תנא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הפניה לדף תנאים)
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:רבי אליעזר בן יעקב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי אליעזר בן יעקב]]
#הפניה [[תנאים]]
[[קובץ:רבי יהודה הנשיא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא רבי יהודה הנשיא]]
[[קובץ:יוסי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יוסי בן זמרא במושב כרם בן זמרה]]
[[קובץ:טרפון 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא [[רבי טרפון]]]]
[[קובץ:רבי יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא רבי יהודה בר אילעאי]]
 
ה'''תַּנָאִים''' היו חכמי התורה, ששנו את המשנה. המילה "תנא" משמעותה בארמית "שונה", שהרי הם שנו את ה[[משנה]], הם היו בזמן המקדש הראשון והשני.
 
== רבי אליעזר ==
 
הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר" היה [[אליעזר בן משה]], ועל פי [[תורת הקבלה]]{{הערת שוליים|1=לקוטי תורה ל[[האריז"ל]] פ' יתרו, עיי"ש.}} שורשו היה מבחינת הגבורות.
 
בדומה לכך, גם התנא [[רבי אליעזר הגדול]] שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה{{הערת שוליים|1=מדרש רבה [[פרשת חוקת]].}}, היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר {{ריש פרק ג.}} היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן ב[[משניות]] הוא המחמיר, וסובר שזמן [[קריאת שמע]] של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא [[גבורה]], ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר".{{הערת שוליים|1= [[לקוטי לוי יצחק]] פרשת וירא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&hilite=599ea5e5-5be5-4f77-8190-4c209cf7e8e4&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%9F+%D7%9E%D7%A9%D7%94&pgnum=71 עמ' סה].}}
== רבי יוסי ==
 
ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים הוא — ״רבי יוסי נימוקו עמו {{הערת שוליים|גיטין סז, א.}} " - ״פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי׳ מיישב את דבריו״{{הערת שוליים|1=[[רש"י]] שם.}} היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד [[משה רבינו]], היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), ״נימוקו עמו״ (משא"כ שאר התנאים, אף שבודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מ״מ, בריבוי ענינים היתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"{{הערת שוליים|1=ע״ד ה[[משנה]] [[יבמות]] עו, ב. [[כריתות]] טו, ב.}} ). וכפי שמצינו בירושלמי{{הערת שוליים|1=סוף [[מסכת סוטה]].}} משמת ר׳ יוסי פסקה ה[[בינה]].
 
== רבי יהודה הנשיא ורבי חייא ==
 
התנא האחרון היה רבי יהודה הנשיא, שהיה נצר למשפחת הנשיאים מצאצאיו של בנות [[דוד המלך]], ונחשב לפי דברי הגמרא{{הערת שוליים|1=[[סנהדרין]] צח, ב.}} כמלך המשיח שבדורו. הוא סידר את כל המשניות המובחרות של כל התנאים שהיו לפניו, והכריע את ההלכה הפסוקה. תלמידו רבי חייא, סידר את הברייתות. לפעמים הוא נחשב גם כן לתנא, היכול לחלוק על תנאים אחרים.<REF>[[בבא מציעא]] ה, א.</REF> לפי שיטת רש"י<REF>[[נדה]] כו א.</REF> הוא מוגדר כתנא ואמורא.
 
== רב ==
 
אחיינו של רבי חייא, היה רב, שהיה גם תלמידו של רבי יהודה הנשיא. למרות שרב נחשב לאמורא, ולרוב אינו חולק על התנאים, ישנם מקרים בודדים בהם הגמרא אומרת כי כוחו גדול כשל תנא ויכול הוא לחלוק עליהם.<REF>[[כתובות]] ח, א.</REF>[[המהר"ל]]<REF>הליכות עולם.</REF> מסביר כי למרות שלתנא נחשב רק מי ששמו מוזכר במשנה, הכוונה היא שכוחו וחשיבותו היא כשל תנא. לפי שיטת הערוך<REF>ערך רב.</REF> רב אכן היה תנא, בדורם של תנאים רבים אחרים: לוי, בר קפרא, רבי שמעון בר רבי ורבי גמליאל בן רבי, וגם היה בכלל אמורא, שהרי היה חבירו של שמואל ובני דורו, ולכן נחשב הוא משניהם.
 
== משרות הלכה שונות ==
 
בתקופת התנאים היתה מקובלת חלוקה של שלושה דרגות של כבוד התורה בין החכמים לפי משרתם בהוראת התורה. נשיא, אב בית דין, וחכם. כאשר הנשיא נכנס, כל העם עומדים ואין יושבים עד שאומר להם שבו. כשאב ב"ד נכנס עושים לו שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן עד שישב במקומו. כשחכם נכנס, אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו.
 
בזמן רבן שמעון בן גמליאל למשל, היתה החלוקה כך: רבן שמעון בן גמליאל נשיא, רבי מאיר חכם, רבי נתן אב"ד.<REF> [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=28&daf=13b&format=text הוריות יג, ב.]</REF>
 
[[הרבי]] מסביר כי נשיא הינו ראש החכמים כדוגמת משה רבינו<REF>רמב"ם בהלכות סנהדרין.</REF> ואב"ד היה מנהיג של ישראל,  ואין זו סתירה כלל לכלל הידוע ש"דבר אחד לדור", מכיון שתורה ושררה הינם שני מיני סוגי שררה נפרדים ואינם סותרים כלל זה לזה<REF>[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ג, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&hilite=06ecb0a6-c6d6-4256-a553-885eeffb1a27&st=%D7%A8%D7%99%D7%A9+%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%90 עמ' 208 (193).]</REF>.
 
== התנאים במשנת החסידות ==
 
רוב<REF> [[מאה שערים]] ע' 78. מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים ע' תקלא ואילך.</REF> שורש נשמתם של התנאים הוא ב[[עולם הבריאה]]<REF> ראה הנסמן במגדל עוז ע' שסז-שסח.</REF>, כי שורשה של המשנה עצמה, הוא ביצירה<REF> תקוני זוהר בהקדמה (יד, א). ע"ח שער ק"נ פ"ה. שער המצוות וטעמי המצוות פ' ואתחנן. פרי עץ חיים שער הנהגת הלימוד.</REF> והתנא שהוא "בעל המשנה"  הוא מדרגה גבוהה יותר, בבריאה.
 
בדרך כלל המיקל שבתנאים שרשו מעולם העליון, ששם אין הפסד והיזק מיניקת ה[[חיצונים]] כל כך כמו למטה שמצטרכים לגדור ביותר, מסיבה זו אנו מוצאים שדווקא חשובי התנאים מקילים ביותר.
 
אך למרות שורש נשמתם הגבוה, אין הלכה כמותם, שהרי לפי פסק ה[[תורה]] - אחרי רבים להטות<REF>משפטים כג, ב.</REF> ורוב הדור הינו מהעולם הנמוך יותר, ושם הלכה דבירורים באופן אחר.
 
מסיבה זו, על פי רוב הנשמות הגבוהות והנעלים ביותר של התנאים אין הלכה כמותם, כמו רבי מאיר ורבי אליעזר ו[[רשב"י]],<REF> חוץ ממוקצה דהלכה כמותו.</REF>
 
== מחלוקת תנאים ==
 
פעמים רבות מוצאים אנו '''מחלוקת''' בין תנאים ואמוראים, במשנה או בגמרא. בכל מחלוקת, מוכרעת ההלכה על ידי התנאים או האמוראים שאחריהם.
 
למרות זאת, אין הדיעה השניה מתבטלת על ידי ההכרעה, מכיון שההכרעה היא רק בעולם המעשה, אך בעולם ה[[מידות]] נשארת עדיין הדיעה. כדוגמא, גם כש[[תפארת]] מכריעה בין [[חסד]] ל[[גבורה]], אין זה אומר שהמידות התבטלו בעצם, אלא שזו היא הכרעה מעשית וזמנית.
 
ואכן, לעתיד לבוא, תהיה ההלכה כבית שמאי, על אף שבעולם הזה הוכרעה ההלכה לרוב כבית הלל. {{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] ח"ב [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=c5e37670-affb-4f00-90a0-b67e1bca7a0a&st=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A עמ' 13, (168)].}}
== ראה עוד ==
*[[אמוראים]]
*[[ריש גלותא]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

גרסה אחרונה מ־04:38, 11 ביולי 2010

הפניה ל: