא לאסתרא ולא לאחורי. ומסיים המחבר דאנו קיימא לן כדעת הבית שמואל והבית יוסף והגר"א להלכה למעשה.


==הקשר עם חב"ד==
"כמובן יסוד קלוש הוא ביותר לקבוע על-פי זה דעת הגר"א שהיא היפך כתבי האריז"ל, ובפרט שגם התקון בזהר אינו עולה יפה כלל, כי ממשיך בזהר שם: ולא אתהדרו אנפין באנפין כו' זמין לנסרא לך ולמעבד לך אנפין באנפין, עד-כאן-לשונו. שמכל זה מוכח שמקודם הוא היפך דאנפין דהיינו אחור, ולא לאסתחרא.}}. בספרו "צדקת הצדיק" מביא המחבר את מה שכתב לו הרבי וכותב על זה שזוהי {{ציטוטון|הוכחה שאין עליה תשובה}}. באותו מכתב מודה לו הרבי על החלטתו לפתוח ספריה להשאלת ספרי חסידות והרבי מודיע לו שהוא מוכן לשלוח לו את כל ספרי [[קה"ת]]{{הערה|מכתבים נוספים מהרבי אליו; מ[[י"א בתמוז]] [[תשי"א]] (אגרת א'צג), הרבי מציע שילד יתחיל ללבוש [[טלית קטן]]. על הודעתו שנוסע הוא לראות [[ספר תורה]] עתיק, מבקש הרבי שיצלם הדף של "פצוע דכא", לראות אם הוא בא' או בה'. אגרות משנת [[תשי"ח]] (אגרת ה'תתנג/ה), בעניין השם שיש להזכיר בתפילה על חולה שהוסיפו לו שם. אגרת מיום [[ז' באדר א']] [[תשכ"ב]] על שאלתו האם אפשר לצאת ידי חובת לימוד [[פנימיות התורה]] בלימוד פרק [[תניא]] בכל יום. וכן האם גם ה[[זוהר]] וכתבי ה[[אריז"ל]] נחשבים לפנימיות התורה}}. בשנת [[תשי"ד]] כתב הרב פרידמן אל הרבי מכתב בקשה עם ר' חיים חייקל מילצקי, ראש ישיבת "חיי עולם" ב[[ירושלים]], שבעקבות קללה של [[צדיק נסתר]] היה חולה ברגליו והרופאים רצו לכרות לו את הרגל. הרבי ענה לו שיאמר לרב מילצקי שיתחיל ללמוד [[חת"ת]]. הרב מילצקי אכן התחיל ללמוד חת"ת ותוך זמן קצר התרפא מהמחלה ונחסכה כריתת הרגל{{הערה|סופר על ידי הרב פרידמן עצמו. מודפס ספר [[שמועות וסיפורים (ספר)|שמועות וסיפורים]] מר' [[רפאל כהן]]. חלק א' ע' קנ"ב.}}.
[[קובץ:מכתב הרבי לאריה לייב פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכבתו של [[הרבי]] אל הרב פרידמן בנושא לימוד [[פנימיות התורה]]. [[ז' אדר א']] [[תשכ"ב]]]]
בשנת [[תרפ"ח]], אחרי ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יצא מ[[רוסיה]] לוורשא, רצה הרב פרידמן להיפגש עימו. הוא נסע במיוחד ובדרכים מסוכונת לוורשא ומפאת חולשתו של אדמו"ר הריי"צ, לא התקיימה הפגישה. באותה תקופה שהה [[הרבי]] בוורשא והם שוחחו בדברי תורה. לימים אמר הרב פרידמן, שכל טרחתו הגדולה להגיע לוורשה היתה שווה רק בשל פגישה זו.


מראשית דרכו של הרבי כנשיא [[חסידות חב"ד]], בשנת [[תשי"א]], התעניין הרב פרידמן בתורתו של הרבי והיה מקדיש זמן רב ללימוד ועיות ב[[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר]]יו של הרבי. כשהיה שידור חי מהתועדות של הרבי, היה משתדל להגיע לשיכון חב"ד בירושלים כדי להאזין. היה מרבה להתפלל בבית כנסת חב"ד ובעיקר היה מגיע לשמוע את מאמר הדא"ח בסעודה שלישית של [[שבת]]. הוא היה משתתף באירועים תורניים של חב"ד, גם בסוף ימיו כשהדבר היה כרוך קשה מאוד עבורו.
הרב פרידמן היה שולח הרבה '[[פ"נ]]ים' אל הרבי, מבקשות של יהודים. מחותנו, ר' [[פסח אפרים ריבר]], כשהיה עובר אצל הרבי לקבל [[לעקח]], היה הרבי מוסר לו חתיכה נוספת עבור מחותנו ואומר לו "עבור ר' לייב צדיק{{הערה|כנראה שהכינוי רמז גם על ספרו "צדקת הצדיק".}}. כמה מצאצאיו שנמנים על חסידי חב"ד מספרים כיצד היה סבם מתרגש עד דמעות, כאשר היה מזכיר את הרבי.
 
הרב פרידמן הרבה להתכתב עם הרבי. באגרת מיום [[ט"ז באלול]] [[תש"י]] כותב לו הרבי באריכות בנושא צורת כתיבת ה[[אות צדי"ק]] על פי ה[[אריז"ל]] ואיך שזה נכון ב[[נגלה]] וב[[קבלה]]. הרבי מפקפק האם אכן דעתו של [[הגר"א]] היא כפי שמצטטים אותו, בפרט שזה היפך כתבים מפורשים מהאריז"ל{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ג' עמ' תל"ז (אגרת תשלא): ". . מה דעת הגר"א בזה, ומעתיק במכתבו מה שכתוב בספר תוספת מעשה רב שהגר"א פסל "הצדין כפופין עקומין מאחוריהם" ואמר שטעות נפלה בכתבי – האר"י-ז"ל.<br>"והנה הספר הנ"ל אין אצלי. אבל איפה רמוזה בלשון זה יו"ד הפוכה? אבל בספר כתוב לחיים להסופר ר' אברהם חיים ממינסק (ווילנא תרי"ח) כותב, ששמע מהרב ר' אלעזר משה ממאנאסטירשיצינע בשם הגר"א דהגירסא בזהר חלק א' (ב,ב) היא לאסתרא ולא לאחורי. ומסיים המחבר דאנו קיימא לן כדעת הבית שמואל והבית יוסף והגר"א ז"ל להלכה למעשה.<br>"כמובן יסוד קלוש הוא ביותר לקבוע על-פי זה דעת הגר"א שהיא היפך כתבי האריז"ל, ובפרט שגם התקון בזהר אינו עולה יפה כלל, כי ממשיך בזהר שם: ולא אתהדרו אנפין באנפין כו' זמין לנסרא לך ולמעבד לך אנפין באנפין, עד-כאן-לשונו. שמכל זה מוכח שמקודם הוא היפך דאנפין דהיינו אחור, ולא לאסתחרא.}}. בספרו "צדקת הצדיק" מביא המחבר את מה שכתב לו הרבי וכותב על זה שזוהי {{ציטוטון|הוכחה שאין עליה תשובה}}. באותו מכתב מודה לו הרבי על החלטתו לפתוח ספריה להשאלת ספרי חסידות והרבי מודיע לו שהוא מוכן לשלוח לו את כל ספרי [[קה"ת]]{{הערת שוליים|מכתבים נוספים מהרבי אליו; מ[[י"א בתמוז]] [[תשי"א]] (אגרת א'צג), הרבי מציע שילד יתחיל ללבוש טלית קטן. על הודעתו שנוסע הוא לראות [[ספר תורה]] עתיק, מבקש הרבי שיצלם הדף של "פצוע דכא", לראות אם הוא בא' או בה'. אגרות משנת [[תשי"ח]] (אגרת ה'תתנג/ה), בעניין השם שיש להזכיר בתפילה על חולה שהוסיפו לו שם. אגרת מיום [[ז' באדר א']] [[תשכ"ב]] על שאלתו האם אפשר לצאת ידי חובת לימוד [[פנימיות התורה]] בלימוד פרק [[תניא]] בכל יום. וכן האם גם ה[[זוהר]] וכתבי ה[[אריז"ל]] נחשבים לפנימיות התורה}}. בשנת [[תשי"ד]] כתב הרב פרידמן אל הרבי מכתב בקשה עם ר' חיים חייקל מילצקי, ראש ישיבת "חיי עולם" ב[[ירושלים]], שבעקבות קללה של [[צדיק נסתר]] היה חולה ברגליו והרופאים רצו לכרות לו את הרגל. הרבי ענה לו שיאמר לרב מילצקי שיתחיל ללמוד [[חת"ת]]. הרב מילצקי אכן התחיל ללמוד חת"ת ותוך זמן קצר התרפא מהמחלה ונחסכה כריתת הרגל{{הערת שוליים|סופר על ידי הרב פרידמן עצמו. מודפס ספר [[שמועות וסיפורים (ספר)|שמועות וסיפורים]] מר' [[רפאל כהן]]. חלק א' ע' קנ"ב.}}.
 
הרב פרידמן היה שולח הרבה '[[פ"נ]]ים' אל הרבי, מבקשות של יהודים. חתנו, ר' אפרים פסח ריבר, כשהיה עובר אצל הרבי לקבל [[לעקח]], היה הרבי מוסר לו חתיכה נוספת עבור חותנו ואומר לו "עבור ר' לייב צדיק{{הערת שוליים|כנראה שהכינוי רמז גם על ספרו "צדקת הצדיק".}}. כמה מצאצאיו שנמנים על חסידי חב"ד מספרים כיצד היה סבם מתרגש עד דמעות, כאשר היה מזכיר את הרבי.


במוצאי [[צום גדליה]] שנת תשנ"ג, לפני פטירתו, ביקש מנכדיו שישירו את [[ניגון שאמיל]] של [[הרבי]] וביאר את המשמעות הפנימית של הניגון שמורה על ירידת ה[[נשמה]] ל[[גוף]] בתקווה שירידה זו תעלה אותה למדרגה גבוהה יותר, בסיום תפקידה בעולם הזה.
במוצאי [[צום גדליה]] שנת תשנ"ג, לפני פטירתו, ביקש מנכדיו שישירו את [[ניגון שאמיל]] של [[הרבי]] וביאר את המשמעות הפנימית של הניגון שמורה על ירידת ה[[נשמה]] ל[[גוף]] בתקווה שירידה זו תעלה אותה למדרגה גבוהה יותר, בסיום תפקידה בעולם הזה.
שורה 47: שורה 44:
*'''ויבך יוסף'''.
*'''ויבך יוסף'''.
*'''שאול בחיר ה''''.
*'''שאול בחיר ה''''.
==משפחתו==
* בנו הרב נפתלי פרידמן - ירושלים עיה"ק.
* בנו הרב מרדכי פרידמן - צפת עיה"ק.
* בנו הרב יוסף פרידמן - בני ברק.
* בנו הרב דוד פרידמן - ביתר עילית.
* חתנו הרב [[אברהם גד ונקרט]] - בת עין.
* חתנו הרב אהרן שלמה ורטהיימר - ירושלים עיה"ק.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 76-79.
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 76-79.


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/20944 הספר 'צדקת הצדיק'] - [[היברו-בוקס]]
*[http://www.hebrewbooks.org/20944 הספר 'צדקת הצדיק'] - [[היברו-בוקס]]
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Venkert%20-%203%20nissan%2C%205779.pdf תולדות חייו ומכתבים שקיבל מהרבי]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרידמן, אריה לייב}}
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בתנועת המוסר]]

גרסה אחרונה מ־14:43, 30 ביוני 2024

רבי אריה לייב פרידמן
ר' לייב צדיק
לידה שנת תרס"ג לערך
בעיר רציצא, רוסיה
פטירה ז' בתשרי תשנ"ג
ארץ ישראל
מקום פעילות גוש דן, ארץ ישראל
תפקידים נוספים עורך השבועון "הד המוסר"
רבותיו הרב יצחק אורלנסקי ור' יעקב ישראל קנייבסקי
חיבוריו צדקת הצדיק, ויבך יוסף, שאול בחיר ה'

רבי אריה לייב פרידמן (סביבות תרס"ג - ז' בתשרי תשנ"ג) היה עובד ה' והקים רשת 'בתי מוסר' בארץ ישראל. חיבר את הספר "צדקת הצדיק" והיה בידידות עם הרבי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אריה לייב פרידמן נולד סביבות שנת תרס"ג בעיר רציצא, לר' מרדכי זאב פרידמן, שנהרג על קידוש ה'. בילדותו עזב את בית הוריו ונסע ללמוד בישיבת "בית יוסף" נובהרדוק במזריץ' של הרב יצחק אורלנסקי. בישיבה היה מתמיד בלימודו והיה מאריך בעבודת התפילה ובכלל היה מאוד מקפיד בכבוד בית הכנסת, שלא לדבר סתם דיבורים בבית כנסת. בבחרותו היה עורך את השבועון "הד המוסר". כשנפגש לראשונה עם החפץ חיים החזיק בידו במשך כל הזמן שאמר דבר תורה ואחר כך אמר עליו החפץ חיים: "הוא משלנו"[1]. כשהתייסדה ישיבת נובהרדוק בבני ברק בראשות הסטייפלר, עבר ללמוד בה.

לאחר נשואיו החל לפעול בהקמת רשת 'בתי מוסר' בבני ברק, תל אביב, פתח תקווה וירושלים. הוא קיבץ סביבו חבורה של עשרות בחורים ואברכים שעסקו בעבודת ה' ותיקון המידות. רבים מהם נעשו אחר כך תלמידי חכמים גדולים ועובדי ה' שהעבירו את דרכי המוסר לתלמידיהם.

הרב פרידמן היה אהוד על גדולי ישראל שהיו מכנים אותו "רבי לייב הצדיק" ועמד בקשרי מכתבים עם רבים מהם. ידידית מיוחדת הייתה אליו מר' אליהו לופיאן והרב יחזקאל לווינשטיין אף תמך בו באופן אישי. ביום כ"ז בניסן תשט"ז הציע הרב לווינשטיין במכתב לרב פרידמן להצטרף ל"חבורה של גדולים אשר חפצים בלימוד המוסר". בהתכתבויות עם החזון איש ניתן לראות את החיבה שהיה לחזון איש אל הרב פרדימן, זאת למרות חילוקי הדעות שביניהם[2].

הרב פרידמן נפטר ביום ז' בתשרי שנת תשנ"ג בהיותו כבן תשעים שנה ומנוחתו כבוד ב'הר הזיתים' בירושלים.

קשריו עם רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכבתו של הרבי אל הרב פרידמן בנושא לימוד פנימיות התורה. ז' באדר א' תשכ"ב

בשנת תרפ"ח, אחרי שאדמו"ר הריי"צ יצא מרוסיה לריגא, רצה הרב פרידמן להיפגש עימו. הוא נסע במיוחד ובדרכים מסוכונת לריגא ומפאת חולשתו של אדמו"ר הריי"צ, לא התקיימה הפגישה. באותה תקופה שהה הרבי בריגא והם שוחחו בדברי תורה. לימים אמר הרב פרידמן, שכל טרחתו הגדולה להגיע לוורשה הייתה שווה רק בשל פגישה זו.

מראשית דרכו של הרבי כנשיא חסידות חב"ד, בשנת תשי"א, התעניין הרב פרידמן בתורתו של הרבי והיה מקדיש זמן רב ללימוד ועיון בשיחותיו ומאמריו של הרבי. כשהיה שידור חי מהתועדות של הרבי, היה משתדל להגיע לשיכון חב"ד בירושלים כדי להאזין. היה מרבה להתפלל בבית כנסת חב"ד ובעיקר היה מגיע לשמוע את מאמר הדא"ח בסעודה שלישית של שבת. הוא היה משתתף באירועים תורניים של חב"ד, גם בסוף ימיו כשהדבר היה כרוך קשה מאוד עבורו.

הרב פרידמן הרבה להתכתב עם הרבי. באגרת מיום ט"ז באלול תש"י כותב לו הרבי באריכות בנושא צורת כתיבת האות צדי"ק על פי האריז"ל ואיך שזה נכון בנגלה ובקבלה. הרבי מפקפק האם אכן דעתו של הגר"א היא כפי שמצטטים אותו, בפרט שזה היפך כתבים מפורשים מהאריז"ל[3]"והנה הספר הנ"ל אין אצלי. אבל איפה רמוזה בלשון זה יו"ד הפוכה? אבל בספר כתוב לחיים להסופר ר' אברהם חיים ממינסק (וילנא תרי"ח) כותב, ששמע מהרב ר' אלעזר משה ממאנאסטירשיצינע בשם הגר"א דהגירסא בזהר חלק א' (ב, ב) היא לאסתרא ולא לאחורי. ומסיים המחבר דאנו קיימא לן כדעת הבית שמואל והבית יוסף והגר"א להלכה למעשה.

"כמובן יסוד קלוש הוא ביותר לקבוע על-פי זה דעת הגר"א שהיא היפך כתבי האריז"ל, ובפרט שגם התקון בזהר אינו עולה יפה כלל, כי ממשיך בזהר שם: ולא אתהדרו אנפין באנפין כו' זמין לנסרא לך ולמעבד לך אנפין באנפין, עד-כאן-לשונו. שמכל זה מוכח שמקודם הוא היפך דאנפין דהיינו אחור, ולא לאסתחרא.}}. בספרו "צדקת הצדיק" מביא המחבר את מה שכתב לו הרבי וכותב על זה שזוהי "הוכחה שאין עליה תשובה". באותו מכתב מודה לו הרבי על החלטתו לפתוח ספריה להשאלת ספרי חסידות והרבי מודיע לו שהוא מוכן לשלוח לו את כל ספרי קה"ת[4]. בשנת תשי"ד כתב הרב פרידמן אל הרבי מכתב בקשה עם ר' חיים חייקל מילצקי, ראש ישיבת "חיי עולם" בירושלים, שבעקבות קללה של צדיק נסתר היה חולה ברגליו והרופאים רצו לכרות לו את הרגל. הרבי ענה לו שיאמר לרב מילצקי שיתחיל ללמוד חת"ת. הרב מילצקי אכן התחיל ללמוד חת"ת ותוך זמן קצר התרפא מהמחלה ונחסכה כריתת הרגל[5].

הרב פרידמן היה שולח הרבה 'פ"נים' אל הרבי, מבקשות של יהודים. מחותנו, ר' פסח אפרים ריבר, כשהיה עובר אצל הרבי לקבל לעקח, היה הרבי מוסר לו חתיכה נוספת עבור מחותנו ואומר לו "עבור ר' לייב צדיק[6]. כמה מצאצאיו שנמנים על חסידי חב"ד מספרים כיצד היה סבם מתרגש עד דמעות, כאשר היה מזכיר את הרבי.

במוצאי צום גדליה שנת תשנ"ג, לפני פטירתו, ביקש מנכדיו שישירו את ניגון שאמיל של הרבי וביאר את המשמעות הפנימית של הניגון שמורה על ירידת הנשמה לגוף בתקווה שירידה זו תעלה אותה למדרגה גבוהה יותר, בסיום תפקידה בעולם הזה.

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • צדקת הצדיק.
  • ויבך יוסף.
  • שאול בחיר ה'.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו הרב נפתלי פרידמן - ירושלים עיה"ק.
  • בנו הרב מרדכי פרידמן - צפת עיה"ק.
  • בנו הרב יוסף פרידמן - בני ברק.
  • בנו הרב דוד פרידמן - ביתר עילית.
  • חתנו הרב אברהם גד ונקרט - בת עין.
  • חתנו הרב אהרן שלמה ורטהיימר - ירושלים עיה"ק.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ כוונתו הייתה לטהרה והקדושה שבו, וכן לשמירת הלשון שבה הצטיין
  2. ↑ הרב פרידמן חלק בספרו "צדקת הצדיק", על שיטת החזון איש שכתיבת האות 'צדי"ק' על פי האריז"ל, כמנהג החסידים (שיו"ד אחד פונה ימינה והשני שמאלה), פוסלת את ספר התורה. הוא מרבה להתווכח בספרו עם דעה זו ומוכיח את צדקתה של הצדי"ק על פי האריז"ל. בספר זה, אגב, מתגלה טפח מידיעותיו העצומות בתורה וכן מכשרונו הספרותי וסגנונו המקורי.
  3. ↑ אגרות קודש חלק ג' עמ' תל"ז (אגרת תשלא): ".. מה דעת הגר"א בזה, ומעתיק במכתבו מה שכתוב בספר תוספת מעשה רב שהגר"א פסל "הצדין כפופין עקומין מאחוריהם" ואמר שטעות נפלה בכתבי - האר"י-ז"ל.[{ש
  4. ↑ מכתבים נוספים מהרבי אליו; מי"א בתמוז תשי"א (אגרת א'צג), הרבי מציע שילד יתחיל ללבוש טלית קטן. על הודעתו שנוסע הוא לראות ספר תורה עתיק, מבקש הרבי שיצלם הדף של "פצוע דכא", לראות אם הוא בא' או בה'. אגרות משנת תשי"ח (אגרת ה'תתנג/ה), בעניין השם שיש להזכיר בתפילה על חולה שהוסיפו לו שם. אגרת מיום ז' באדר א' תשכ"ב על שאלתו האם אפשר לצאת ידי חובת לימוד פנימיות התורה בלימוד פרק תניא בכל יום. וכן האם גם הזוהר וכתבי האריז"ל נחשבים לפנימיות התורה
  5. ↑ סופר על ידי הרב פרידמן עצמו. מודפס ספר שמועות וסיפורים מר' רפאל כהן. חלק א' ע' קנ"ב.
  6. ↑ כנראה שהכינוי רמז גם על ספרו "צדקת הצדיק".
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=אריה_לייב_פרידמן&oldid=697962"