שיחה:ט' במנחם אב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שיחה:תשעה באב הועבר לשיחה:ט' במנחם אב) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
:::שוב פעם ההדגשה היא רק בדברים המותרים אל תהיה אויבער חוכם --[[משתמש:מנחם-|מנחם]] 15:13, 20 ביולי 2010 (UTC) | :::שוב פעם ההדגשה היא רק בדברים המותרים אל תהיה אויבער חוכם --[[משתמש:מנחם-|מנחם]] 15:13, 20 ביולי 2010 (UTC) | ||
::::אם כך, אז אין שום ויכוח בינינו. --בברכה, היום ט' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 15:23, 20 ביולי 2010 (UTC) | ::::אם כך, אז אין שום ויכוח בינינו. --בברכה, היום ט' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 15:23, 20 ביולי 2010 (UTC) | ||
== תשעה באב אחר חצות == | |||
ב'לראות את מלכנו' האחרון (מוצ"ש דברים תשע"ג), הרבי חידש חידוש נפלא - שהסיבה להקלת מנהגי האבילות בחצות ת"ב היא כיון שאז החלה שריפת בית המקדש בפועל, ואזי נתגלתה נצחיותו של עם ישראל, שאפילו במצב כזה חמור "כילה חמתו על העצים ועל האבנים" ואז "שמחו ישראל שמחה גדולה" כל' הק'. | |||
הבעיה היא רק שאני לא זוכר ממתי בדיוק השיחה הזו.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 12:04, 16 ביולי 2013 (UTC) | |||
:הרבי אומר שם שזה מובא במגן אברהם בשם ספר הכונות • [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 13:38, 16 ביולי 2013 (UTC) | |||
== ממנהגי חסד, וכיוצ"ב == | |||
אפשר לכתוב שו"ע מחודש. [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 15:24, י' באב, ה'תש"ף 15:24, 31 ביולי 2020 (UTC) | |||
== גוש קטיף == | |||
האם דעת החב"דפדים היא בעד הוספת העובדה של גירוש יהודי גוש קטיף בשנת ה'תשס"ה בערך? ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' • בשעה 17:39, ט' באב, ה'תשפ"ד ''<font size="1">(13 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] | |||
:אם יש קשר חב"די. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:54, ט' באב, ה'תשפ"ד) | |||
גרסה אחרונה מ־21:54, 13 באוגוסט 2024
אין איסור ללמוד תורה בתשעה באב אלא רק בדברים המשמחים את הלב וזה מה שהרבי בא להדגיש להוסיף בלימוד בדברים המותרים שלא תחשוב אהה אסור ללמוד אז זהו לא להיפך צריך ללמוד הרבה בדברים המותרים 24 שעות להדגיש את מה שמותר. זה חידוש גדול מהרבי איפה שכלם אומרים שאסור ללמוד החידוש של הרבי זה שדווקא צריך ללמוד. --מנחם 14:37, 20 ביולי 2010 (UTC)
- אתה לא צודק. מותר לי ללמוד שור שנגח את הפרה? --בברכה, היום ט' באב ה'תש"ע שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים 15:10, 20 ביולי 2010 (UTC)
- שוב פעם ההדגשה היא רק בדברים המותרים אל תהיה אויבער חוכם --מנחם 15:13, 20 ביולי 2010 (UTC)
- אם כך, אז אין שום ויכוח בינינו. --בברכה, היום ט' באב ה'תש"ע שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים 15:23, 20 ביולי 2010 (UTC)
- שוב פעם ההדגשה היא רק בדברים המותרים אל תהיה אויבער חוכם --מנחם 15:13, 20 ביולי 2010 (UTC)
תשעה באב אחר חצות[עריכת קוד מקור]
ב'לראות את מלכנו' האחרון (מוצ"ש דברים תשע"ג), הרבי חידש חידוש נפלא - שהסיבה להקלת מנהגי האבילות בחצות ת"ב היא כיון שאז החלה שריפת בית המקדש בפועל, ואזי נתגלתה נצחיותו של עם ישראל, שאפילו במצב כזה חמור "כילה חמתו על העצים ועל האבנים" ואז "שמחו ישראל שמחה גדולה" כל' הק'.
הבעיה היא רק שאני לא זוכר ממתי בדיוק השיחה הזו.--יוסי ג - שיחה 12:04, 16 ביולי 2013 (UTC)
- הרבי אומר שם שזה מובא במגן אברהם בשם ספר הכונות • כבושה בגולה הושענא • ועידת ליובאוויטש 13:38, 16 ביולי 2013 (UTC)
ממנהגי חסד, וכיוצ"ב[עריכת קוד מקור]
אפשר לכתוב שו"ע מחודש. א' מחב"ד - שיחה, 15:24, י' באב, ה'תש"ף 15:24, 31 ביולי 2020 (UTC)
גוש קטיף[עריכת קוד מקור]
האם דעת החב"דפדים היא בעד הוספת העובדה של גירוש יהודי גוש קטיף בשנת ה'תשס"ה בערך? ♦ נכתב על ידי חב"דפדי פעיל (שיחה) • יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד • בשעה 17:39, ט' באב, ה'תשפ"ד (13 באוג' למניינם), ימות המשיח
- אם יש קשר חב"די. בברכה, יוסף בן מלמד ~ יחי המלך המשיח! ~ (22:54, ט' באב, ה'תשפ"ד)