![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ישראל לייב ינובסקי – הבדלי גרסאות
| (28 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''ישראל אריה לייב הלוי{{הערה|אירע ואחד שאל את הרבי אם נערך לו פדיון הבן, וטעמו בצדו: מחד קיבל עדויות מיוצאי ניקולייב (ר' [[צמח גורביץ']] ור' [[שמשון חריטונוב]]) שהרב מאיר שלמה היה לוי; בתעודת השחיטה של ר׳ שמואל זלמנאוו חתום הרב ר' מנחם מענדל הלוי ינובסקי (כנראה אחיו של ר׳ מאיר שלמה), ישנו רב ב[[ארץ הקודש]] (המכשיר של כרמל מזרחי) בשם ינובסקי והוא לוי, אך אינו ברור אם יש לו שייכות לר׳ מאיר שלמה; ומאידך, במצבת הרבנית חנה לא נכתב על ר׳ מאיר שלמה שהוא לוי, וכן בהקדמה לספר קב נקי לא כתב הרבי שר׳ ישראל ארי׳ ליב ינובסקי (חתנו של הרב לאוואוט ואביו של ר׳ מאיר שלמה) הוא לוי. וענהו הרבי שמאז (היינו מתשכ"ה, שנת פטירת הרבנית חנה) כבר נתברר שהיה לוי. ולהעיר, ב[[יחידות]] של ר' איסר קלובגאנט, ביקשו הרבי - שבדרכו לאוסטרליה, יעבור בארץ הקודש ויתעניין אצל קרובו ר' אברהם דוד ינובסקי אם ר׳ מאיר שלמה היה לוי או לא, וענהו שאכן ר׳ מאיר שלמה היה לוי.}} ינובסקי''' ([[תקצ"ה]] - [[תרמ"ד]]) היה אביו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של העיר ניקולייב - סבו של [[הרבי]]. | |||
בשנת תרי"ד על פי בקשת הרב אפרים זלמן ראזומנע מסמילא (שהתמנה לרבה של ניקולייב בשנת תקע"א) מילא הרב לאוואט את מקומו ברבנות ניקולייב; ולרבנות המושבה [[ראמאנאווקא]] שבפלך [[חרסון]], וראשות הישיבה, נתמנה חתנו של הב לאוואוט: ינובסקי. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[תקצ"ה]] לרב שלמה בן ירמיה הלוי ינובסקי וזוגתו גיטל (נולדה בשנת תקס"ט), שהתיישבו ב[[ראמאנאווקא]] בי"ט תמוז תר"א. | |||
בשנת תרי"ב לערך נשא את הרבנית בילא רבקה שנולדה להרב [[אברהם דוד לאוואט]] וזוגתו אסתר בת ליב בשנת תקצ"ח. | |||
בשנת תרי"ד הוקם תלמוד תורה וישיבה במושבה (קולוניא) ראמאנאווקא, בראשות הרב [[אברהם דוד לאוואוט]], רבה של [[ראמאנאווקא]]. עם הזמן הישיבה התפרסמה במאוד, וכפי שמציין [[הרבי]] בהקדמת הספר "קב נקי": "נהרו אליה תלמידים מקרוב ומרחוק". בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. לעזרת הרב לאוואוט, באו הרבנים חיים שניאור זלמן, יהודה ליב, וישראל נח בני כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק'; אשר כתבו בשנת מכתב ׳לעורר לבב אנ"ש שראוי ונכון לתמכם ולסעדם באיזה עזר וסיוע לצורך ישיבת ואסיפת התלמוד תורה שבמחנם, שהוא דבר יקר ומצוה רבה להאיר עיניהם במאור התורה׳ (ומאחר שהמליצה נכתבה על נייר דק ונקרעה, לכן הוסיף הרב לאוואוט כמה תיבות בשיפולי הסכמת הרבנים בני כ"ק אדמו"ר המ"מ). וכאשר עבר הרב לאוואט לניקאלאיעוו למלא את מקומו של הרב אפרים זלמן ראזומנע בניקאלאיעוו, מילא חתנו ר׳ ישראל ארי׳ ליב ינובסקי את מקומו ברבנות ראמאנאווקא וראשות הישיבה. | |||
בשנת | בשנת תרי"ט נולד לו לינובסקי בנו: [[מאיר שלמה ינובסקי|מאיר שלמה]], שנשא בשנת תרל"ח בערך את הרבנית רחל בת הרב יצחק פושניץ רבה של דאבראייא שהתגורר בקאלאניא נהר טוב (וזוגתו: חיה שרה); והמשיך להתגורר שם אחרי חתונתו, ואח"כ היה מהיושבים בליבאוויטש שנה וחצי אצל אדמו"ר מהר"ש; ושם ב[[ראמאנאווקא]] גם נולדה להם [[הרבנית חנה]] ביום ב׳ כ"ח טבת תר"מ. | ||
[[קובץ:רומנובקה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת תמיכה, שכתבו הרבנים הקדושים בני אדמו"ר ה"צמח צדק";]] | [[קובץ:רומנובקה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת תמיכה, שכתבו הרבנים הקדושים בני אדמו"ר ה"צמח צדק";]] | ||
וב[[שבועון כפר חב"ד]] מס' 948 ומס' 956 חזר ונדפס תשובה מר׳ ישראל ארי' ליב הלוי מראמאנאווקא מתאריך ח' [[אלול]] תרמ"ג, שנדפס בקובץ "יגדיל תורה" קונטרס ט׳ (שיצא לאור בעיר אדעססא בשנת תרמ"ד) סימן קכה. | |||
*אחותו: בילא, נולדה בשנת תר"ד. | |||
==הסתלקותו== | ==הסתלקותו== | ||
נפטר בשנת תרמ"ד בעיר ראמאנאווקא. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא, בנו הרב מאיר שלמה הלוי ינובסקי. | |||
קודם פטירת חותנו הרא"ד לאוואוט בחודש אדר תר"ן מינה את נכדו הרב מאיר שלמה רבה של ראמאנאווקא למלאות את מקומו ברבנות ניקולייב, והשאיר צוואה לאנשי ראמאנאווקא שימנו את ר' איסר הלוי ינובסקי (אחד מבניו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב) לרבה של ראמאנאווקא, אבל ר' איסר נשאר להתגורר בניקולייב, וחתנו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב: הרב [[שיימאן איטקין]], עבר לכהן בתור רבה של ראמאנאווקא. | |||
לאחר הסתלקותו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב הלוי בדמי ימיו בשנת תרמ"ד, התחתנה הרבנית רבקה שוב בזיווג שני. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
;בניו | ;בניו | ||
* | *הרב [[מאיר שלמה ינובסקי|מאיר שלמה הלוי ינובסקי]], רבה של ניקולייב שבאוקראינה. | ||
*הרב מנחם מנדל ינובסקי, [[שו"ב]] | *הרב מנחם מנדל הלוי ינובסקי, [[שו"ב]] בקרעמענטשוג. ובשנת תר"צ התיישב בנאווא פאלטאבקא. | ||
* | *הרב [[איסר ינובסקי|איסר הלוי ינובסקי]], רבה של קריוויראג שבפלך חרסון שב[[אוקראינה]] ובעל מנגן, אשתו דאבא בת הרב [[אשר גרוסמן]]. בנו הוא הרב [[אברהם דוד ינובסקי]], מרמת גן. | ||
*ר' משה הלוי ינובסקי, סוחר | *ר' משה הלוי ינובסקי, סוחר בחערסאן. | ||
;בנותיו | ;בנותיו | ||
*מרת פייגא. | *מרת פייגא. | ||
*מרת חנה. | *מרת חנה. | ||
*מרת דינה. | *מרת דינה. נשואה לר' [[שיימאן איטקין]] (בן הגאון החסיד הרב [[יואל איטקין]] אבד"ק אלכסנדריאה שבפלך חרסון), שמילא את מקום חותנו ברבנות ראמאנאווקא | ||
*מרת מוסיא. | *מרת מוסיא. | ||
*מרת האדל. | *מרת האדל. | ||
*מרת מינדל | *מרת מינדל, אשת הרב מנחם מענדל (בן הרב יצחק) פושניץ, שנולד בו׳ ניסן תר"ל, ובעמדו לפריזיוו השיג תעודות על שם קליובגאנט (ואחרי פטירת אביו בשנת תרס"ד מילא את מקומו ברבנות העיר דאברע, שנקרא במסמכים: דאבראייא) . | ||
נכדו הרב [[ישראל לייב איטקין]] | נכדו של ינובסקי, בן חתנו הרב שיימאן איטקין, הרב [[ישראל לייב איטקין]] נולד בשנת תרמ"ו, ונקרא על שם הסבא ר׳ ישראל ארי׳ ליב הלוי ינובסקי, ולמד בתומכי תמימים בליובאוויטש, ובערב ראש חודש מהם אב תרס"ו ערך כ"ק אדמו"ר הרש"ב את קישורי התנאים שלו עם דבורה מלכה בת ר׳ משה יעקב חפץ שבפאטשעפ שבפלך טשערניגאוו (נדפס באגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהורש"ב), ואחרי פטירת אביו מילא את מקומו ברבנות [[ראמאנאווקא]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:ינובסקי, ישראל אריה לייב}} | |||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:משפחת ינובסקי]] | [[קטגוריה:משפחת ינובסקי]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:58, 19 בפברואר 2026
הרב ישראל אריה לייב הלוי[1] ינובסקי (תקצ"ה - תרמ"ד) היה אביו של הרב מאיר שלמה ינובסקי רבה של העיר ניקולייב - סבו של הרבי.
בשנת תרי"ד על פי בקשת הרב אפרים זלמן ראזומנע מסמילא (שהתמנה לרבה של ניקולייב בשנת תקע"א) מילא הרב לאוואט את מקומו ברבנות ניקולייב; ולרבנות המושבה ראמאנאווקא שבפלך חרסון, וראשות הישיבה, נתמנה חתנו של הב לאוואוט: ינובסקי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בתקצ"ה לרב שלמה בן ירמיה הלוי ינובסקי וזוגתו גיטל (נולדה בשנת תקס"ט), שהתיישבו בראמאנאווקא בי"ט תמוז תר"א.
בשנת תרי"ב לערך נשא את הרבנית בילא רבקה שנולדה להרב אברהם דוד לאוואט וזוגתו אסתר בת ליב בשנת תקצ"ח.
בשנת תרי"ד הוקם תלמוד תורה וישיבה במושבה (קולוניא) ראמאנאווקא, בראשות הרב אברהם דוד לאוואוט, רבה של ראמאנאווקא. עם הזמן הישיבה התפרסמה במאוד, וכפי שמציין הרבי בהקדמת הספר "קב נקי": "נהרו אליה תלמידים מקרוב ומרחוק". בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. לעזרת הרב לאוואוט, באו הרבנים חיים שניאור זלמן, יהודה ליב, וישראל נח בני כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק'; אשר כתבו בשנת מכתב ׳לעורר לבב אנ"ש שראוי ונכון לתמכם ולסעדם באיזה עזר וסיוע לצורך ישיבת ואסיפת התלמוד תורה שבמחנם, שהוא דבר יקר ומצוה רבה להאיר עיניהם במאור התורה׳ (ומאחר שהמליצה נכתבה על נייר דק ונקרעה, לכן הוסיף הרב לאוואוט כמה תיבות בשיפולי הסכמת הרבנים בני כ"ק אדמו"ר המ"מ). וכאשר עבר הרב לאוואט לניקאלאיעוו למלא את מקומו של הרב אפרים זלמן ראזומנע בניקאלאיעוו, מילא חתנו ר׳ ישראל ארי׳ ליב ינובסקי את מקומו ברבנות ראמאנאווקא וראשות הישיבה.
בשנת תרי"ט נולד לו לינובסקי בנו: מאיר שלמה, שנשא בשנת תרל"ח בערך את הרבנית רחל בת הרב יצחק פושניץ רבה של דאבראייא שהתגורר בקאלאניא נהר טוב (וזוגתו: חיה שרה); והמשיך להתגורר שם אחרי חתונתו, ואח"כ היה מהיושבים בליבאוויטש שנה וחצי אצל אדמו"ר מהר"ש; ושם בראמאנאווקא גם נולדה להם הרבנית חנה ביום ב׳ כ"ח טבת תר"מ.
ובשבועון כפר חב"ד מס' 948 ומס' 956 חזר ונדפס תשובה מר׳ ישראל ארי' ליב הלוי מראמאנאווקא מתאריך ח' אלול תרמ"ג, שנדפס בקובץ "יגדיל תורה" קונטרס ט׳ (שיצא לאור בעיר אדעססא בשנת תרמ"ד) סימן קכה.
- אחותו: בילא, נולדה בשנת תר"ד.
הסתלקותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נפטר בשנת תרמ"ד בעיר ראמאנאווקא. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא, בנו הרב מאיר שלמה הלוי ינובסקי. קודם פטירת חותנו הרא"ד לאוואוט בחודש אדר תר"ן מינה את נכדו הרב מאיר שלמה רבה של ראמאנאווקא למלאות את מקומו ברבנות ניקולייב, והשאיר צוואה לאנשי ראמאנאווקא שימנו את ר' איסר הלוי ינובסקי (אחד מבניו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב) לרבה של ראמאנאווקא, אבל ר' איסר נשאר להתגורר בניקולייב, וחתנו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב: הרב שיימאן איטקין, עבר לכהן בתור רבה של ראמאנאווקא.
לאחר הסתלקותו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב הלוי בדמי ימיו בשנת תרמ"ד, התחתנה הרבנית רבקה שוב בזיווג שני.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בניו
- הרב מאיר שלמה הלוי ינובסקי, רבה של ניקולייב שבאוקראינה.
- הרב מנחם מנדל הלוי ינובסקי, שו"ב בקרעמענטשוג. ובשנת תר"צ התיישב בנאווא פאלטאבקא.
- הרב איסר הלוי ינובסקי, רבה של קריוויראג שבפלך חרסון שבאוקראינה ובעל מנגן, אשתו דאבא בת הרב אשר גרוסמן. בנו הוא הרב אברהם דוד ינובסקי, מרמת גן.
- ר' משה הלוי ינובסקי, סוחר בחערסאן.
- בנותיו
- מרת פייגא.
- מרת חנה.
- מרת דינה. נשואה לר' שיימאן איטקין (בן הגאון החסיד הרב יואל איטקין אבד"ק אלכסנדריאה שבפלך חרסון), שמילא את מקום חותנו ברבנות ראמאנאווקא
- מרת מוסיא.
- מרת האדל.
- מרת מינדל, אשת הרב מנחם מענדל (בן הרב יצחק) פושניץ, שנולד בו׳ ניסן תר"ל, ובעמדו לפריזיוו השיג תעודות על שם קליובגאנט (ואחרי פטירת אביו בשנת תרס"ד מילא את מקומו ברבנות העיר דאברע, שנקרא במסמכים: דאבראייא) .
נכדו של ינובסקי, בן חתנו הרב שיימאן איטקין, הרב ישראל לייב איטקין נולד בשנת תרמ"ו, ונקרא על שם הסבא ר׳ ישראל ארי׳ ליב הלוי ינובסקי, ולמד בתומכי תמימים בליובאוויטש, ובערב ראש חודש מהם אב תרס"ו ערך כ"ק אדמו"ר הרש"ב את קישורי התנאים שלו עם דבורה מלכה בת ר׳ משה יעקב חפץ שבפאטשעפ שבפלך טשערניגאוו (נדפס באגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהורש"ב), ואחרי פטירת אביו מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא.
הערות שוליים
- ^ אירע ואחד שאל את הרבי אם נערך לו פדיון הבן, וטעמו בצדו: מחד קיבל עדויות מיוצאי ניקולייב (ר' צמח גורביץ' ור' שמשון חריטונוב) שהרב מאיר שלמה היה לוי; בתעודת השחיטה של ר׳ שמואל זלמנאוו חתום הרב ר' מנחם מענדל הלוי ינובסקי (כנראה אחיו של ר׳ מאיר שלמה), ישנו רב בארץ הקודש (המכשיר של כרמל מזרחי) בשם ינובסקי והוא לוי, אך אינו ברור אם יש לו שייכות לר׳ מאיר שלמה; ומאידך, במצבת הרבנית חנה לא נכתב על ר׳ מאיר שלמה שהוא לוי, וכן בהקדמה לספר קב נקי לא כתב הרבי שר׳ ישראל ארי׳ ליב ינובסקי (חתנו של הרב לאוואוט ואביו של ר׳ מאיר שלמה) הוא לוי. וענהו הרבי שמאז (היינו מתשכ"ה, שנת פטירת הרבנית חנה) כבר נתברר שהיה לוי. ולהעיר, ביחידות של ר' איסר קלובגאנט, ביקשו הרבי - שבדרכו לאוסטרליה, יעבור בארץ הקודש ויתעניין אצל קרובו ר' אברהם דוד ינובסקי אם ר׳ מאיר שלמה היה לוי או לא, וענהו שאכן ר׳ מאיר שלמה היה לוי.