[[תמונה:כתר שם טוב.jpg|left|thumb|250px|שער ההוצאה הראשונה - תקנ"ד]]
[[קובץ:כש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|300px|כריכת הספר (מהדורת [[תשפ"א]])]]
[[קובץ:כתר שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ההוצאה הראשונה - תקנ"ד]]
הספר '''כתר שם טוב''' הינו ספר המלקט תורות שאמר [[הבעל שם טוב]]. הספר נלקט על ידי ר' אהרן הכהן בשנים [[תקנ"ד]] - [[תקנ"ה]].
הספר '''כתר שם טוב''' הינו ספר המלקט תורות שאמר [[הבעל שם טוב]]. הספר לא נכתב על ידי הבעל שם טוב אלא על ידי ר' אהרן הכהן זצ"ל. הספר הודפס לראשונה בשנת [[תקנ"ד]] ואחר כך פעמים נוספות במשך מאתיים השנים האחרונות.
== הספר ==
בשנת [[תשל"ג]] הוציאה מערכת "[[אוצר החסידים]]", ע"פ הוראת [[הרבי שליט"א]], האדרה ראשונה של הספר עם תיקונים והוספות על המהדורה המקורית ובשנת [[תשנ"ט]] הודפה מהדורה נוספת. בשנת [[תשס"ד]] עמלה המערכת על סידור כל הספר מחדש; השלמות ותיקונים על פי המקורות מהם ליקט המחבר עצמו את כל הדרושים, ציוני המקורות ומראי המקומות בשולי הגיליונות, הוספת הערות, ציונים ומפתחות. כמו"כ נוספו בו ליקוט מספרי [[רבותינו נשיאינו]] ותלמידיהם - עניינים השייכים למורנו הבעש"ט. מהדורא זו נקראה בשם '''כתר שם טוב השלם'''.
הספר נדפס לראשונה בשנת [[תקנ"ד]] וחלקו השני נדפס בשנת [[תקנ"ה]], ואחר כך פעמים נוספות במשך מאתיים השנים האחרונות.
מהדורה זו נסדרה ונערכה ע"י ר' [[יעקב עמנואל שוחט]].
בשנת [[תשל"ג]] הוציאה מערכת "[[אוצר החסידים]]", על פי הוראת [[הרבי מלך המשיח שליט"א]], ההדרה ראשונה של הספר עם תיקונים והוספות על המהדורה המקורית{{הערה|במהדורה זו נוסף לראשונה חלוקה של התורות ל'אותיות', כאשר עבור חלוקה זו קיבל האחראי על הההדרה את הספר האישי של הרבי בו ציין הרבי בעצמו את החלוקה לאותיות (מפי הרב משה קורנוויץ, התוועדות י"ט כסלו תשפ"ג).}}.
בחג הגאולה [[י"ב-י"ג תמוז]] [[תש"ט]] [[התוועדות|התוועד]] [[הרבי הריי"צ]] ובין יתר דבריו דיבר במעלת שלושת הספרים; [[כתר שם טוב]], [[אור תורה]] ו[[תניא]]. וז"ל (בתרגום ל[[לה"ק]]):
הספר נדפס לאחר מכן בהוצאות מחודשות יותר, בשנים: [[תשל"ד]], [[תשמ"א]] (ע"י [[סניף קה"ת בכפר חב"ד]]), [[תשמ"ז]] ו[[תשס"ו]]. מהודרה מתוקנת עם הוספות נדפסה בשנת [[תשפ"א]].
"קשה לגלות, אבל אי אפשר להעלים, ובפרט מצד [[אהבת ישראל]], [[אהבת חינם]], וכפי שמקובל אצל [[חסידים]], שאימרה מקובלת פועלת, לכן ברצוני לגלות זאת:
הספר נערך ונסדר על ידי ר' [[יעקב עמנואל שוחט]].
הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק היה מסתכל מידי פעם בשלושת הספרים: כתר שם טוב, [[אור התורה]] ו[[תניא]]. . . הוא היה נוהג להסתכל בהם קודם [[יחידות]] ולפני שלושת התפילות, ולפני קריאת שמע שעל המטה. נחוץ ונכון הדבר, שיהיה לחסידים את שלושת הספרים ומטעמים ידועים, לא לכורכם בכרך אחד. ללמוד בהם כמה שירצה, אבל שיהיה ללמוד, כל יום, לכל הפחות בשבתות וימים טובים ובזמנים ידועים".
==מעלת הלימוד בספר==
בחג הגאולה [[י"ב-י"ג תמוז]] [[תש"ט]] [[התוועדות|התוועד]] [[הרבי הריי"צ]] ובין יתר דבריו דיבר במעלת שלושת הספרים; [[כתר שם טוב]], [[אור תורה]] ו[[תניא]]. וזה לשונו (בתרגום ל[[לה"ק]]):
{{ציטוט|תוכן=קשה לגלות, אבל אי אפשר להעלים, ובפרט מצד [[אהבת ישראל]], [[אהבת חינם]], וכפי שמקובל אצל [[חסידים]], שאימרה מקובלת פועלת, לכן ברצוני לגלות זאת:
==קישורים חיצוניים==
הוד אאמו"ר הרה"ק היה מסתכל מידי פעם בשלושת הספרים: כתר שם טוב, [[אור תורה]] ו[[תניא]]... הוא היה נוהג להסתכל בהם קודם [[יחידות]] ולפני שלושת התפילות, ולפני [[קריאת שמע]] שעל המטה. נחוץ ונכון הדבר, שיהיה לחסידים את שלושת הספרים ומטעמים ידועים, לא לכורכם בכרך אחד. ללמוד בהם כמה שירצה, אבל שיהיה ללמוד, כל יום, לכל הפחות בשבתות וימים טובים ובזמנים ידועים.}}
השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
בתחילת הנשיאות של הרבי הוא ציטט כמה פעמים שיחה זו של הרבי הריי"צ, וכמו כן ביקש הרבי שכאשר נכנסים לדירה, יש להכניס ראשית כול לדירה את שלושה ספרים אלו.
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
== ההוצאה החדשה ==
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
בשנת [[תשפ"א]] מערכת [[אוצר החסידים]] הדפיסה את הספר בהוצאה מתוקנת, בהוספת:
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
# ציונים, מ"מ ושינויי נוסחאות לשבעת התורות שאמר הבעש"ט בגן עדן ביום חגיגת הולדתו בש"ק פ' כי תבא, ח"י אלול, תרנ"ב{{הערה|שם=קונטרס|נדפסו בקונטרס "ביאורים בז' התורות שאמר הבעש"ט בג"ע מכ"ק אדמו"ר שליט"א" (קה"ת, תשנ"ב).}}.
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
וכן הועבר מפתח הפסוקים ומאחז"ל למקומו - בסוף הספר.
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
==קישורים חיצוניים==
*[https://hebrewbooks.org/3719 הספר במהדורתו הראשונה - חלק א' (תקנ"ד)] {{PDF}}
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
*[https://hebrewbooks.org/43995 הספר במהדורה הראשונה - חלק ב' (תקנ"ה)] {{PDF}}
*[https://chabadlibrary.org/books/300000000 הספר לקריאה - גירסת טקסט] {{ספרייה}}
*[http://hebrewbooks.org/16081 הספר באתר היברו בוקס]
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/haskomo&search=%d7%90%d7%95%d7%a8+%d7%94%d7%97%d7%9b%d7%9e%d7%94+%d7%95%d7%a9%d7%9e%d7%a9+%d7%aa%d7%a4%d7%90%d7%a8%d7%aa+%d7%a2%d7%95%d7%96%d7%94+%d7%9e%d7%a0%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%a7%d7%94 הספר באתר ספריית ליובאוויטש]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:ספרי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]]
גרסה אחרונה מ־15:23, 20 בפברואר 2024
כריכת הספר (מהדורת תשפ"א)שער ההוצאה הראשונה - תקנ"ד
הספר כתר שם טוב הינו ספר המלקט תורות שאמר הבעל שם טוב. הספר נלקט על ידי ר' אהרן הכהן בשנים תקנ"ד - תקנ"ה.
קשה לגלות, אבל אי אפשר להעלים, ובפרט מצד אהבת ישראל, אהבת חינם, וכפי שמקובל אצל חסידים, שאימרה מקובלת פועלת, לכן ברצוני לגלות זאת:
הוד אאמו"ר הרה"ק היה מסתכל מידי פעם בשלושת הספרים: כתר שם טוב, אור תורה ותניא... הוא היה נוהג להסתכל בהם קודם יחידות ולפני שלושת התפילות, ולפני קריאת שמע שעל המטה. נחוץ ונכון הדבר, שיהיה לחסידים את שלושת הספרים ומטעמים ידועים, לא לכורכם בכרך אחד. ללמוד בהם כמה שירצה, אבל שיהיה ללמוד, כל יום, לכל הפחות בשבתות וימים טובים ובזמנים ידועים.
בתחילת הנשיאות של הרבי הוא ציטט כמה פעמים שיחה זו של הרבי הריי"צ, וכמו כן ביקש הרבי שכאשר נכנסים לדירה, יש להכניס ראשית כול לדירה את שלושה ספרים אלו.
↑במהדורה זו נוסף לראשונה חלוקה של התורות ל'אותיות', כאשר עבור חלוקה זו קיבל האחראי על הההדרה את הספר האישי של הרבי בו ציין הרבי בעצמו את החלוקה לאותיות (מפי הרב משה קורנוויץ, התוועדות י"ט כסלו תשפ"ג).
