לדלג לתוכן

יצחק שלמה בלוי – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{הבהרת חשיבות עם זמן|סוג=|זמן=25.03.2026}}
הרב '''יצחק שלמה בלוי''' ([[ל' ניסן]] [[תרי"ז]] – [[ט"ז אדר|ט"ז באדר ב']] [[ה'תש"ג]]) היה מתלמידיו הקרובים של [[משה יהושע יהודה לייב דיסקין|מהרי"ל דיסקין]] בירושלים. כיהן כמנהל [[בית היתומים דיסקין]] וכר"מ ב[[ישיבת אהל משה]].
הרב '''יצחק שלמה בלוי''' ([[ל' ניסן]] [[תרי"ז]] – [[ט"ז אדר|ט"ז באדר ב']] [[ה'תש"ג]]) היה מתלמידיו הקרובים של [[משה יהושע יהודה לייב דיסקין|מהרי"ל דיסקין]] בירושלים. כיהן כמנהל [[בית היתומים דיסקין]] וכר"מ ב[[ישיבת אהל משה]].


שורה 16: שורה 17:
==משפחתו==
==משפחתו==
בניו היו דמויות בולטות ביישוב הישן ובתנועת אגודת ישראל:
בניו היו דמויות בולטות ביישוב הישן ובתנועת אגודת ישראל:
*בנו, הרב [[משה אורי בלוי]] – מנהיג אגודת ישראל בירושלים.
*בנו, הרב [[משה אורי בלוי]] – מנהיג אגודת ישראל בירושלים. נכדיו (של ר' משה) הם: יעקב בלוי, [[יוסף ישראל בלוי]], [[עמרם בלוי]], ו[[טוביה בלוי]].
*בנו, הרב [[עמרם בלויא]] – מייסד ומנהיג נטורי קרתא.
*בנו, הרב [[עמרם בלויא]] – מייסד ומנהיג נטורי קרתא.
*בנו, ר' אברהם ברוך בלוי – אביו של הרב [[יוסף חיים בלוי]].
*בנו, ר' אברהם ברוך בלוי – אביו של הרב [[יוסף חיים בלוי]].

גרסה אחרונה מ־04:48, 25 במרץ 2026

אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בחב"דפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 25.03.2026).

הרב יצחק שלמה בלוי (ל' ניסן תרי"זט"ז באדר ב' ה'תש"ג) היה מתלמידיו הקרובים של מהרי"ל דיסקין בירושלים. כיהן כמנהל בית היתומים דיסקין וכר"מ בישיבת אהל משה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בל' ניסן תרי"ז בעיירה סרדהלי (כיום דונאיסקה סטרדה) שבהונגריה. אביו, ר' עמרם בלוי, היה אחיינו של הרב עמרם חסידא ותלמידו של ה"כתב סופר" (ועל שמו נקרא). בהיותו נער בגיל 12, עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בירושלים.

בגיל 18 התחתן בשנת תרל"ה עם בת דודו, חיה שרה בלומא (בלימלה) בת מיכאל צבי בלוי. מתוך ששת הילדים שנולדו לבני הזוג, רק בתם דבורה רבקה נותרה בחיים. לאחר שמונה שנות נישואין, נפטרה אשתו בשנת תרמ"ג והוא התחתן בזיווג שני עם מרת שיינא אסתר (שיינדל), בתם של הרב ישעיהו אורנשטיין וציפורה ציפה (בתו של הרב משה ריבלין).

מאז עלייתו ארצה, דבק ברב יהושע לייב דיסקין והיה לאחד מתלמידיו המובהקים. הוא למד בישיבת עץ חיים וכיהן כר"מ בישיבת "אוהל משה" שהקים רבו. במקביל, שימש כמנהל בית היתומים דיסקין.

הרב בלוי עסק רבות בהפצת תורת רבו והוציא לאור את ספרו של המהרי"ל דיסקין על התורה. כמו כן, חיבר ספרים משל עצמו:

  • מלוא העומר – חיבור על מסכת חלה.
  • יושבת ציון – קונטרס מכתבים.

נפטר בט"ז באדר ב' ה'תש"ג בגיל 86, ונטמן בבית העלמין הר הזיתים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו היו דמויות בולטות ביישוב הישן ובתנועת אגודת ישראל: