מכתב כללי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(44 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:מכתב כללי פסח.jpg|left|thumb|250px|מכתב כללי שמפורסם כיום]]
[[קובץ:מכתבים כלליים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה של הרבי על כך שהמכתב כללי מיועד עבור כל אחד באופן פרטי: '''ובמש"כ [=ובמה שכתב] שאיני כותב (עונה) לו כו' - כו"כ פעמים בשנה כתבתי לו (וכן לזוג' תחי') ובארוכה באמצעות המכ' שהתחלתם "אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם" שכו"כ מהם הגיעו אליהם (וקויתי שיגיע כפי' הלקו"ת ר"פ שמיני) והמצו"ב בכללם - ואף פעם לא הגעתני ידיעה מהם בתוכן מכתבי אלו. וכששאלתי מן הצד - המענה גם כן "אין ידוע"'''.]]
'''מכתב כללי''' הוא מכתב מ[[הרבי]] "אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם, ה' עליהם יחיו", לקראת חגים ומועדים, והשנה החדשה.
[[קובץ:מכתב כללי פסח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב כללי שמפורסם כיום]]
'''מכתב כללי''' הוא מכתב מ[[הרבי]] המפורסם באופן פומבי, וממוען אל כל יהודי באשר הוא. המכתב נשלח בידי הרבי בכל שנה לקראת ההשנה החדשה ולקראת חגים ומועדים{{הערה|נוסח המכתב מתחיל בדרך כלל במילים {{ציטוטון|אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם, ה' עליהם יחיו}}.}}.


כתיבת המכתבים הכלליים החלה בח[[אלול]] [[תש"י]]. באותו יום נכתבו שני מכתבים כלליים לקראת השנה החדשה. מאז ואילך הרבי כתב לקראת (כמעט) כל יומא דפגרא, חג או מועד, "מכתב כללי" ובו ביאור על תוכנו של יום בעבודתו של כל יהודי כפרט, ובעבודת העם היהודי כולו בכלל, כהכנה לגאולה האמיתית והשלימה.
==היסטוריית המכתבים==
כתיבת המכתבים הכלליים החלה ב[[ח"י אלול]] [[תש"י]]. באותו יום נכתבו שני מכתבים כלליים לקראת השנה החדשה. מאז ואילך הרבי כתב לקראת (כמעט) כל יומא דפגרא, חג או מועד, "מכתב כללי" ובו ביאור על תוכנו של יום בעבודתו של כל יהודי כפרט, ובעבודת העם היהודי כולו בכלל, כהכנה לגאולה האמיתית והשלימה.


המכתבים נכתבו בדרך כלל ב[[אידיש]] ותורגמו ל[[לשון הקודש]], בתחילה על ידי ר' [[אוריאל צימער]], ולאחר מכן על ידי ר' [[טוביה בלוי]]. חלק מהמכתבים נכתבו הן באידיש והן בלה"ק. מיד עם הדפסתו של כל מכתב כזה, הוא התפרסם בעיתונים רבים בארצות הברית ובארץ הקודש.
המכתבים נכתבו בדרך כלל ב[[אידיש]] ותורגמו ל[[לשון הקודש]], בתחילה על ידי ר' [[אוריאל צימער]], לאחריו במשך כמה שנים תירגם ר' [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ולאחר מכן על ידי ר' [[טוביה בלוי]]{{הערה|עד שנת [[תש"נ]], אז בעקבות פרשת [[התרגיל המסריח]] עברה מלאכת התרגום לרב [[מנחם מענדל יצחק ברוד]], ומאז ואילך הפסיק הרבי להגיה את התרגומים של המכתבים.}}. חלק מהמכתבים נכתבו הן באידיש והן בלה"ק. מיד עם הדפסתו של כל מכתב כזה, הוא התפרסם בעיתונים רבים ב[[ארצות הברית]] ובארץ הקודש.


מכתבים ייחודיים אלו נדפסו בסידרת ה[[אגרות קודש]] במקומם הכרונולוגי בין שאר המכתבים, ויצאו לאור בפני עצמם מתורגמים ללה"ק בספר [[אגרות מלך]] (ב' כרכים). כמו כן חלק ממכתבים אלו נדפס בהוספות לכרכי ה"[[לקוטי שיחות]]".  
מכתבים ייחודיים אלו נדפסו בסידרת ה[[אגרות קודש]] במקומם הכרונולוגי בין שאר המכתבים, ויצאו לאור בפני עצמם מתורגמים ללה"ק בספר [[אגרות מלך]] (ב' כרכים). כמו כן חלק ממכתבים אלו נדפס בהוספות לכרכי ה"[[לקוטי שיחות]]".


שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.  
בעבר, כאשר התפרסמו המכתבים היו נוהגים המנהלים הרוחניים של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] לערוך שיעור לתלמידים בתוכנו של המכתב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79193 הרב [[דוד רסקין]] והרב [[מרדכי מענטליק]] בשיעור על המכתב כללי ב{{ה|זאל הקטן}}] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.


כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חבהיא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).  
== פרסום המכתב כללי כיום ==
מ[[חג הפסח]] של שנת [[תשס"ו]] התחדשה הדפסת המכתבים בעיתונים בארץ הקודש ביוזמת ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/n/image_gen/cache/4211b77da0dd318dfc2e9789ddf8ae4c.jpg לצפיה במכתב כללי ל[[יום הכיפורים]] תשע] {{אינפו}}}}.


הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. פרסום המכתב כללי כיום ==
בעקבות ההתעוררות לפרסום המכתבים בארץ הקודש, החלו לפרסם את המכתבים גם בעיתונים המתפרסמים בניו יורק ב[[עברית]] ובאנגלית{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/67907_he_1.pdf המכתב שהתפרסם לקראת חג הפסח תשע"ב] {{PDF}} • [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66513 המכתב שהתפרסם לקראת י' שבט תשע"ב] {{אינפו}}}}.
מ[[חג הפסח]] של שנת [[תשס"ו]] התחדשה הדפסת המכתבים בעיתונים ביוזמת ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]].


==אגרות מלך==
==ספר "אגרות מלך"==
הספר "אגרות מלך" הינו ליקוט בן שני חלקים מכל המכתבים הכלליים של [[הרבי]] שנשלחו במשך השנים. נערך על ידי הרב [[פרץ אוריאל בלוי]] ויצא לאור על ידי [[מערכת אוצר החסידים]] ב[[כפר חב"ד]] לכבוד [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]].
הספר '''"אגרות מלך"''' הינו ליקוט בן שני חלקים מכל המכתבים הכלליים של [[הרבי]] שנשלחו במשך השנים. נערך על ידי הרב [[פרץ אוריאל בלוי]] ויצא לאור על ידי [[מערכת אוצר החסידים]] ב[[כפר חב"ד]] לכבוד [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]].
{{פסח}}
 
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
==ראו גם==
*[[מכתב כללי פרטי]]
 
==לקריאה נוספת==
*'''מבוא לספר אגרות מלך''' - סקירה נרחבת ומרתקת על המכתבים הכלליים, הרב פרץ אוריאל בלוי.
 
==קישורים חיצוניים==
;אגרות מלך
* '''[http://chabadpedia.co.il/images/4/46/אגרות_מלך_כרך_א'_-_תשרי-אדר.pdf כרך א' - חודשים תשרי-אדר] {{*}} [http://chabadpedia.co.il/images/2/2d/אגרות_מלך_כרך_ב'_-_ניסן-אלול.pdf כרך ב' - חודשים ניסן-אלול]''' {{PDF}}
;מכתב כללי
* הרב פרץ אוריאל בלוי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77824 מאחורי הקלעים של פרסום ה'מכתב כללי'], חלק מסקירה שהתפרסמה במבוא לספר 'אגרות מלך' {{תמונה}} {{אינפו}}
*'''[https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/special/yozeimL.pdf יוצאים לחירות - 10 מכתבים כלליים של הרבי לחג הפסח]''', בהוצאת 'מעיינותיך' {{PDF}} באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*'''[https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/special/MathilimShana.pdf מתחילים שנה - 10 מכתבים כלליים של הרבי לראש השנה]''', בהוצאת 'מעיינותיך' {{PDF}} באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=2955 המעריץ הערבי - מדוע שינה הרבי מילה במכתב הכללי?], באתר {{חב"ד בישראל}}
*'''[https://col.org.il/news/147749 הרבי שלח לך מכתב / הרב אלי וולף בטור לערב ראש השנה]''' {{COL}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]]

גרסה אחרונה מ־22:46, 11 בנובמבר 2023

מענה של הרבי על כך שהמכתב כללי מיועד עבור כל אחד באופן פרטי: ובמש"כ [=ובמה שכתב] שאיני כותב (עונה) לו כו' - כו"כ פעמים בשנה כתבתי לו (וכן לזוג' תחי') ובארוכה באמצעות המכ' שהתחלתם "אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם" שכו"כ מהם הגיעו אליהם (וקויתי שיגיע כפי' הלקו"ת ר"פ שמיני) והמצו"ב בכללם - ואף פעם לא הגעתני ידיעה מהם בתוכן מכתבי אלו. וכששאלתי מן הצד - המענה גם כן "אין ידוע".
מכתב כללי שמפורסם כיום

מכתב כללי הוא מכתב מהרבי המפורסם באופן פומבי, וממוען אל כל יהודי באשר הוא. המכתב נשלח בידי הרבי בכל שנה לקראת ההשנה החדשה ולקראת חגים ומועדים[1].

היסטוריית המכתבים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתיבת המכתבים הכלליים החלה בח"י אלול תש"י. באותו יום נכתבו שני מכתבים כלליים לקראת השנה החדשה. מאז ואילך הרבי כתב לקראת (כמעט) כל יומא דפגרא, חג או מועד, "מכתב כללי" ובו ביאור על תוכנו של יום בעבודתו של כל יהודי כפרט, ובעבודת העם היהודי כולו בכלל, כהכנה לגאולה האמיתית והשלימה.

המכתבים נכתבו בדרך כלל באידיש ותורגמו ללשון הקודש, בתחילה על ידי ר' אוריאל צימער, לאחריו במשך כמה שנים תירגם ר' אברהם חנוך גליצנשטיין ולאחר מכן על ידי ר' טוביה בלוי[2]. חלק מהמכתבים נכתבו הן באידיש והן בלה"ק. מיד עם הדפסתו של כל מכתב כזה, הוא התפרסם בעיתונים רבים בארצות הברית ובארץ הקודש.

מכתבים ייחודיים אלו נדפסו בסידרת האגרות קודש במקומם הכרונולוגי בין שאר המכתבים, ויצאו לאור בפני עצמם מתורגמים ללה"ק בספר אגרות מלך (ב' כרכים). כמו כן חלק ממכתבים אלו נדפס בהוספות לכרכי ה"לקוטי שיחות".

בעבר, כאשר התפרסמו המכתבים היו נוהגים המנהלים הרוחניים של ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 לערוך שיעור לתלמידים בתוכנו של המכתב[3].

פרסום המכתב כללי כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

מחג הפסח של שנת תשס"ו התחדשה הדפסת המכתבים בעיתונים בארץ הקודש ביוזמת ארגון התאחדות החסידים לקבלת פני משיח[4].

בעקבות ההתעוררות לפרסום המכתבים בארץ הקודש, החלו לפרסם את המכתבים גם בעיתונים המתפרסמים בניו יורק בעברית ובאנגלית[5].

ספר "אגרות מלך"[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר "אגרות מלך" הינו ליקוט בן שני חלקים מכל המכתבים הכלליים של הרבי שנשלחו במשך השנים. נערך על ידי הרב פרץ אוריאל בלוי ויצא לאור על ידי מערכת אוצר החסידים בכפר חב"ד לכבוד י"א ניסן תשנ"ב.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מבוא לספר אגרות מלך - סקירה נרחבת ומרתקת על המכתבים הכלליים, הרב פרץ אוריאל בלוי.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגרות מלך
מכתב כללי

הערות שוליים

  1. נוסח המכתב מתחיל בדרך כלל במילים "אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם, ה' עליהם יחיו".
  2. עד שנת תש"נ, אז בעקבות פרשת התרגיל המסריח עברה מלאכת התרגום לרב מנחם מענדל יצחק ברוד, ומאז ואילך הפסיק הרבי להגיה את התרגומים של המכתבים.
  3. הרב דוד רסקין והרב מרדכי מענטליק בשיעור על המכתב כללי בזאל הקטן קובץ תמונה
  4. לצפיה במכתב כללי ליום הכיפורים תשע"ד
  5. המכתב שהתפרסם לקראת חג הפסח תשע"ב קובץ PDFהמכתב שהתפרסם לקראת י' שבט תשע"ב