ביטול העולמות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (14 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ביטול העולמות הוא אחד מהיסודות בהשקפת היהדות המבוארים באריכות גדולה בתורת | '''ביטול העולמות''' הוא אחד מהיסודות בהשקפת היהדות המבוארים באריכות גדולה בתורת החסידות. | ||
משמעות הביטוי היא שכל העולמות העליונים הרוחניים וגם העולמות התחתונים הגשמיים - כולם בטלים | משמעות הביטוי היא שכל העולמות העליונים הרוחניים וגם העולמות התחתונים הגשמיים - כולם [[ביטול|בטלים]] לגמרי כלפי הבורא המהווה אותם כל רגע מאין המוחלט ליש. בחסידות מובא לכך משל מ[[גוף]] ו[[נשמה]], שכמו שהגוף בטל לנשמה כי ממנה הוא מקבל את חיותו, ואם לא יתבטל לנשמה לא יהיה לו חיות כלל, וכמו איבר שאינו כלי לאור הנשמה הרי הוא מת, וככל שיותר בטל לאור הנשמה כך מקבל יותר חיות. כך גם כל ה[[עולמות]] בטלים לגמרי לאור האלוקי המחיה ומהווה אותם בתמידיות [[מאין ליש]], שהרי אם יפסיק לרגע אחד להחיות ולהוות את כל העולמות יחזרו מיד להיות [[אין ואפס]] כמו קודם שנבראו, וכמו אבן שנזרקת כאשר יגמר כח הזריקה מיד תיפול לאדמה, כיוון ששם שרשה. כך גם העולמות, שהרי קודם בריאת העולם היה הוא ושמו בלבד, וגם עכשיו הם בטילים לגמרי לאור האלוקי המחיה ומהווה אותם בתמידיות. | ||
ב[[תורת החסידות]] ישנם כמה ביאורים ברמת ואופן הביטול של העולמות כלפי הבורא: אם מצד רגש הביטול לדרגת ה[[אור הממלא כל עלמין|אור המתלבש להחיות את הנברא]], אם מצד רגש הביטול לדרגת ה[[אור הסובב כל עלמין|אור הנעלית מכדי להתלבש בנברא]] להחיותו ועוד. | |||
ביאור ענין זה מופיע בחסידות בהרבה פעמים ביחד עם הביאור אודות [[אחדות ה']]. | ביאור ענין זה מופיע בחסידות בהרבה פעמים ביחד עם הביאור אודות [[אחדות ה']]. | ||
[[קטגוריה: | ==לקריאה נוספת== | ||
*סיכום הסוגיא בתשורה כצמן-ליצמן כ' חשון תשפ"ה עמוד 15 | |||
[[קטגוריה:עולמות]] | |||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:00, 27 בנובמבר 2024
ביטול העולמות הוא אחד מהיסודות בהשקפת היהדות המבוארים באריכות גדולה בתורת החסידות.
משמעות הביטוי היא שכל העולמות העליונים הרוחניים וגם העולמות התחתונים הגשמיים - כולם בטלים לגמרי כלפי הבורא המהווה אותם כל רגע מאין המוחלט ליש. בחסידות מובא לכך משל מגוף ונשמה, שכמו שהגוף בטל לנשמה כי ממנה הוא מקבל את חיותו, ואם לא יתבטל לנשמה לא יהיה לו חיות כלל, וכמו איבר שאינו כלי לאור הנשמה הרי הוא מת, וככל שיותר בטל לאור הנשמה כך מקבל יותר חיות. כך גם כל העולמות בטלים לגמרי לאור האלוקי המחיה ומהווה אותם בתמידיות מאין ליש, שהרי אם יפסיק לרגע אחד להחיות ולהוות את כל העולמות יחזרו מיד להיות אין ואפס כמו קודם שנבראו, וכמו אבן שנזרקת כאשר יגמר כח הזריקה מיד תיפול לאדמה, כיוון ששם שרשה. כך גם העולמות, שהרי קודם בריאת העולם היה הוא ושמו בלבד, וגם עכשיו הם בטילים לגמרי לאור האלוקי המחיה ומהווה אותם בתמידיות.
בתורת החסידות ישנם כמה ביאורים ברמת ואופן הביטול של העולמות כלפי הבורא: אם מצד רגש הביטול לדרגת האור המתלבש להחיות את הנברא, אם מצד רגש הביטול לדרגת האור הנעלית מכדי להתלבש בנברא להחיותו ועוד.
ביאור ענין זה מופיע בחסידות בהרבה פעמים ביחד עם הביאור אודות אחדות ה'.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סיכום הסוגיא בתשורה כצמן-ליצמן כ' חשון תשפ"ה עמוד 15