מחשב: הבדלים בין גרסאות בדף

[[הרבי]] בשיחה משבת [[פרשת שלח]] [[תשל"ה]], למד הוראה בעבודת ה' מהתנהלות המחשב, בציינו שזהו "אחד החידושים שנתגלו בזמן האחרון", "מכשיר שנקרא בשפת המדינה קאמפיוטער". הרבי הסביר שעניינו של המכשיר, שהוא אינו מחדש דברים מעצמו, אלא נותנים לתוכו את הנתונים, והוא מחשב את הכל בלחיצת כפתור אחת, במקום שהאדם יצטרך לחשב בעצמו, ובנוסף לכך אדם שיחשב את הנתונים יכול לטעות, ואילו המחשב אם הוכנסו לתוכו הנתונים הנכונים לא יטעה לעולם. כך גם כשמסבירים ליהודי אודות עשיית מצוות, הוא לא צריך לטעון שעליו לשבת ולעיין בספרים ולהבין את המשמעות המצוות ורק אז לקיים אותם, בדיוק כמו שעל המחשב אף אחד לא יטעון שהוא לא סומך עליו ורוצה לעשות בעצמו את החישוב, ככה גם יש לקיים את התורה והמצוות גם אם בהתחלה לא מבינים{{הערה|תורת מנחם, חלק פ', '''[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5971422/jewish/page.htm שיחת פרשת שלח, תשל"ה]''', עמ' 350 - 252.}}.

 

ביחידות ליהודי שעובד במחשבים, ציין הרבי שני הוראות בעבודת ה' שניתן ללמוד ממחשב, אחת המציונת בשיחה, והשנייה שכמו שהמחשב מבצע את כל הפקודות שניתנים עליו, כך יהודי צריך לקיים את כל התרי"ג מצוות ולא לטעון שמכיוון שהוא עוסק במצווה אחת, אינו יכול לקיים את המצווה השנייה. בסיום היחידות אמר הרבי בחיוך "במחשב נמצאים טעויות מידי פעם, אך במחשב של הקב"ה - לעולם לא נמצא בו טעות"{{הערה|קובץ "יחידויות קודש - תשל"ה", '''[https://drive.google.com/file/d/1sBDaUi7MykoajgJXoZRHMot57snJTFog/view יחידות כ"ו טבת]''', עמ' 35, וראה גם ביחידות - כ"ו סיוון, בעמ' 63.}}.

 

במענה על דו"ח מכינוס השלוחים בדרום אפריקה (מובא במלואו בתמונה), מחודש [[חשוון]] [[תשמ"ז]], דימה הרבי בין נתינת הפ"נ על האוהל לבין פעולת המחשב, כשם שבהכנסת הנתונים למחשב מיד יוצאת התוצאה, כך בנתינת הפ"נ על האוהל מיד נפעלת הפעולה ו"הרי זה כפשוט ביתר שאת ועד לאין ערוך – ממסירה לדומם (המחשב) הנ"ל"{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]], תשמ"ז, מענה ל"ה.}}.