מאיר תומארקין – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־05:58, 24 בפברואר 2026

הרב מאיר תומארקין (לערך תקצ"ז - לערך תר"ע) היה נכד הרה”ח ר’ בנימין קלעצקער ומחסידי אדמו"ר הצ"צ אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב והיה סוחר ומשפיע בהעיירה באבער שברוסיה הלבנה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בסביבות שנת תקצ"ז בדובראוונא לאביו הרב אהרן תומארקין בן הרב יהודה לייב פינסקער מצאצאי התוספות יו"ט וש"ב של הגר"א ודודו של הרב המפורסם ר’ יוסף תומארקין הרב דקרמנצוג ולאמו בתה של החסיד המפורסם ר’ בנימין קלעצקער בדובראוונא, וקראו לו מאיר על שם הרב מאיר אייזנשטאט מחבר ה'פנים מאירות' סבו של ר’ בנימין קלעצקער.

קודם לידתו אמו היה נשואה לאיש אחר. ואחרי ששהו עשר שנים בלי ילדים על פי פסק דין נתגרשו, ואחרי כן נישאה בזיווג שני לבן דודה ר’ אהרן תומארקין מדובראוונא. וגם כן שהו עשר שנים ולא היתה לה ילדים, ובעלה חשב לגרשה, אך היא מיאנה בתוקף כי ידעה ששוב לא יחפוץ אדם לשאתה. החליטו לנסוע אל אדמו"ר הצ"צ וכאשר יפסוק כן יקום. הצ"צ קבע להם שיבחרו בית דין של שלשה והם יפסקו, אחד מהדיינים היה הרב הלל מפאריטש, אך הוא תלה הסכמתו בכך ששמיעת הטענות והדיון יתקיימו בהיכל הצ"צ דוקא, וכך הווה, לאחר שמיעת הצדדים פסק ר’ הלל שימשיכו לחיות יחדיו עם זרע של קיימא, ושאר הדיינים הסכימו איתו ופנו על הצ"צ שיחווה את דעתו, והצ"צ ענה שאכן נכון מאד שיהיו לו בנים, וככה נולד ר’ מאיר עם ברכת אדמו"ר הצ"צ.

היה למדן גדול ונשא בתה של אחד מהחסידים בהעיירה באבער שהיתה עיירה מלאה עם חסידי ליובאוויטש, וגר אצל חתנו.

בבאבער הוא היה סוחר נכבד וכיון שהיה למדן גדול גם כן כיהן כרב ומשפיע בעיירה כיון שהיתה עיירה קטנה ולא היתה לה רב שלעצמה.

ר’ מאיר היה בעל צדקה והיה נותן הרבה נדבות למעמד וכולל חב"ד, וביתו היה מלא עם הכנסת אורחים והרבה שד”רים כמו ר’ השד"ר ר’ יחיאל הלפרין ועוד שבקרו שם לנו בביתו.

נפטר בסביבות שנת תר"ע.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו ר' בנימין תומארקין - מלמד בדוקשיץ
בנו ר’ אהרן שלמה תומארקין מדיסנה

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יהודה חיטריק, רשימת זכרונות, בתוך רשימות דברים מהדורת קפלן, אלול תשס"ט.
הרב יהושע מונדשיין, מגדל עז (עמוד רא).
הרב משה אליעזר בלינסון, מגילת יוחסין למשפחת תומארקין.

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 == תולדות חיים ==
-נולד בסביבות שנת [[תקצ"ז]] ב[[דוברובנה|דובראוונא]] לאביו הרב [[אהרן תומארקין]] בן הרב [[יהודה לייב בתיה'ס]] מצאצאי ה[[תוספות יו"ט]] וש"ב של ה[[הגאון מווילנא|גר"א]] ודודו של הרב המפורסם ר’ [[יוסף תומרקין|יוסף תומארקין]] הרב ד[[קרמנצ'וג|קרמנצוג]] ולאמו בתה של ה[[חסיד]] המפורסם ר’ [[בנימין קלעצקער]] ב[[דוברובנה|דובראוונא]], וקראו לו מאיר על שם הרב מאיר אייזנשטאט מחבר ה'פנים מאירות' סבו של ר’ [[בנימין קלעצקער]].
+נולד בסביבות שנת [[תקצ"ז]] ב[[דוברובנה|דובראוונא]] לאביו הרב [[אהרן תומארקין]] בן הרב [[יהודה לייב בתיה'ס|יהודה לייב פינסקער]] מצאצאי ה[[תוספות יו"ט]] וש"ב של ה[[הגאון מווילנא|גר"א]] ודודו של הרב המפורסם ר’ [[יוסף תומרקין|יוסף תומארקין]] הרב ד[[קרמנצ'וג|קרמנצוג]] ולאמו בתה של ה[[חסיד]] המפורסם ר’ [[בנימין קלעצקער]] ב[[דוברובנה|דובראוונא]], וקראו לו מאיר על שם הרב מאיר אייזנשטאט מחבר ה'פנים מאירות' סבו של ר’ [[בנימין קלעצקער]].
 קודם לידתו אמו היה נשואה לאיש אחר. ואחרי ששהו עשר שנים בלי ילדים על פי פסק דין [[גירושין|נתגרשו]], ואחרי כן נישאה בזיווג שני לבן דודה ר’ אהרן תומארקין מדובראוונא. וגם כן שהו עשר שנים ולא היתה לה ילדים, ובעלה חשב לגרשה, אך היא מיאנה בתוקף כי ידעה ששוב לא יחפוץ אדם לשאתה. החליטו לנסוע אל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]] וכאשר יפסוק כן יקום. ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צ"צ]] קבע להם שיבחרו [[בית דין]] של שלשה והם יפסקו, אחד מהדיינים היה הרב [[הלל מפאריטש]], אך הוא תלה הסכמתו בכך ששמיעת הטענות והדיון יתקיימו בהיכל ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צ"צ]] דוקא, וכך הווה, לאחר שמיעת הצדדים פסק ר’ הלל שימשיכו לחיות יחדיו עם זרע של קיימא, ושאר הדיינים הסכימו איתו ופנו על ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צ"צ]] שיחווה את דעתו, והצ"צ ענה שאכן נכון מאד שיהיו לו בנים, וככה נולד ר’ מאיר עם ברכת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]].