לדלג לתוכן

מרדכי מרגליות – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבי '''מרדכי מרגליות''' ([[תר"ח]] - [[כ"א בכסלו|כ"א כסלו]] [[תרע"ו]]) היה רב הערים אלוקסט ו[[דיסנא]].
רבי '''מרדכי מרגליות''' ([[תר"ח]] - [[כ"א בכסלו|כ"א כסלו]] [[תרע"ו]]) היה רב הערים אלוקסט ו[[דיסנא]].
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תר"ח]] לר' אליהו מרגליות<ref>נפטר [[י"ג באדר ב']] [[תרכ"ז]].</ref> שהיה רב הערים ראדין וראקישאק. היה מצאצאי התוספות יום טוב.
נולד בשנת [[תר"ח]] לר' אליהו מרגליות<ref>נפטר [[י"ג באדר ב']] [[תרכ"ז]]. יחוסו בתולדות אנשי שם יב, א בהערות.</ref> שהיה רב הערים ראדין וראקישאק. היה מצאצאי התוספות יום טוב.


את עיקר לימודו למד מפי אביו. [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]], רבי [[חיים שניאור זלמן מליאדי]], רבי [[יהודה לייב שניאורסון]]{{הערה|אהלי שם, עמ' 432.}}, רבי [[אריה לייב זיבוב]], רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]], רבי יהושע זעליג הכהן מדווינסק, רבי ראובן הלוי לוין מדווינסק ורבי משה יהודה לייב מ[[שקלוב]].
את עיקר לימודו למד מפי אביו. [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]], רבי [[חיים שניאור זלמן מליאדי]], רבי [[יהודה לייב שניאורסון]]{{הערה|אהלי שם, עמ' 432.}}, רבי [[אריה לייב זיבוב]], רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]], רבי יהושע זעליג הכהן מדווינסק, רבי ראובן הלוי לוין מדווינסק ורבי משה יהודה לייב מ[[שקלוב]].


בשנת [[תרל"ב]] מונה בתור רבה של אלוקסט, שם שימש כרב שתים עשרה שנה.
בשנת [[תרל"ב]] מונה בתור רבה של אלוקסט, שם שימש כרב במשך שתים עשרה שנה.


לאחר פטירתו של רב העיר [[דיסנא]] הרב [[מרדכי חפץ (בן ישראל)|מרדכי חפץ]] ב[[ט"ו בניסן|א' דחג הפסח]] [[תרמ"ג]], נבחר למלא שם את מקומו ברבנות<ref>בנוגע בחירתו לרב בדיסנא כתב [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] "טוב". - [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש שלו]] חט"ז עמ' כג.</ref>.
לאחר פטירתו של רב העיר [[דיסנא]] הרב [[מרדכי חפץ (חסיד הצמח צדק)|מרדכי חפץ]] ב[[ט"ו בניסן|א' דחג הפסח]] [[תרמ"ג]], נבחר למלא שם את מקומו ברבנות<ref>בנוגע בחירתו לרב בדיסנא כתב [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] "טוב". - [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש שלו]] חט"ז עמ' כג.</ref>.


לפני [[ראש השנה]] [[תרמ"ד]] בא לדיסנא יחד עם משפחתו, וישב שם על כסא הרבנות במשך שלשים ושתיים שנה.
לפני [[ראש השנה]] [[תרמ"ד]] בא לדיסנא יחד עם משפחתו, וישב שם על כסא הרבנות במשך שלשים ושתיים שנה.
שורה 27: שורה 27:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30467&st=&pgnum=13&hilite= הרב ואב"ד האחרון בדיסנא הגאון הרב מרדכי מרגליות ז"ל]''', [[אהלי ליובאוויטש]], גיליון ג', עמ' 13 - 21.
*'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30467&st=&pgnum=13&hilite= הרב ואב"ד האחרון בדיסנא הגאון הרב מרדכי מרגליות ז"ל]''', [[אהלי ליובאוויטש]], גיליון ג', עמ' 13 - 21.
*'''תולדות רבינו המחבר''', סוגה בשושנים (מהדורת תשפ"ד), עמ' 5 - 8.
*'''[https://tablet.otzar.org/#/book/701632/p/4/t/0.81153176338635161234/fs/0/start/0/end/0/c תולדות רבינו המחבר]''', סוגה בשושנים (מהדורת תשפ"ד), עמ' 5 - 8.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מרגליות מרדכי}}
{{מיון רגיל:מרגליות מרדכי}}

גרסה אחרונה מ־14:27, 31 במרץ 2026

רבי מרדכי מרגליות (תר"ח - כ"א כסלו תרע"ו) היה רב הערים אלוקסט ודיסנא.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תר"ח לר' אליהו מרגליות[1] שהיה רב הערים ראדין וראקישאק. היה מצאצאי התוספות יום טוב.

את עיקר לימודו למד מפי אביו. הוסמך לרבנות על ידי אדמו"ר המהר"ש, רבי חיים שניאור זלמן מליאדי, רבי יהודה לייב שניאורסון[2], רבי אריה לייב זיבוב, רבי יצחק אלחנן ספקטור, רבי יהושע זעליג הכהן מדווינסק, רבי ראובן הלוי לוין מדווינסק ורבי משה יהודה לייב משקלוב.

בשנת תרל"ב מונה בתור רבה של אלוקסט, שם שימש כרב במשך שתים עשרה שנה.

לאחר פטירתו של רב העיר דיסנא הרב מרדכי חפץ בא' דחג הפסח תרמ"ג, נבחר למלא שם את מקומו ברבנות[3].

לפני ראש השנה תרמ"ד בא לדיסנא יחד עם משפחתו, וישב שם על כסא הרבנות במשך שלשים ושתיים שנה.

נפטר בכ"א כסלו תרע"ו ומנוחתו כבוד בדיסנא.

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ^ נפטר י"ג באדר ב' תרכ"ז. יחוסו בתולדות אנשי שם יב, א בהערות.
  2. ^ אהלי שם, עמ' 432.
  3. ^ בנוגע בחירתו לרב בדיסנא כתב אדמו"ר הריי"צ "טוב". - אגרות קודש שלו חט"ז עמ' כג.