אהרן תומרקין – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־23:11, 22 בינואר 2026

הרב אהרון תומארקין (תרמ"ו-י"ז תשרי תרצ"ז) היה מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש. כיהן כרב ואב"ד הקהילה החב"דית בחרקוב, לאחר שכבר כיהן כרב בכמה מקומות ברוסיה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיירה דוקשיץ שברוסיה לאביו ר' בנימין ב"ר מאיר^[1] ב”ר אהרן תומארקין חתן של החסיד ר' בנימין קלצקר, ולאמו מרת שיינא דרייזא בת הגביר החסידי ר’ אברהם ראפקינד שהי’ חסיד של כ”ק אדמו"ר הצ”צ, כ”ק אדמו"ר המהר”ש וכ”ק אדמו"ר הרש”ב.

זכה להימנות על התלמידים הראשונים בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב.

קיבל סמיכה מהגאון הרגצ'ובי.

בשנת תרס”ז נשא את מרת רחל בת השו”ב החסידי דגלובאקא הרב ישראל חאנאוויטש וגר אצל חתנו בגלובאקא למשך שנתים.

בשנת תרס"ט נשלח בהוראתו של אדמו"ר הרש"ב לשמש ברבנות בעיר באביניטש שבמחוז ויטבסק. ואדמו"ר הריי"ץ השתדל בעבורו ושלח מכתב לר' ברוך חיים פאקטעראוויטש שהי’ עסקן שם - "שיהי' מן המשתדלים שיבחר לרב במחנם אחד מתלמידנו הנעלים המצוינים מו"ה אהרן תומארקין יחי' שנתחנך על ברכי הוראה והעבודה עפ"י השגחת כ"ק אאמו"ר שליט"א".

בשנת תרע”א עבר לשמש כרב בקהילה החב"דית בשוונציאן.

בשנת תרע"ה נשלח בהוראתו של אדמו"ר הרש"ב לשמש ברבנות בעיר חאטימיסק שבפלך מוהילוב, שם ייסד ישיבה שקנתה לעצמה שם טוב, וכאשר פרצו מהומות האזרחים בשנת תרע"ח עם סיומה של מלחמת העולם הראשונה ברח מאימת הכנופיות שהיו נוהגות לקחת את הרב ככופר ומשכון, ונמלט לאדמו"ר הרש"ב ברוסטוב שם שהה כשנה עד שנשלח בשנת תרע"ט על ידי אדמו"ר הרש"ב לשמש כרב הקהילה החב"דית בחרקוב.

הלך לעולמו ביום ראשון של חול המועד סוכות, י"ז תשרי תרצ"ז בגיל 51.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו - 'התמים' מאיר תומארקין - נהרג במלחמת העולם השנייה, בי"א ניסן תש"ד.
בתו - קיילא - אשת הרב יהודה חיטריק.
בתו - חיה - אשת הרב מיכאל יהודה אריה לייב כהן.
בתו - שרה - אשת הרב שלמה שימאנאוויטש.
בתו - ריבא - אשת הרב צמח גורעוויטש.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יהודה חיטריק, רשימת זכרונות, בתוך רשימות דברים מהדורת קפלן, אלול תשס"ט.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תולדות חייו וזכרונות ממנו בתוך תשורה מנישואי צאצאיו

הערות שוליים

^ בן דוד של החסיד ר' יוסף זלמן תומרקין רבה של קרמנצ'וג.

[1] בן דוד של החסיד ר' יוסף זלמן תומרקין רבה של קרמנצ'וג.

[1]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==תולדות חיים==
-נולד בעיירה [[דוקשיץ]] שברוסיה לאביו ר' בנימין ב"ר מאיר{{הערה|בן דוד של החסיד ר' [[יוסף זלמן תומרקין]] רבה של [[קרמנצ'וג]].}} ב”ר אהרן תומארקין חתן של החסיד ר' [[בנימין קלצקר]], ולאמו מרת שיינא דרייזא בת הגביר החסידי ר’ אברהם ראפקינד שהי’ חסיד של כ”ק אדמו"ר הצ”צ, כ”ק אדמו"ר המהר”ש וכ”ק אדמו"ר הרש”ב.
+נולד בעיירה [[דוקשיץ]] שברוסיה לאביו ר' בנימין ב"ר מאיר{{הערה|בן דוד של החסיד ר' [[יוסף זלמן תומרקין]] רבה של [[קרמנצ'וג]].}} ב”ר אהרן תומארקין חתן של החסיד ר' [[בנימין קלצקר]], ולאמו מרת שיינא דרייזא בת הגביר החסידי ר’ אברהם ראפקינד שהי’ חסיד של כ”ק [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ”צ]], כ”ק [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר המהר”ש]] וכ”ק [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש”ב]].
 זכה להימנות על התלמידים הראשונים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של אדמו"ר הרש"ב.
@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 קיבל סמיכה מ[[רגצ'ובי|הגאון הרגצ'ובי]].
-בשנת תרס"ט כתב אדמו"ר הריי"ץ לר' ברוך חיים פאגאלאוויטש "שיהי' מן המשתדלים שיבחר לרב במחנם אחד מתלמידנו הנעלים המצוינים מו"ה אהרן תומארקין יחי' שנתחנך על ברכי הוראה והעבודה עפ"י השגחת כ"ק אאמו"ר שליט"א".
+בשנת תרס”ז נשא את מרת רחל בת השו”ב החסידי ד[[גלובוקע|גלובאקא]] הרב [[ישראל חאנאוויטש]] וגר אצל חתנו ב[[גלובוקע|גלובאקא]] למשך שנתים.
-לאחר נישואיו ו[[סמיכה לרבנות|הסמכתו לרבנות]], שימש כרב בעיירה באביניטש שבמחוז ויטבסק, וכן שימש תקופה מסויימת (תרע”א-ע”ה) כרב הקהילה החב"דית ב[[שוונציאן]].
+בשנת תרס"ט נשלח בהוראתו של [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] לשמש ברבנות בעיר באביניטש שבמחוז ויטבסק. ו[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"ץ]] השתדל בעבורו ושלח מכתב לר' ברוך חיים פאקטעראוויטש שהי’ עסקן שם - "שיהי' מן המשתדלים שיבחר לרב במחנם אחד מתלמידנו הנעלים המצוינים מו"ה אהרן תומארקין יחי' שנתחנך על ברכי הוראה והעבודה עפ"י השגחת כ"ק אאמו"ר שליט"א".
+בשנת תרע”א עבר לשמש כרב בקהילה החב"דית ב[[שוונציאן]].
 בשנת [[תרע"ה]] נשלח בהוראתו של אדמו"ר הרש"ב לשמש ברבנות בעיר חאטימיסק שבפלך מוהילוב, שם ייסד ישיבה שקנתה לעצמה שם טוב, וכאשר פרצו מהומות האזרחים בשנת תרע"ח עם סיומה של [[מלחמת העולם הראשונה]] ברח מאימת הכנופיות שהיו נוהגות לקחת את הרב ככופר ומשכון, ונמלט לאדמו"ר הרש"ב ברוסטוב שם שהה כשנה עד שנשלח בשנת תרע"ט על ידי אדמו"ר הרש"ב לשמש כרב הקהילה החב"דית בחרקוב.