מה טובו – הבדלי גרסאות
יוצר חב"די (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוצר חב"די (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה}} | {{עריכה}}{{חלונית | ||
| כותרת = מה טובו | |||
| תוכן = מַה־טֹּֽבוּ אֹהָלֶֽיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנוֹתֶֽיךָ יִשְׂרָאֵל: וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבֹא בֵיתֶֽךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל־הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ: וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ׀ יְהֺוָה עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב־חַסְדֶּֽךָ עֲנֵֽנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶֽךָ: | |||
}} | |||
'''מה טובו''' הוא קטע המופיע לאחר "[[הריני מקבל]]" ולפני "[[אדון עולם]]" ב[[תפלת השחר]]. | '''מה טובו''' הוא קטע המופיע לאחר "[[הריני מקבל]]" ולפני "[[אדון עולם]]" ב[[תפלת השחר]]. | ||
=== רקע - תוכן ע"פ פשט === | === רקע - תוכן ע"פ פשט === | ||
הקטע מדבר בעיקר על הפסוק: | בלעם מתכונן "לברך" את ישראל, אך במקום זה יוצא לו להפך - הוא רצה שלא יהיו בתי כנסת ובתי מדרש אבל הוא אמר להפך. לכן אנו אומרים קטע זה בתחילת התפילה ולפני שיעורי הלימוד (שכנגד הבתי כנסת ובתי מדרשות שלא רצה בלעם שיתקיימו). | ||
הקטע מדבר בעיקר על הפסוק: | |||
{{ציטוט|תוכן="מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל".|מקור=במדבר, כ"ד, ה}} | |||
כלומר: | |||
{{ציטוט|תוכן="אמר רבי יוחנן: מברכתו של אותו רשע [בלעם] אתה למד מה היה בלבו; ביקש לומר שלא יהיו להם בתי כנסיות ובתי מדרשות [אך נאלץ לברכם] - 'מה טובו אהליך יעקב', [ביקש ש]לא תשרה שכינה עליהם - [אך נאלץ לברכם] 'ומשכנותיך ישראל'."|מקור=תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ה עמוד ב'}} | |||
בלעם מתכונן "לברך" את ישראל, אך במקום זה יוצא לו להפך - הוא רצה שלא יהיו בתי כנסת ובתי מדרש אבל הוא אמר להפך. לכן אנו אומרים קטע זה בתחילת התפילה ולפני שיעורי הלימוד (שכנגד הבתי כנסת ובתי מדרשות שלא רצה בלעם שיתקיימו). | |||
=== תוכן ע"פ חסידות === | === תוכן ע"פ חסידות === | ||
וכמו"כ ישנו הפסוק "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל", כמוזכר לעיל שתקנו לאמרו בהתחלת כל יום – בתפלה שלפני לימוד התורה, ובתפלה עצמה – בהתחלת התפלה, עוד לפני "הודו להוי' קראו בשמו" (ואפילו אלו שיש אצלם סדר אחר, הרי הפסוק "מה טובו" נאמר בין הפסוקים שנזכרו בשו"ע שצריך לאומרם בבואו לבית הכנסת, ועאכו"כ לפי סידור האריז"ל ורבינו הזקן שמתחילים בפסוק זה). | הרבי מבאר ([[י"ב בתמוז|י"ב תמוז]], [[תש"ל]]) שעניינים של פרשת "[[בלק]]" הינם נצחיים ובין היתר הפסוק: "מה טובו..." (והקטע בכלל) ע"י אמירתם בכל בוקר לפני התפילה: | ||
{{ציטוט|תוכן=קריאת כללות הפרשה ברבים – היא רק בבוא הזמן שפרשת השבוע היא פרשת בלק. אך ישנו גם ענין זה כפי שהוא חלק מלימוד התורה, ולדוגמא: כשלומדים בתושבע"פ את הקס"ד ש"בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע", שאז לומדים גם פסוקים אלו. וכמו"כ ישנו הפסוק "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל", כמוזכר לעיל שתקנו לאמרו בהתחלת כל יום – בתפלה שלפני לימוד התורה, ובתפלה עצמה – בהתחלת התפלה, עוד לפני "הודו להוי' קראו בשמו" (ואפילו אלו שיש אצלם סדר אחר, הרי הפסוק "מה טובו" נאמר בין הפסוקים שנזכרו בשו"ע שצריך לאומרם בבואו לבית הכנסת, ועאכו"כ לפי סידור האריז"ל ורבינו הזקן שמתחילים בפסוק זה).}} | |||
באותה [[התוועדות]] (בעת אמירת ה[[מאמר]]), הרבי ביאר כגון דא - ש[[פרשת בלק]] הינה חשובה ועד שאומרים "[[מה טובו]]" כל יום לפני [[התפילה]] ועוד הרבי מוסיף שעניין זה הוא נצחי(!): | |||
{{ציטוט|תוכן=ועד כדי כך נחשבת פרשה זו לענין עיקרי, שתחילת התפלה (לפני הודו לה' קראו בשמו, ולפני פסוקי תושב"כ ומאמרי תושבע"פ שאומרים קודם התפלה) היא בפסוק מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל, שבפרשה זו. ומכל זה מובן, שכל ענינים אלו הם לאמיתתם, באמת לאמיתו, ויתירה מזה, שהם בשבחם של ישראל.}} | |||
[[קטגוריה:תפילה]] | |||
[[קטגוריה:תפילת שחרית]] | |||
[[קטגוריה:תפילות חול]] | |||
[[קטגוריה:פרשת בלק]] | |||