משתמש:ישראל - בוט/ארגז החול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(18 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ב"ה
יחי אדוננו אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד


שלום! זהו דף נסיונות עבור הרובוט.
yechi adonenu morenu verabenu melech hamashiach leolam vaed


החלק הראשון עוסק בפרטי התגלחת בטירופאטי משם נוטלים את השערות. בפרק זה עוסק המחבר בתיאור המקום, מהו ענין התגלחת? מהו סדר ה”עבודה”? דיון בשאלה האם מביאים את השערות בפני האליל, או מקטירים אותם? האם מקום התספורת אכן נחשב “בפני העבודה זרה”? האם התספורת היא “דרך עבודתו” של האליל?
הקמת ה'רשת'
כבר בקיץ תשי"א, מיד עם קבלת הנשיאות, החל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של חסידות חב"ד בארץ הקודש. בחודש תמוז תשי"א, פנה הרבי מליובאוויטש אל העסקן הידוע הרה"ח ר' זושא וילמובסקי וביקשו להתעניין האם ניתן לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם כ"ק אדמו"ר הריי"צ, דוגמת הרשת שפעלה אז במרוקו.


החלק השני עובר בצורה חדה לפלפול הלכתי עמוק ומרתק בצדדי השאלה ההלכתית, והוא עוסק בביאורים השונים בדיני תקרובת ע”ז האסורה בהנאה, האם מי שחותך את השערות בפועל, אינו מכוין לשם ע”ז? האם אין איסור בעצם הקניה, שמוסרים כסף לבית ע”ז? האם אין הידור להתרחק בכל זאת מדבר שהיה שייך לענייני ע”ז? מהן הפעולות שנעשות שמתירות בפועל את השימוש בשערות הגזוזות, ועוד שורה של ביאורים, הארות והערות הלכתיות מובהקות.  
[[אב]]
בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי מליובאוויטש שלח מכתב אחר מכתב, ובכולם תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית דדוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי מליובאוויטש גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה, ולאחר שתדלנות עצומה, שבמהלכה עירב הרבי מליובאוויטש את מר שניאור זלמן שזר (שכיהן אז כשר החינוך), הסכים משרד החינוך לאשר את הקמת מוסדות החינוך הללו כ"זרם בלתי-זרמי".  


יצויין כי הפרק ההלכתי נעשה תוך דיונים רצופים עם מורי הלכה מובהקים.  
על הסיבה ל'התעקשות' של הרבי מליובאוויטש שמוסדות החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - הסביר פעם הרבי מליובאוויטש בעצמו, באמרו, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוות, יירתעו מלשלוח את בניהם למוסד שאינו ממלכתי.  


בחלק שלישי מופיעים הנספחים שעוסקים בהתרחשויות שארעו סביב הפרשה עצמה. הוא מביא את שיעורו של אחד מגדולי הרבנים, וקובע בהחלטיות כי הפרשנות שנתנו העדים לפני בתי הדין - איננה נכונה על סמך שורה של עובדות מהימנות ומוצקות.  
את מרכזה של הרשת קבע הרבי מליובאוויטש בתל אביב. הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן ר' זושא וילמובסקי, בה כותב הרבי מליובאוויטש בזה הלשון: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והי' ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".  


בסיום הספר מובאים צילומי מסמכים, בין השאר את מכתבו של פרופסור לפילוסופיה אלן מוריניס מוונקובר קנדה ששהה במקום שנים רבות; מכתב אחד הרבנים, ובו מחקרם של הפרופסורים אננד מוהן ודיאנה עק; שער הספר “טירופאטי היה מקדש בודהיסטי”, וכן פרסום רשמי של ה”מקדש” בטירופאטי בענין מהות התגלחת.  
[עריכה]בתי הספר הראשונים
במהלך חורף תשי"ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה בתי ספר ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא.  


בסוף הוא מתייחס אל המלחמה הכוללת שמנהלים גורמים אינטרסנטים כנגד עצם חבישת הפאה, וזאת בהוראתם של גדולי ישראל. הרב וולפא מביא רשימה של גדולי ישראל שהתירו ועודדו לבישת פאה נכרית בדווקא, ובראש ובראשונה דעתו הבהירה והברורה של נשיא הדור ומשיחו, הרבי מלך המשיח.
זרנוגה הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.
 
בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרה"ח ר' זלמן אבלסקי, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.
 
סניף מנחת. 'מנחת' הוא כפר קטן שהיה סמוך לירושלים, במקום בו נמצאת היום שכונת "מלחה". את בית-הספר שם ניהל הרה"ח ר' אהרן מרדכי זילברשטרום, שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך.
 
יפו. ביפו נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. מנהל בית-הספר היה הרה"ח ר' אורי בן-שחר, שהצליח מאוד בניהול בית הספר, עקב היותו אדם מסודר ועקבי.
 
כפר-סבא. גם בכפר-סבא היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר.

גרסה אחרונה מ־09:55, 10 בנובמבר 2009

יחי אדוננו אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

yechi adonenu morenu verabenu melech hamashiach leolam vaed

הקמת ה'רשת' כבר בקיץ תשי"א, מיד עם קבלת הנשיאות, החל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של חסידות חב"ד בארץ הקודש. בחודש תמוז תשי"א, פנה הרבי מליובאוויטש אל העסקן הידוע הרה"ח ר' זושא וילמובסקי וביקשו להתעניין האם ניתן לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם כ"ק אדמו"ר הריי"צ, דוגמת הרשת שפעלה אז במרוקו.

אב בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי מליובאוויטש שלח מכתב אחר מכתב, ובכולם תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית דדוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי מליובאוויטש גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה, ולאחר שתדלנות עצומה, שבמהלכה עירב הרבי מליובאוויטש את מר שניאור זלמן שזר (שכיהן אז כשר החינוך), הסכים משרד החינוך לאשר את הקמת מוסדות החינוך הללו כ"זרם בלתי-זרמי".

על הסיבה ל'התעקשות' של הרבי מליובאוויטש שמוסדות החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - הסביר פעם הרבי מליובאוויטש בעצמו, באמרו, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוות, יירתעו מלשלוח את בניהם למוסד שאינו ממלכתי.

את מרכזה של הרשת קבע הרבי מליובאוויטש בתל אביב. הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן ר' זושא וילמובסקי, בה כותב הרבי מליובאוויטש בזה הלשון: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והי' ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".

[עריכה]בתי הספר הראשונים במהלך חורף תשי"ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה בתי ספר ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא.

זרנוגה הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרה"ח ר' זלמן אבלסקי, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.

סניף מנחת. 'מנחת' הוא כפר קטן שהיה סמוך לירושלים, במקום בו נמצאת היום שכונת "מלחה". את בית-הספר שם ניהל הרה"ח ר' אהרן מרדכי זילברשטרום, שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך.

יפו. ביפו נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. מנהל בית-הספר היה הרה"ח ר' אורי בן-שחר, שהצליח מאוד בניהול בית הספר, עקב היותו אדם מסודר ועקבי.

כפר-סבא. גם בכפר-סבא היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר.