אחיה השילוני – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 היה מ[[יציאת מצרים|יוצאי מצרים]], מורם של [[דוד המלך]] ו[[אליהו הנביא]]{{הערה|שם=אחיה השילוני}}, [[נביא]] בימי [[שלמה]], ואחד ממעתיקי השמועה לשיטת [[הרמב"ם]]{{הערה|על פי הקדמת הרמב"ם ל[[משנה תורה]], ראה כך בארוכה ב[[סדר הדורות]] בערכו.}}, אך ה[[ראב"ד]] חולק שם על הרמב"ם ואומר שהיה דיין רק בבית דינו של דוד המלך, אך לא מסר את התורה גם לדורות הבאים.
-===המלכת ירבעם===
+== נבואותיו ==
-אחיה היה רבו של [[ירבעם בן נבט]], והתנבא על מלכותו של ירבעם עוד בחיי [[שלמה המלך]], ולאחר שירבעם מלך וחטא בעגלים שהקים כהתרסה ל[[בית המקדש]] אחיה הציע לו לשוב חזרה, ו'הוא ו[[דוד המלך|בן ישי]] יטיילו בגן עדן', וכשירבעם שאל "מי בראש?" ונענה שבן דוד, הוא לא רצה לשוב, ולכן הוא לא יקבל חלק לעולם הבא.
+אחיה היה רבו של [[ירבעם בן נבט]], והתנבא על מלכותו עוד בחיי [[שלמה המלך]]:
-{{להשלים}}
+הנבואה{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|יא|כט|לט}}}} נמסרה לאחר ש[[ירבעם בן נבט]] מרד במלך [[שלמה]]. ירבעם שימש אז כגובה ה[[מס]]ים מטעם המלך מאת שבטי ישראל. הסיבה למרידה שלו היתה או בגלל שהמיסים שהוטלו על שבטי ישראל היו גבוהים מדי, או בגלל ששלמה סתם פתחים בחומות [[ירושלים]] כדי לבנות בית ל[[בת פרעה (אשת שלמה)|בת פרעה]] ובכך הקשה את המעבר של [[עלייה לרגל|עולי הרגל]] אל תוך העיר או בגלל שהעביד את העם בפרך בבניית המילוא וארמון בת פרעה שעמד עליו. אחיה מצא את ירבעם בדרך ביציאתו מחוץ לירושלים, וגילה לו בנבואה שהוא עתיד למלוך על עשרה שבטים, הטענה של אחיה הייתה שהמלך שלמה חטא לה' ועבד לאלוהים אחרים והעונש יהיה שהמלוכה על שבטי ישראל תלקח ממנו ומצאצאיו אך לא לעולם.{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|יא|לג|לד}}}} אחיה לקח את ה[[טלית|שמלה]]<ref>השמלה המוזכרת במקרא היא בד פשוט בעל ארבע כנפות שמתעטפים בו (כעין טלית). השמלה בת ימינו נקראת במקרא כתונת.</ref> החדשה בה היה לבוש, קרע אותה לשנים עשר חלקים, לציון שנים עשר השבטים, ונתן לירבעם עשרה חלקים. הוא הבטיח לו שאם ילך ירבעם בדרכי ה' מלכותו תיכון לאורך ימים [אך לא לעד]. ירבעם לא מימש את האפשרות הזאת. הוא ביטל את ה[[עלייה לרגל]] ל[[ירושלים]], וקבע את מועדו של [[חג הסוכות ]] ב[[חודש חשון]] (במקום [[תשרי]]), חודש לאחר החג המקורי שנחוג ביהודה, וחגג אותו בעלייה לרגל אל שני עגלי הזהב שהקים ב[[תל דן|דן]] וב[[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]]. המדרש מספר שמזימתו של שלמה להוציא את ירבעם להורג, שבשלה ברח ירבעם ל[[מצרים]],{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|יא|מ}}.}} הייתה לאחר ששלמה שמע על נבואתו של אחיה.{{הערה|1=תרגום שיר השירים, ח, יב}}
+הנבואה השנייה של אחיה{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|יד|ה|טז}}}} נמסרה כאשר חלה בנו הבכור של ירבעם. ירבעם שלח את אשתו לאחיה כדי לשאול אותו מה יעלה בגורל בנו. [[אשת ירבעם]] התחפשה כדי שאחיה לא יזהה אותה, אך אחיה קיבל נבואה שהיא עומדת לבוא אליו, ומיד בהיכנסה ניבא לה כי המלכות לא תהיה עוד ביד שושלת ירבעם וכל זָכָר במשפחתו ייכחד, מה שאכן קרה כאשר מרד [[בעשא]] ב[[נדב בן ירבעם]] והרג את כל צאצאי המלוכה.
+ולאחר שירבעם מלך וחטא בעגלים שהקים כהתרסה ל[[בית המקדש]] אחיה הציע לו לשוב חזרה, ו'הוא ו[[דוד המלך|בן ישי]] יטיילו בגן עדן', וכשירבעם שאל "מי בראש?" ונענה שבן דוד, הוא לא רצה לשוב, ולכן הוא לא יקבל חלק לעולם הבא.
 ==הבעל שם טוב==
-אחיה השילוני התגלה אל הבעש"ט החל מ[[יום הולדת]]ו העשרים ושש ב[[ח"י אלול]] [[תפ"ד]], ולימד אותו תורה.
+אחיה השילוני התגלה אל [[הבעש"ט]] החל מ[[יום הולדת]]ו העשרים ושש ב[[ח"י אלול]] [[תפ"ד]], ולימד אותו את כל [[חמישה חומשי תורה]] עם פירוש של [[תורת הקבלה]] וסודות התורה.
 עשר שנים לאחר מכן בשנת [[תצ"ד]] הורה לו להתגלות{{הערה|שם=היום יום ח"י אלול|[[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/י"ח אלול|י"ח אלול]]}}.
-מכונה בספר "[[שבחי הבעש"ט]]" "מורי שלי", הראשון שנוקב בשמו הוא רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בספרו [[תולדות יעקב יוסף]].
+אחיה השילוני מכונה בספר "[[שבחי הבעש"ט]]" "מורי שלי", הראשון שנוקב בשמו הוא רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בספרו [[תולדות יעקב יוסף]].
+ב[[התמים|התמים]] בחלק א' מופיע אחד ממכתבי '[[הגניזה החרסונית]]', שלפי תוכנו הוא מכתב מהבעש"ט אל תלמידו רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] (בעל ה'תולדות'), מיום ג' מקץ תקי"ג, שבו הוא מקיים את הבטחתו מכבר, לגלות לו באיזה יום ובאיזו שנה נתגלה אליו מורו ורבו. הבעש"ט כותב שם: "אני ביום מלאות לי כ"ו שנה, ביום ח"י אלול בשנת תפ"ד בעיר [[אקופ]], כחצות הלילה נתגלה אליי. הלימוד הראשון היה ב[[פרשת בראשית]], וכאשר גמרנו התורה הקדושה, עד לעיני כל ישרא"ל, הייתי בן ל"ו ונגליתי".
+התקופה שלפני התגלות הבעל שם טוב,{{הערה|מוזכר בקצרה בספר [[לוח היום יום]] ביום [[י"ח באלול]],
-בקרב [[רבותינו נשיאנו]] היה שגור הכינוי "בעל ח"י" ראשי תיבות של חלקי הנפש "[[חיה (חלק הנפש)|חיה]] [[יחידה]]".
+בקרב [[רבותינו נשיאנו]] היה שגור הכינוי "בעל ח"י" ראשי תיבות של חלקי הנפש "[[חיה (חלק הנפש)|חיה]] [[יחידה]]"{{מקור}}.
 [[הרבי]] אמר על כמה דברים שהוא שמע אותם מ[[הרבי הריי"צ]] ששמע אותו מאביו [[הרבי הרש"ב]] ששמע מאביו [[המהר"ש]] כך [[רבותינו נשיאנו|רבי מפי רבי]] עד [[אדמו"ר הזקן]] ששמע מ[[המגיד ממעזריטש]] ששמע מ[[הבעל שם טוב]] שקיבל מאחייה השילוני שקיבל מ[[משה רבינו]]{{הערה|ראה למשל בשיחת [[ט"ו שבט]] [[תשל"ז]]}}.