ר.ז. (שיחה | תרומות)
יצירת דף עם התוכן "'''גדי''' הוא כינוי לתינוק של עז באופן כללי. == הסיפור בגמרא והוויכוח בין המלך והמלכה == בגמרא (מסכת זבחים) מופיע סיפור מעניין שבו המלך והמלכה ממלכי בית חשמונאי יושבים ונתקלים בוויכוח על סוגיית המאכלים – האם הגדי טוב יותר מאת הכבש, או להפך. המלך טוען כי הגד..."
 
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''גדי''' הוא כינוי לתינוק של [[עז]] באופן כללי.  
'''גדי''' הוא כינוי לבנה של ה[[עז]] בצעירותו, באופן כללי<ref>אך לעיתים נקרא גם הכבש בצעירותו (שה) גדי - ראה תוס' ד"ה אנא אכילנא פסחים ג ע"ב ומפרשים שם</ref>.  


== הסיפור בגמרא והוויכוח בין המלך והמלכה ==
== הסיפור בגמרא והוויכוח בין המלך והמלכה ==
שורה 8: שורה 8:
=== גדי וכבש כסמלים רוחניים ===
=== גדי וכבש כסמלים רוחניים ===


===== '''הוויכוח בין המלך והמלכה''' =====
===== הוויכוח בין המלך והמלכה =====
במהות הוויכוח טמון דיון עמוק: האם הצדיקים יותר גדולים או בעלי התשובה? כל אחד מהצדדים מייצג עיקרון אחר. על פי הביאור של הרב המגיד ממזריץ, יש נשמות שנקראות "שמיים" – אלו שמייצגים את בעלי התורה, ויש נשמות שנקראות "ארץ" – אלו שמייצגים את בעלי המצוות. כמו שניתן למצוא בתורה, לפעמים הכתוב מציין את "השמים" לפני "הארץ", ולפעמים הפוך, כדי להדגיש את החשיבות של לימוד התורה לצד עשיית המצוות. יש לעיתים מעלה בתורה, ויש מעלה במעשים טובים ובתשובה.
במהות הוויכוח טמון דיון עמוק: האם הצדיקים יותר גדולים או בעלי התשובה? כל אחד מהצדדים מייצג עיקרון אחר. על פי הביאור של הרב המגיד ממזריץ, יש נשמות שנקראות "שמיים" – אלו שמייצגים את בעלי התורה, ויש נשמות שנקראות "ארץ" – אלו שמייצגים את בעלי המצוות. כמו שניתן למצוא בתורה, לפעמים הכתוב מציין את "השמים" לפני "הארץ", ולפעמים הפוך, כדי להדגיש את החשיבות של לימוד התורה לצד עשיית המצוות. יש לעיתים מעלה בתורה, ויש מעלה במעשים טובים ובתשובה.


'''מה שגדי וכבש מסמלים'''
===== מה שגדי וכבש מסמלים =====
 
בישראל, הפזורה משולה לשה, שהיא בעלת התורה. בעלי התורה משולים לכבשים, מכיוון שכבש יש לו צמר. בכתובים נאמר "ושער רישי' כעמר נקי" – ההלכות של התורה נקראות שערות, כמו צמר הכבשים. גם צמר נקרא "אימרא" בלשון התלמוד, שהוא מלשון דיבור, כפי שנאמר "את ה' האמרת היום... וה' האמירך", המסמלת את דיבור התורה. כלומר, הכבש מסמל את התורה, ולימוד התורה.
בישראל, הפזורה משולה לשה, שהיא בעלת התורה. בעלי התורה משולים לכבשים, מכיוון שכבש יש לו צמר. בכתובים נאמר "ושער רישי' כעמר נקי" – ההלכות של התורה נקראות שערות, כמו צמר הכבשים. גם צמר נקרא "אימרא" בלשון התלמוד, שהוא מלשון דיבור, כפי שנאמר "את ה' האמרת היום... וה' האמירך", המסמלת את דיבור התורה. כלומר, הכבש מסמל את התורה, ולימוד התורה.


לצד זה, הגדי והעז מסמלים את עשיית המצוות. עזים, שמהשערות שלהן יש יניקת חיצוניים, מייצגות את אותם שמבצעים מצוות, שמסעסקים במשא ומתן, ולפעמים עם הרבה התחכמויות במעשים. הגדי, ככלל, מסמל את המצוות, כי ההמצוות נעשים בדברים גשמיים, שנלקח מקליפת נוגה ומזלות, וועל ידי המצוות ממשיכים ממקום ומבחינה רוחנית גבוה יותר, המבטלות את יניקת החיצוניים. הגדי נחשב כמייצג של תהליך הבירור של הקליפות, והמצוות.
לצד זה, הגדי והעז מסמלים את עשיית המצוות. עזים, שמהשערות שלהן יש יניקת חיצוניים, מייצגות את אותם שמבצעים מצוות, שמסעסקים במשא ומתן, ולפעמים עם הרבה התחכמויות במעשים. הגדי, ככלל, מסמל את המצוות, כי ההמצוות נעשים בדברים גשמיים, שנלקח מקליפת נוגה ומזלות, וועל ידי המצוות ממשיכים ממקום ומבחינה רוחנית גבוה יותר, המבטלות את יניקת החיצוניים. הגדי נחשב כמייצג של תהליך הבירור של הקליפות, והמצוות.


===== '''תוכן הוויכוח''' =====
===== תוכן הוויכוח =====
מובא מה[[המגיד ממזריטש]] שבמהות הוויכוח טמון דיון עמוק: האם הצדיקים יותר גדולים או בעלי התשובה?  
מובא מה[[המגיד ממזריטש]] שבמהות הוויכוח טמון דיון עמוק: האם הצדיקים יותר גדולים או בעלי התשובה?  


שורה 39: שורה 38:
וזהותוכן הפנימי של איסור [[בשר בחלב]], כי המזלות (וכמו כן [[עשו]]) יונקים מריבוי השפע של [[אריך אנפין]], (כי עשו טוען שהוא הבכור), שזהו ענינו של [[חלב (משקה)|חלב]].
וזהותוכן הפנימי של איסור [[בשר בחלב]], כי המזלות (וכמו כן [[עשו]]) יונקים מריבוי השפע של [[אריך אנפין]], (כי עשו טוען שהוא הבכור), שזהו ענינו של [[חלב (משקה)|חלב]].


אך על ידי הבירור של יעקב, לא מערבים את הגדי עם החלב, ובתבטל יניקת החיצונים (ומתגלה מעלתו של יעקב, שהוא הבכור - בני בכורי ישראל)[[ספר הליקוטים]] לה[[צמח צדק]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58830&st=&pgnum=117 ערך חלב (משקה) אות ב' - לא תבשל גדי בחלב אמו.].
אך על ידי הבירור של יעקב, לא מערבים את הגדי עם החלב, ובתבטל יניקת החיצונים (ומתגלה מעלתו של יעקב, שהוא הבכור - בני בכורי ישראל){{הערה|[[ספר הליקוטים]] לה[[צמח צדק]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58830&st=&pgnum=117 ערך חלב (משקה) אות ב' - לא תבשל גדי בחלב אמו.].}}.


== לעתיד לבוא ==
== לעתיד לבוא ==
שורה 48: שורה 47:
* [[עז]]
* [[עז]]
* [[כבש (בעל חי)|כבש]]
* [[כבש (בעל חי)|כבש]]
== קישורים חיצונים ==
* [[שיחות לנוער]] - [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26465&st=&pgnum=5 נפלאות הטבע "חד גדיא"]{{היברו בוקס}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:בעלי חיים]]