מחשב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־14:56, 16 בספטמבר 2025

מענה הרבי על הדו"ח מכינוס השלוחים, תשמ"ז: "נתקבל ותשואות חן **ואזכיר על הציון**. ואין הזמן גרמא לקרות אפילו – אבל הנתינה כבר **בשלימותה ובכל הפרטים** כפסק דין תורת **אמת**. להקל **ההבנה** גם לאלו **וכו'** הראו דוקא בזמנינו דוגמה בולטת ושעל פיה עושים **בפועל** ואפילו בענינים הכי עיקריים והכי גדולים, שאפילו **בדומם** – ביכולת בני אדם **לפעול** כהנ"ל: תיכף שמכניסים לקאמפיוטר מספר פרטים עקריים – ברגע **כמימרא** יודעים כל המסקנות ופסק דין **לפועל ממש**. וכשמוסרים-מזכירים כהנ"ל על הציון (דכ"ק מו"ח אדמו"ר) הרי זה **כפשוט** ביתר שאת ועד לאין ערוך – ממסירה לדומם הנ"ל, **להבדיל באין ערוך**"

מחשב (באנגלית: קומפיוטר) הוא מכונה אלקטרונית, המסוגלת לקבל מספר פקודות מוגדרות ולפעול על פי הם. עם התפתחות הטכנלוגיה, נהפך המחשב לשימושי ונצרך יותר ויותר, ומהווה חלק בלתי נפרד מהתנהלות האנושית.

התייחסות בתורת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי בשיחה משבת פרשת שלח תשל"ה, למד הוראה בעבודת ה' מהתנהלות המחשב, בציינו שזהו "אחד החידושים שנתגלו בזמן האחרון", "מכשיר שנקרא בשפת המדינה קאמפיוטער". הרבי הסביר שעניינו של המכשיר, שהוא אינו מחדש דברים מעצמו, אלא נותנים לתוכו את הנתונים, והוא מחשב את הכל בלחיצת כפתור אחת, במקום שהאדם יצטרך לחשב בעצמו, ובנוסף לכך אדם שיחשב את הנתונים יכול לטעות, ואילו המחשב אם הוכנסו לתוכו הנתונים הנכונים לא יטעה לעולם. כך גם כשמסבירים ליהודי אודות עשיית מצוות, הוא לא צריך לטעון שעליו לשבת ולעיין בספרים ולהבין את המשמעות המצוות ורק אז לקיים אותם, בדיוק כמו שעל המחשב אף אחד לא יטעון שהוא לא סומך עליו ורוצה לעשות בעצמו את החישוב, ככה גם יש לקיים את התורה והמצוות גם אם בהתחלה לא מבינים^[1].

ביחידות ליהודי שעובד במחשבים, ציין הרבי שני הוראות בעבודת ה' שניתן ללמוד ממחשב, אחת המציונת בשיחה, והשנייה שכמו שהמחשב מבצע את כל הפקודות שניתנים עליו, כך יהודי צריך לקיים את כל התרי"ג מצוות ולא לטעון שמכיוון שהוא עוסק במצווה אחת, אינו יכול לקיים את המצווה השנייה. בסיום היחידות אמר הרבי בחיוך "במחשב נמצאים טעויות מידי פעם, אך במחשב של הקב"ה - לעולם לא נמצא בו טעות"^[2].

במענה על דו"ח מכינוס השלוחים בדרום אפריקה (מובא במלואו בתמונה), מחודש חשוון תשמ"ז, דימה הרבי בין נתינת הפ"נ על האוהל לבין פעולת המחשב, כשם שבהכנסת הנתונים למחשב מיד יוצאת התוצאה, כך בנתינת הפ"נ על האוהל מיד נפעלת הפעולה ו"הרי זה כפשוט ביתר שאת ועד לאין ערוך – ממסירה לדומם (המחשב) הנ"ל"^[3].

הערות שוליים

↑ תורת מנחם, חלק פ', שיחת פרשת שלח, תשל"ה, עמ' 350 - 252.
↑ קובץ "יחידויות קודש - תשל"ה", יחידות כ"ו טבת, עמ' 35, וראה גם ביחידות - כ"ו סיוון, בעמ' 63.
↑ ליקוט מענות קודש, תשמ"ז, מענה ל"ה.

[1] תורת מנחם, חלק פ', שיחת פרשת שלח, תשל"ה, עמ' 350 - 252.

[2] קובץ "יחידויות קודש - תשל"ה", יחידות כ"ו טבת, עמ' 35, וראה גם ביחידות - כ"ו סיוון, בעמ' 63.

[3] ליקוט מענות קודש, תשמ"ז, מענה ל"ה.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-*[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5971422/jewish/page.htm שיחת פרשת שלח, תשל"ה, עמ' 350] - הוראה בעבודת ה' מה"קאמפיוטער".
+[[קובץ:העמוד הראשי של חב"דפדיה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הדמיית מחשב הפתוח על חב"דפדיה]]
-*למצוא: הרבי בחלוקת דולרים לכתוב במחשב מתי משיח יבוא.
+[[קובץ:קאמפיוטר.png|ממוזער|מענה הרבי על הדו"ח מכינוס השלוחים, תשמ"ז: "נתקבל ותשואות חן '''ואזכיר על הציון'''. ואין הזמן גרמא לקרות אפילו – אבל הנתינה כבר '''בשלימותה ובכל הפרטים''' כפסק דין תורת '''אמת'''. להקל '''ההבנה''' גם לאלו '''וכו'''' הראו דוקא בזמנינו דוגמה בולטת ושעל פיה עושים '''בפועל''' ואפילו בענינים הכי עיקריים והכי גדולים, שאפילו '''בדומם''' – ביכולת בני אדם '''לפעול''' כהנ"ל: תיכף שמכניסים לקאמפיוטר מספר פרטים עקריים – ברגע '''כמימרא''' יודעים כל המסקנות ופסק דין '''לפועל ממש'''. וכשמוסרים-מזכירים כהנ"ל על הציון (דכ"ק מו"ח אדמו"ר) הרי זה '''כפשוט''' ביתר שאת ועד לאין ערוך – ממסירה לדומם הנ"ל, '''להבדיל באין ערוך'''"]]
-*ביחידות: בן אדם הוא לא מחשב.
-*[https://drive.google.com/file/d/1sBDaUi7MykoajgJXoZRHMot57snJTFog/view<nowiki> יחידות כ"ו טבת, תשל"ה, עמ' 35] - יחידות לא' שעובד במחשבים.</nowiki>
+'''מחשב''' (באנגלית: '''קומפיוטר''') הוא מכונה אלקטרונית, המסוגלת לקבל מספר פקודות מוגדרות ולפעול על פי הם. עם התפתחות הטכנלוגיה, נהפך המחשב לשימושי ונצרך יותר ויותר, ומהווה חלק בלתי נפרד מהתנהלות האנושית.
-*מענה הרבי לכינוס השלוחים, תשמ"ז, השוואה בין נתינת הפ"נ למחשב.
+==התייחסות בתורת הרבי==
+[[הרבי]] בשיחה משבת [[פרשת שלח]] [[תשל"ה]], למד הוראה בעבודת ה' מהתנהלות המחשב, בציינו שזהו "אחד החידושים שנתגלו בזמן האחרון", "מכשיר שנקרא בשפת המדינה קאמפיוטער". הרבי הסביר שעניינו של המכשיר, שהוא אינו מחדש דברים מעצמו, אלא נותנים לתוכו את הנתונים, והוא מחשב את הכל בלחיצת כפתור אחת, במקום שהאדם יצטרך לחשב בעצמו, ובנוסף לכך אדם שיחשב את הנתונים יכול לטעות, ואילו המחשב אם הוכנסו לתוכו הנתונים הנכונים לא יטעה לעולם. כך גם כשמסבירים ליהודי אודות עשיית מצוות, הוא לא צריך לטעון שעליו לשבת ולעיין בספרים ולהבין את המשמעות המצוות ורק אז לקיים אותם, בדיוק כמו שעל המחשב אף אחד לא יטעון שהוא לא סומך עליו ורוצה לעשות בעצמו את החישוב, ככה גם יש לקיים את התורה והמצוות גם אם בהתחלה לא מבינים{{הערה|תורת מנחם, חלק פ', '''[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5971422/jewish/page.htm שיחת פרשת שלח, תשל"ה]''', עמ' 350 - 252.}}.
+ביחידות ליהודי שעובד במחשבים, ציין הרבי שני הוראות בעבודת ה' שניתן ללמוד ממחשב, אחת המציונת בשיחה, והשנייה שכמו שהמחשב מבצע את כל הפקודות שניתנים עליו, כך יהודי צריך לקיים את כל התרי"ג מצוות ולא לטעון שמכיוון שהוא עוסק במצווה אחת, אינו יכול לקיים את המצווה השנייה. בסיום היחידות אמר הרבי בחיוך "במחשב נמצאים טעויות מידי פעם, אך במחשב של הקב"ה - לעולם לא נמצא בו טעות"{{הערה|קובץ "יחידויות קודש - תשל"ה", '''[https://drive.google.com/file/d/1sBDaUi7MykoajgJXoZRHMot57snJTFog/view יחידות כ"ו טבת]''', עמ' 35, וראה גם ביחידות - כ"ו סיוון, בעמ' 63.}}.
+במענה על דו"ח מכינוס השלוחים בדרום אפריקה (מובא במלואו בתמונה), מחודש [[חשוון]] [[תשמ"ז]], דימה הרבי בין נתינת הפ"נ על האוהל לבין פעולת המחשב, כשם שבהכנסת הנתונים למחשב מיד יוצאת התוצאה, כך בנתינת הפ"נ על האוהל מיד נפעלת הפעולה ו"הרי זה כפשוט ביתר שאת ועד לאין ערוך – ממסירה לדומם (המחשב) הנ"ל"{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]], תשמ"ז, מענה ל"ה.}}.
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:מושגים כלליים]]