![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
שלמה מנחם מענדל הורביץ – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''שלמה מנחם מענדל הלוי הורביץ''' ([[תרכ"ו | הרב '''שלמה מנחם מענדל הלוי הורביץ''' ([[תרכ"ו]], 1866 – [[תר"פ]], 1920) היה [[מלמד תינוקות|מלמד]] [[המושבות היהודיות בפלך חרסון|במושבה נהר-טוב שבפלך חרסון]] ומחסידי [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]]. אביו של החסיד הנודע ר' [[יצחק הורביץ|איטשע דער מתמיד]]. | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
=== נעוריו === | === נעוריו === | ||
נולד לרב [[אריה הורביץ|אריה | נולד לרב [[אריה הורביץ|אריה הורביץ]] ולדבורה בת החסיד ר' [[משה אלטהויז]] [[המושבות היהודיות בפלך חרסון|במושבה היהודית ברעגזנעוואטע (נהר טוב) שבפלך חרסון]] בשנת [[תרכ"ו|תרכ"ו]] לערך. נקרא מנחם מענדל על שם [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]] שהסתלק זמן קצר לפני לידתו, ושלמה על שם אחד מבני המשפחה. | ||
כשגדל הנער שלמה מ”מ, הי’ לירא שמים ולמדן, והוא ירש מאביו את מלאכתו - להיות מלמד לבני המושבה נהר-טוב. גם את חלקת הקרקע של אביו במושבה ירש. | כשגדל הנער שלמה מ”מ, הי’ לירא שמים ולמדן, והוא ירש מאביו את מלאכתו - להיות מלמד לבני המושבה נהר-טוב. גם את חלקת הקרקע של אביו במושבה ירש. | ||
=== נשואיו === | === נשואיו === | ||
כשהגיע לפרקו נשא את | כשהגיע לפרקו נשא את איטא עלקע בת החסיד [[ר' יצחק]] ואשתו עלקא בת הרב [[יהודה לייב לאוואוט]] אחותו של הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] סב סבו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]. | ||
מרת איטא עלקא נתייתמה | מרת איטא עלקא נתייתמה מאביה קודם לידתה ואימה בשעת לידתה ונתגדלה אצל דודה הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] ולאחר כן אצל דודה ר’ [[שניאור זלמן לאוואוט]]. | ||
=== עזרתו להתמימים === | === עזרתו להתמימים === | ||
מכיון שהאויר שבמושבות שבפלך חרסון הי’ טוב והאוכל הי’ מצוי שם בשפע. הי’ [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|כ”ק אדמו"ר הרש"ב]] שולח מפעם לפעם אחדים מהתמימים שחלו או נחלשו. וגם אל רשלמה מ”מ שלח הרבי רש”ב כמה בחורים והוא הי’ דואג להם לכל צורכיהם. | מכיון שהאויר שבמושבות שבפלך חרסון הי’ טוב והאוכל הי’ מצוי שם בשפע. הי’ [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|כ”ק אדמו"ר הרש"ב]] שולח מפעם לפעם אחדים מהתמימים שחלו או נחלשו. וגם אל רשלמה מ”מ שלח הרבי רש”ב כמה בחורים והוא הי’ דואג להם לכל צורכיהם. | ||
וכן סיפר | וכן סיפר ר' [[אליעזר ננס]]: | ||
”בחודש ניסן תרע”ט הגיע מכתב מהרבי [הרש”ב] אל ר’ [[אליעזר דבוסקין|לייזער צ’צ’רסקר]] בחרסון, ובו נאמר: שתלמידנו ש”ב הבחור התמים [[עזריאל זליג סלונים]] וגם תלמידנו הבחור התמים [[אליעזר ננס]] יסעו שניהם לנהר-טוב אל ר’ שלמה מענדל, וכבר שילמתי לו עבור החזקת שני תלמידיי אלה למשך כל הקיץ... | ”בחודש ניסן תרע”ט הגיע מכתב מהרבי [הרש”ב] אל ר’ [[אליעזר דבוסקין|לייזער צ’צ’רסקר]] בחרסון, ובו נאמר: שתלמידנו ש”ב הבחור התמים [[עזריאל זליג סלונים]] וגם תלמידנו הבחור התמים [[אליעזר ננס]] יסעו שניהם לנהר-טוב אל ר’ שלמה מענדל, וכבר שילמתי לו עבור החזקת שני תלמידיי אלה למשך כל הקיץ... | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
* אשתו איטא עלקא (נפטרה בשנת | * אשתו איטא עלקא (נפטרה בשנת תשי"ג) | ||
* בנו הרב ה[[חסיד]] ר' [[יצחק הורביץ]] (ידוע בכינויו | * בנו הרב ה[[חסיד]] ר' [[יצחק הורביץ]] (ידוע בכינויו ר' איטשע דער מתמיד) שנחשב לאחד מגדולי החסידים לאורך הדורות ונודע כ[[עובד ה']] מופלא. שימש כ[[שד"ר]] ונהרג ב[[ריגא]] במהלך ה[[שואה]] על [[קידוש ה']] | ||
* בנו ר' | * בנו ר' אריה הורביץ. בצעירותו נתפס לדרך הציונות, עלה לא”י והתגורר בכפר מלל, במשך כל השנים הגיע בי"ט כסלו לההתוועדות בכפפר חב"ד. בשנותיו האחרונות שב לחיי קיום התורה והמצות | ||
בשנותיו | |||
* בתו אסנא אשת הת’ איסר לייב ריקוב | * בתו אסנא אשת הת’ איסר לייב ריקוב | ||
* בתו לאה בריינא אשת | * בתו לאה בריינא אשת השוחט ר' ישעיה ליבקינד | ||
* בתו ביילא רבקה (שמה | * בתו ביילא רבקה (שמה זהה לשמה של הרבנית ביילא רבקה ינובסקי, כיון ששניהן באות ממשפחת לאוואוט) אשת הת' בצלאל ספיוואק{{הערה|בספר התמימים (עמוד ס”ג) נכתב ששמו הי’ יוסף אברהם.}}, נכדו של ר' נחמן ספיוואק מגדולי עשירי חסידי חב"ד לפני המהפכה | ||
* בתו לובא אשת | * בתו לובא אשת ר' פנחס טורקוב | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[ישראל אלפנביין]], '''יראת ה' אוצרו''', תולדות חייו של הרב החסיד ר' 'יצחק מתמיד' הי"ד, הוצאת [[שבועון כפר חב"ד]], תשס"ו | *[[ישראל אלפנביין]], '''יראת ה' אוצרו''', תולדות חייו של הרב החסיד ר' 'יצחק מתמיד' הי"ד, הוצאת [[שבועון כפר חב"ד]], תשס"ו | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:משפחת הורביץ (2)]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ו]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"פ]] | |||
גרסה אחרונה מ־03:21, 22 בפברואר 2026
הרב שלמה מנחם מענדל הלוי הורביץ (תרכ"ו, 1866 – תר"פ, 1920) היה מלמד במושבה נהר-טוב שבפלך חרסון ומחסידי אדמו"ר הרש"ב. אביו של החסיד הנודע ר' איטשע דער מתמיד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נעוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לרב אריה הורביץ ולדבורה בת החסיד ר' משה אלטהויז במושבה היהודית ברעגזנעוואטע (נהר טוב) שבפלך חרסון בשנת תרכ"ו לערך. נקרא מנחם מענדל על שם אדמו"ר הצמח צדק שהסתלק זמן קצר לפני לידתו, ושלמה על שם אחד מבני המשפחה.
כשגדל הנער שלמה מ”מ, הי’ לירא שמים ולמדן, והוא ירש מאביו את מלאכתו - להיות מלמד לבני המושבה נהר-טוב. גם את חלקת הקרקע של אביו במושבה ירש.
נשואיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשהגיע לפרקו נשא את איטא עלקע בת החסיד ר' יצחק ואשתו עלקא בת הרב יהודה לייב לאוואוט אחותו של הרב אברהם דוד לאוואוט סב סבו של הרבי.
מרת איטא עלקא נתייתמה מאביה קודם לידתה ואימה בשעת לידתה ונתגדלה אצל דודה הרב אברהם דוד לאוואוט ולאחר כן אצל דודה ר’ שניאור זלמן לאוואוט.
עזרתו להתמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מכיון שהאויר שבמושבות שבפלך חרסון הי’ טוב והאוכל הי’ מצוי שם בשפע. הי’ כ”ק אדמו"ר הרש"ב שולח מפעם לפעם אחדים מהתמימים שחלו או נחלשו. וגם אל רשלמה מ”מ שלח הרבי רש”ב כמה בחורים והוא הי’ דואג להם לכל צורכיהם.
וכן סיפר ר' אליעזר ננס:
”בחודש ניסן תרע”ט הגיע מכתב מהרבי [הרש”ב] אל ר’ לייזער צ’צ’רסקר בחרסון, ובו נאמר: שתלמידנו ש”ב הבחור התמים עזריאל זליג סלונים וגם תלמידנו הבחור התמים אליעזר ננס יסעו שניהם לנהר-טוב אל ר’ שלמה מענדל, וכבר שילמתי לו עבור החזקת שני תלמידיי אלה למשך כל הקיץ...
אביו של ר’ יצחק מתמיד הי’ מלמד דרדקי, למרות שגם לו היתה חלקת-קרקע, והרבי שלח אותנו אליו כי המקום הי’ כמו נאות-דשא, אוכל הי’ שם בשפע... ר’ שלמה מענדל הי’ ממש מתחנן לפנינו שנאכל יותר ויותר. הוא הי’ טוען: הרבי שולח לי עבור שניכם חמש רובלים ליום, ואתם בקושי אוכלים שווי של רובל אחד...
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פטירתו הטראגית של ר’ שלמה מ”מ, מסופר כי בשעה שהפורעים התנפלו על המושבות שהי’ אז בשנות החמישים לחייו והוא גבוה וחסון. והם רצו שהוא עלך בשלג העמוק להראות להם הדרך לבתיהם של חושבי המושבה, והוא סירב. וקשרו את רגליו לעגלה וכך הובילו אותו בתוך השלג העמוק. ובעבור זמן קצר הצטנן ולקה בדלקת ריאות, ונפטר.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אשתו איטא עלקא (נפטרה בשנת תשי"ג)
- בנו הרב החסיד ר' יצחק הורביץ (ידוע בכינויו ר' איטשע דער מתמיד) שנחשב לאחד מגדולי החסידים לאורך הדורות ונודע כעובד ה' מופלא. שימש כשד"ר ונהרג בריגא במהלך השואה על קידוש ה'
- בנו ר' אריה הורביץ. בצעירותו נתפס לדרך הציונות, עלה לא”י והתגורר בכפר מלל, במשך כל השנים הגיע בי"ט כסלו לההתוועדות בכפפר חב"ד. בשנותיו האחרונות שב לחיי קיום התורה והמצות
- בתו אסנא אשת הת’ איסר לייב ריקוב
- בתו לאה בריינא אשת השוחט ר' ישעיה ליבקינד
- בתו ביילא רבקה (שמה זהה לשמה של הרבנית ביילא רבקה ינובסקי, כיון ששניהן באות ממשפחת לאוואוט) אשת הת' בצלאל ספיוואק[1], נכדו של ר' נחמן ספיוואק מגדולי עשירי חסידי חב"ד לפני המהפכה
- בתו לובא אשת ר' פנחס טורקוב
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ישראל אלפנביין, יראת ה' אוצרו, תולדות חייו של הרב החסיד ר' 'יצחק מתמיד' הי"ד, הוצאת שבועון כפר חב"ד, תשס"ו
הערות שוליים
- ^ בספר התמימים (עמוד ס”ג) נכתב ששמו הי’ יוסף אברהם.