מאיר זלמן מקלימוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
משה חובב חבד (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''מאיר זלמן מקלימוביץ'''' היה מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] שהתגוררו ב[[קלימוביץ']]. | רבי '''מאיר זלמן מקלימוביץ'''' היה מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] שהתגוררו ב[[קלימוביץ']]. | ||
בצעירותו היה רבי מאיר זלמן תלמיד חכם ונגיד, מעיר גלוכוב ליד טשערניגוב. הוא עסק במסחר בעיר פאטשעק, שם עמד בקשרי מסחר עם אחד מבעלי האחוזה שהראה את הסוחר לאחד מחבריו הפריצים, ועל ידי כן עמד ר' מאיר זלמן בקשרי מסחר גם עם הפריץ ההוא ושכר את העיר [[קלימאוויטש]], את הכפרים שמסביב, ואף את הנהרות שמסביב ובתי המלון שעל הדרכים, ועבר לשם עם בני ביתו | ==אודותיו== | ||
בצעירותו היה רבי מאיר זלמן תלמיד חכם ונגיד, מעיר גלוכוב ליד טשערניגוב. הוא עסק במסחר בעיר פאטשעק, שם עמד בקשרי מסחר עם אחד מבעלי האחוזה שהראה את הסוחר לאחד מחבריו הפריצים, ועל ידי כן עמד ר' מאיר זלמן בקשרי מסחר גם עם הפריץ ההוא ושכר את העיר [[קלימאוויטש]], את הכפרים שמסביב, ואף את הנהרות שמסביב ובתי המלון שעל הדרכים, ועבר לשם עם בני ביתו. | |||
הוא התחיל לעבוד במרץ רב והצליח שם מאוד, אך תמיד קבע זמנים ל[[תורה]] וביתו היה פתוח כבית וועד לחכמים, ואף שהיו לו טירדות ועסקים בנה ליד ביתו בית מדרש ובנין של הכנסת אורחים וקיבץ עשרה תלמידי חכמים זקנים שישבו שם ללמוד, והוא סיפק להם את צרכיהם, ואף הוא בעצמו שימש מזמן לזמן כמגיד שיעור בשיעורי גמרא בעיון. | |||
בילדותו למד בישיבה ב[[סמארגון]] אצל ר' אליקים פייוויש דער פרוש, וכאמור אחר כך עבר לקלימאוויטש. | |||
בעיר [[גלוכוב]] נולדו לו בן אחת ועוד 3 בנות, לבנו קרא בשם 'אבא' (בשנים אחר כך כינוהו [[אבא דער לעבעדיקער]] [השמח]). | |||
כשכבר היה בקלימאוויטש נתקרב לחסידות על ידי בנו אבא, בנו נתקרב לחסידות על ידי אחד מתלמידי [[הבעל שם טוב]] הק'{{הערה|עיין ערך [[אבא דער לעבעדיקער]].}} וגם הוא נהנה מהדברים שמסר לו בנו על אשר ראה בליאזנא אצל [[אדמו"ר הזקן]] והחליט לנסוע ל[[ליאזנא]], אחרי שהגיע לשם רצה לישאר זמן ממושך עד שילמוד את דרך החסידות אך אדמו"ר הזקן יעץ לו לחזור לקלימאוויטש וליקח לו מורה לחסידות - ואז מכר את כל אשר לו, והתחיל ללמוד ביתר שאת, ומני אז התחילה החסידות בעיר [[קלימאוויטש]]. | |||
אחרי פטירתו נשארו מנכסיו עבור בנו ושלושת חתניו. | בפעם האחרונה בחייו להיותו בליאזנא פגש את [[העילוי מקרוצא]] ר' גרשון בער (שגם הוא נתקרב לחסידות{{הערה|עיין ערך [[העילוי מקרוצא]].}}) ולקחו כחתן לבתו, ונתן לחתנו כל טוב בכדי שיוכל לישב על התורה והעבודה והתיישב אף הוא בקלימאוויטש. | ||
אחרי פטירתו נשארו מנכסיו עבור בנו ושלושת חתניו{{הערה|התמים חוברת ז' עמ' מז-נב.}}. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 184. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||
[[קטגוריה:אישים בקלימוביץ']] | |||
גרסה אחרונה מ־18:06, 21 באוגוסט 2024
רבי מאיר זלמן מקלימוביץ' היה מחסידי אדמו"ר הזקן שהתגוררו בקלימוביץ'.
אודותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בצעירותו היה רבי מאיר זלמן תלמיד חכם ונגיד, מעיר גלוכוב ליד טשערניגוב. הוא עסק במסחר בעיר פאטשעק, שם עמד בקשרי מסחר עם אחד מבעלי האחוזה שהראה את הסוחר לאחד מחבריו הפריצים, ועל ידי כן עמד ר' מאיר זלמן בקשרי מסחר גם עם הפריץ ההוא ושכר את העיר קלימאוויטש, את הכפרים שמסביב, ואף את הנהרות שמסביב ובתי המלון שעל הדרכים, ועבר לשם עם בני ביתו.
הוא התחיל לעבוד במרץ רב והצליח שם מאוד, אך תמיד קבע זמנים לתורה וביתו היה פתוח כבית וועד לחכמים, ואף שהיו לו טירדות ועסקים בנה ליד ביתו בית מדרש ובנין של הכנסת אורחים וקיבץ עשרה תלמידי חכמים זקנים שישבו שם ללמוד, והוא סיפק להם את צרכיהם, ואף הוא בעצמו שימש מזמן לזמן כמגיד שיעור בשיעורי גמרא בעיון.
בילדותו למד בישיבה בסמארגון אצל ר' אליקים פייוויש דער פרוש, וכאמור אחר כך עבר לקלימאוויטש.
בעיר גלוכוב נולדו לו בן אחת ועוד 3 בנות, לבנו קרא בשם 'אבא' (בשנים אחר כך כינוהו אבא דער לעבעדיקער [השמח]).
כשכבר היה בקלימאוויטש נתקרב לחסידות על ידי בנו אבא, בנו נתקרב לחסידות על ידי אחד מתלמידי הבעל שם טוב הק'[1] וגם הוא נהנה מהדברים שמסר לו בנו על אשר ראה בליאזנא אצל אדמו"ר הזקן והחליט לנסוע לליאזנא, אחרי שהגיע לשם רצה לישאר זמן ממושך עד שילמוד את דרך החסידות אך אדמו"ר הזקן יעץ לו לחזור לקלימאוויטש וליקח לו מורה לחסידות - ואז מכר את כל אשר לו, והתחיל ללמוד ביתר שאת, ומני אז התחילה החסידות בעיר קלימאוויטש.
בפעם האחרונה בחייו להיותו בליאזנא פגש את העילוי מקרוצא ר' גרשון בער (שגם הוא נתקרב לחסידות[2]) ולקחו כחתן לבתו, ונתן לחתנו כל טוב בכדי שיוכל לישב על התורה והעבודה והתיישב אף הוא בקלימאוויטש.
אחרי פטירתו נשארו מנכסיו עבור בנו ושלושת חתניו[3].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 184.
הערות שוליים
- ↑ עיין ערך אבא דער לעבעדיקער.
- ↑ עיין ערך העילוי מקרוצא.
- ↑ התמים חוברת ז' עמ' מז-נב.