סאם ספוז'ניק – הבדלי גרסאות
עריכה כללית |
←מקור הסיפור: ז |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''(יא) סאם סאפאזשניק''' (בתרגום מרוסית Я сам сапожник - '''אני בעצמי סנדלר''') הוא ביטוי ב[[חסידות חב"ד]], שמשמש לתיאור אדם שחושב: איני צריך לקבל מרות ולהקשיב לסמכות רוחנית, אני מבין, אני יודע. | |||
מקורו הביטוי, במשל על טענה מופרכת של סנדלר גוי שהוא יצר את ה[[מצות תפילין|תפילין]] שגנב. המסר הוא שעל האדם להיות ב[[ביטול]] (ענווה) ולקבל את הדרכות והוראות התורה ו[[נשיא הדור|הרבי]]. | |||
==המשל והנמשל== | ==המשל והנמשל== | ||
| שורה 5: | שורה 7: | ||
כפי שסופר על ידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בשם [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]]: "בתקופת הפוגרומים רחמנא ליצלן, היה הסדר שלאחרי הפוגרום היו היהודים מחזרים בין הגויים לקנות מה שגזלו. פעם אחת בא [[יהודי]] לביתו של [[אומות העולם|גוי]] בכפר, וראה אצלו סידור, וקנה ממנו. אח"כ ראה שיש ברשותו של הגוי זוג [[תפילין]], וכאשר הגוי דרש תמורתם סכום גדול, התרעם עליו היהודי ואמר לו, היתכן שהנך דורש הרבה כסף על חפץ שנמצא בידך בגזילה והנך חייב להחזירו! | כפי שסופר על ידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בשם [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]]: "בתקופת הפוגרומים רחמנא ליצלן, היה הסדר שלאחרי הפוגרום היו היהודים מחזרים בין הגויים לקנות מה שגזלו. פעם אחת בא [[יהודי]] לביתו של [[אומות העולם|גוי]] בכפר, וראה אצלו סידור, וקנה ממנו. אח"כ ראה שיש ברשותו של הגוי זוג [[תפילין]], וכאשר הגוי דרש תמורתם סכום גדול, התרעם עליו היהודי ואמר לו, היתכן שהנך דורש הרבה כסף על חפץ שנמצא בידך בגזילה והנך חייב להחזירו! | ||
– הגוי, שלפני ה"פוגרום" לא הי' לו שום עסק עם יהודי, לא ידע מהו החפץ (התפילין) שבידו; ובידעו שזהו חפץ שעשוי מעור, ונמשכים ממנו חוטים ארוכים, כמו – להבדיל – נעל {{הערה|[(כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר בבת-שחוק:) הגוי לא ידע, אבל, אכן מצינו בגמרא דמיון בין שרוך נעל לרצועות של תפילין: "בשכר שאמר אברהם אבינו אם מחוט ועד שרוך נעל, זכו בניו לשתי מצות, חוט של תכלת ורצועה של תפילין" (סוטה יז, א. וש"נ.)]}} , אמר: הרי זה עשוי מעור, ואני עשיתיו בעצמי – "סאַם סאַפּאָזשניק"!"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1400150077 שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג], תורת מנחם, חלק ט' (שנת תשי"ג - חלק שלישי) עמ' 52, באתר ספריית חב"ד}}. | – הגוי, שלפני ה"פוגרום" לא הי' לו שום עסק עם יהודי, לא ידע מהו החפץ (התפילין) שבידו; ובידעו שזהו חפץ שעשוי מעור, ונמשכים ממנו חוטים ארוכים, כמו – להבדיל – נעל {{הערה|[(כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר בבת-שחוק:) הגוי לא ידע, אבל, אכן מצינו בגמרא דמיון בין שרוך נעל לרצועות של תפילין: "בשכר שאמר אברהם אבינו אם מחוט ועד שרוך נעל, זכו בניו לשתי מצות, חוט של תכלת ורצועה של תפילין" (סוטה יז, א. וש"נ.)]}} , אמר: הרי זה עשוי מעור, ואני עשיתיו בעצמי – "סאַם סאַפּאָזשניק"!"{{הערה|שם=תשיג|[https://chabadlibrary.org/books/1400150077 שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג], תורת מנחם, חלק ט' (שנת תשי"ג - חלק שלישי) עמ' 52, באתר ספריית חב"ד}}. | ||
ובניסוח אחר: "ישנו סיפור אודות גוי שנכנס יהודי לביתו וראה שם... תפילין, והחליט מיד לקנותם ממנו, כששאל את הגוי – בהתרגשות – מניין המה לך? השיב לו הגוי – שלא ידע אם כוונתו של היהודי לקנותם, או שעיקר כוונתו לברר מנין גנבם – "''יאַ סאַם סאַפּאָזשניק''", כלומר, אני בעצמי סנדלר, ותפרתים בעצמי!... מובן מאליו איך שייך גוי לעשיית תפילין!"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1400110202 שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א] תורת מנחם ח"ג, (שנת תשי"א) עמ' 175], באתר ספריית חב"ד}}. | ובניסוח אחר: "ישנו סיפור אודות גוי שנכנס יהודי לביתו וראה שם... תפילין, והחליט מיד לקנותם ממנו, כששאל את הגוי – בהתרגשות – מניין המה לך? השיב לו הגוי – שלא ידע אם כוונתו של היהודי לקנותם, או שעיקר כוונתו לברר מנין גנבם – "''יאַ סאַם סאַפּאָזשניק''", כלומר, אני בעצמי סנדלר, ותפרתים בעצמי!... מובן מאליו איך שייך גוי לעשיית תפילין!"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1400110202 שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א] תורת מנחם ח"ג, (שנת תשי"א) עמ' 175], באתר ספריית חב"ד}}. | ||
| שורה 41: | שורה 43: | ||
וכפי שמצינו שאחד התנאים היה רבי יוחנן הסנדלר – והרי אין עניין יוצא מידי פשוטו – שהוא עסק בתפירת מנעלים, וביחד עם זה היה תנא וכו'"{{הערה|שם=תשמב}}. | וכפי שמצינו שאחד התנאים היה רבי יוחנן הסנדלר – והרי אין עניין יוצא מידי פשוטו – שהוא עסק בתפירת מנעלים, וביחד עם זה היה תנא וכו'"{{הערה|שם=תשמב}}. | ||
== מקור הסיפור == | |||
הרבי הזכיר שמקור הסיפור הוא בשיחות הרבי הריי"צ{{הערה|'''[https://tablet.otzar.org/#/b/26275/p/268/t/1661183749173/fs/0/start/0/end/0/c/1661183788819 'ספר השיחות' תרח"צ]''', (תרצ"ו-ת"ש), ע' 264, באתר 'אוצר החכמה', פתוח למשתמשים רשומים בלבד.}}, שסיפרו בשם החסיד ר' [[דוב זאב קוזבניקוב|בערע וואלף]]"!"{{הערה|שם=תשיג}}. | |||
הרבי הזכיר שמקור הסיפור הוא בשיחות הרבי הריי"צ{{הערה|'''[https://tablet.otzar.org/#/b/26275/p/268/t/1661183749173/fs/0/start/0/end/0/c/1661183788819'ספר השיחות' תרח"צ]''', (תרצ"ו-ת"ש), ע' 264, באתר 'אוצר החכמה', פתוח למשתמשים רשומים בלבד.}}, שסיפרו בשם החסיד ר' [[דוב זאב קוזבניקוב|בערע וואלף]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||