|
|
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:אלעזר בן ערך.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי אלעזר בן ערך]] | | #הפניה [[רבי אלעזר בן ערך]] |
| '''רבי אלעזר בן ערך''' היה מגדולי ה[[תנאים]], בדורם של [[רבי אליעזר הגדול]] ו[[רבי יהושע בן חנניא]].
| |
| | |
| אודותיו מובא ב[[פרקי אבות]] שהיה "כמעין המתגבר" שהוא ענין של [[לכתחילה אריבער]].
| |
| | |
| על דרך זה מפרש הרבי את מאמרו ב[[מסכת אבות]]{{הערת שוליים|ב, יא.}} הוא: דע לפני מי אתה עמל ומי הוא בעל מלאכתך", כלומר שגם '''בתחילת העבודה''' על האדם להתקשר עם [[עצמות]] ומהות, תוך כדי דילוג על כל השלבים של סדר ה[[השתלשלות]].
| |
| | |
| == מכריע את כולם ==
| |
| | |
| עוד מובא בפרקי אבות אודותיו: אם יהיו כל חכמי ישראל בכף אחת, ואליעזר בן הורקנוס אף עמהם, מכריע את כולם.
| |
| | |
| הרבי מבאר, כי ענינו בעבודה "לאתבא צדיקייא בתיובתא":
| |
| | |
| ענינו של [[רבי אליעזר בן הורקנוס]] הוא עבודת ה[[צדיקים]], כמרומז בשמו [[אליעזר בן משה|אליעזר]] ש"אלקי אבי בעזרי" שלכן, הלך תמיד בדרך הישר אבל, בסדר והדרגה בלבד — ״תמירים כסדרם״, ולא באופן של הוספה וחידוש, כדאיתא בגמרא שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם. ולעומת זאת, ענינו של ר"א בן ערך הוא — עבודת ה[[תשובה]], כמסופר בגמרא שכאשר ר"א בן ערך הגיע לפורגיתא ודיומסית{{הערת שוליים|ששם נתקלקלו עשרת השבטים.}} אימשיך בתרייהו, - נמשך אחריהם ואכל את מאכליהם, איעקר תלמודיה - נעקר תלמודו ושכחו, בעא למקרא החודש הזה לכם אמר "החרש היה לבם" עד שביקשו עליו רחמים וחזר תלמודו. כלומר שהיתה אצלו העבודה של "בעלי תושבה", כמעין המתגבר ובחילא יתיר.
| |
| | |
| ועל פי זה, כאשר ר"א בן ערך מכריע, ועל ידי זה מגביה — את כולם, כולל ר"א בן הורקנוס, נמצא, שגם אצל ר"א בן הורקנוס (עבודת הצדיקים) נפעל העילוי דתשובה, "לאתבא צדיקייא בתיובתא".{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ה]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16047&hilite=14db9025-cf78-4503-8e0b-8fa6efd5b2d0&st=%D7%97%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%90+%D7%91%D7%9F+%D7%A2%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%90&pgnum=271 חלק ג'].}}
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
| [[קטגוריה:תנאים]]
| |