אליעזר (בן משה) – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
צ'קטי
 
(24 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''אליעזר''' היה בנו השני של [[משה רבינו]] ע"ה.
'''אֱלִיעֶזֶר''' הוא בנם של [[משה]] ו[[ציפורה]]{{הערה|{{תנ"ך|שמות|יח|ד}}}}. שמו מופיע פעמיים נוספות ב[[דברי הימים א']].


הי' [[צדיק]] גדול, אך לא מילא את מקומו של אביו כמו שבני אהרן מילאו את מקום אביהם, כי לא הגיע למדרגתם הגבוהה של בני אהרן <REF>ילקוט מעם לועז על התורה</REF>.
היה [[צדיק]] גדול, אך לא מילא את מקומו של אביו כמו שבני אהרן מילאו את מקום אביהם, כי לא הגיע למדרגתם הגבוהה של בני אהרן{{הערה|1=ילקוט מעם לועז על התורה}}.


אחד התנאים שהתנה יתרו עם משה לפני שיתחתן עם בתו ציפורה, היה שמשה ישאיר אחד מבניו שלא ימול אותו <REF>יתרו אז עדיין לא התגייר, ולכן רצה שישאר לו, לפחות נכד אחד שילך בדרכו שלו.</REF> ואכן, משה מל את בנו בכורו גרשום ע"ה, אך לא את אליעזר, ולאח"ז הי' מוכרח למולו, כמו שמספר הכתוב "ויהי בדרך במלון" <REF>שמות ד, כד.</REF> שאז נגלה מלאך האלקים אל משה ורצה להורגו מפני שלא מל את בנו, ומיד לקחה ציפורה את אליעזר ומלתו וכן הצילה את משה ואליעזר ממיתה. <REF>עפ"י מדרש אגדה שמות יח, ג.</REF>
אחד התנאים שהתנה יתרו עם משה לפני שיתחתן עם בתו ציפורה, היה שמשה ישאיר אחד מבניו שלא ימול אותו{{הערה|1=יתרו אז עדיין לא התגייר, ולכן רצה שישאר לו, לפחות נכד אחד שילך בדרכו שלו.}} ואכן, משה מל את בנו בכורו גרשום, אך לא את אליעזר, ואחרי זה היה מוכרח למולו, כמו שמספר הכתוב "ויהי בדרך במלון"{{הערה|1=שמות ד, כד.}} שאז [[נגלה]] [[מלאך]] האלקים אל משה ורצה להורגו מפני שלא מל את בנו, ומיד לקחה ציפורה את אליעזר ומלתו וכן הצילה את משה ואליעזר ממיתה{{הערה|1=על פי מדרש אגדה שמות יח, ג.}}.


== בחינת הגבורות ==
== בחינת הגבורות ==
הוא היה היהודי הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר", ועל פי [[תורת הקבלה]]{{הערה|1=לקוטי תורה ל[[האריז"ל]] פרשת יתרו, עיי"ש.}} שורשו היה מבחינת הגבורות.


הוא היה הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר", ועל פי [[תורת הקבלה]]{{הערת שוליים|1=לקוטי תורה ל[[האריז"ל]] פ' יתרו, עיי"ש.}} שורשו היה מבחינת הגבורות.
בדומה לכך, גם התנא [[רבי אליעזר הגדול]] שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה{{הערה|1=מדרש רבה [[פרשת חוקת]].}}, היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר{{הערה|ריש פרק ג.}} היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן ב[[משניות]] הוא המחמיר, וסובר שזמן [[קריאת שמע]] של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא [[גבורה]], ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר"{{הערה|1= [[לקוטי לוי יצחק]] פרשת וירא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&hilite=599ea5e5-5be5-4f77-8190-4c209cf7e8e4&st=אליעזר+בן+משה&pgnum=71 עמ' סה].}}.
 
בדומה לכך, גם התנא [[רבי אליעזר הגדול]] שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה{{הערת שוליים|1=מדרש רבה [[פרשת חוקת]].}}, היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר {{ריש פרק ג.}} היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן ב[[משניות]] הוא המחמיר, וסובר שזמן [[קריאת שמע]] של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא [[גבורה]], ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר".{{הערת שוליים|1= [[לקוטי לוי יצחק]] פרשת וירא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&hilite=599ea5e5-5be5-4f77-8190-4c209cf7e8e4&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%9F+%D7%9E%D7%A9%D7%94&pgnum=71 עמ' סה].}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]