אביר – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
מאין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
אביר הוא גם יסוד שבחכמה (יסוד אבא){{הערה|אוה"ת ויחי שפח.}}. תחילת הגאולה מתוארת בפסוק "אז יבקע כשחר אורך"{{הערה|ישעיהו נ"ח ח'.}}. היינו, כשם שלצורך בקיעת חושך הלילה מקבלת השמש כח מבחינת מזרח (שהוא מקור השמש), כך יבקע יעקב את חושך הגלות וימשיך לתוכה את אור הגאולה. וכוחו זה של יעקב נובע מחמת היותו "אביר" (יעקב) - לשון תוקף, להיותו מבחינת [[נחל איתן|איתן האזרחי]], שממזרח בוקע אור השחר. | אביר הוא גם יסוד שבחכמה (יסוד אבא){{הערה|אוה"ת ויחי שפח.}}. תחילת הגאולה מתוארת בפסוק "אז יבקע כשחר אורך"{{הערה|ישעיהו נ"ח ח'.}}. היינו, כשם שלצורך בקיעת חושך הלילה מקבלת השמש כח מבחינת מזרח (שהוא מקור השמש), כך יבקע יעקב את חושך הגלות וימשיך לתוכה את אור הגאולה. וכוחו זה של יעקב נובע מחמת היותו "אביר" (יעקב) - לשון תוקף, להיותו מבחינת [[נחל איתן|איתן האזרחי]], שממזרח בוקע אור השחר. | ||
==למלאכים== | ==למלאכים== | ||
אבירים הם המלאכים. על הפסוק "לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע"{{הערה| | אבירים הם המלאכים. על הפסוק "לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע"{{הערה|תהלים ע"ח כ"ה.}} מסבירם המפרשים ש"איש" הוא משה, ובשעה שהיה בהר "ארבעים יום וארבעים לילה"{{הערה|שמות כ"ד י"ח.}} אכל את הלחם שהוא מזון המלאכים (האבירים){{הערה|והוא הוא ה"צידה אשר שלח להם לשובע" במדבר – המן.}}. | ||
הטעם שנקרא המן "[[מן (לחם מן השמים)|לחם אבירים]]" הוא{{הערה|בבלי יומא ע"ה ע"ב.}}, כי אבירים הוא לשון "איברים". היינו, כי המן הוא מזון נעלה, המתאים למלאכים משום שנבלע בשלימות באיברים ואין בו פסולת כלל. | הטעם שנקרא המן "[[מן (לחם מן השמים)|לחם אבירים]]" הוא{{הערה|בבלי יומא ע"ה ע"ב.}}, כי אבירים הוא לשון "איברים". היינו, כי המן הוא מזון נעלה, המתאים למלאכים משום שנבלע בשלימות באיברים ואין בו פסולת כלל. | ||
והטעם שהמלאכים נקראו אבירים הוא{{הערה|ספר החקירה צ"צ עמ' צד.}}, כי אביר הוא לשון תוקף{{הערה|כמו שתרגם יונתן בישעיה א' כ"ד וכן פרש"י שם את המילים "אביר יעקב": אביר הוא לשון תוקף ויעקב הם ישראל – והקב"ה נקרא כך כי הוא תוקפם של ישראל.}}, והמלאכים נקראים "אבירים" כי עניינם הוא תוקף המידות{{הערה|כמו שתרגם יונתן את הפסוק שמעו אלי "אבירי לב" (ישעיה מ"ו י"ב) – '''תקיפי לב'''.}}. | והטעם שהמלאכים נקראו אבירים הוא{{הערה|ספר החקירה צ"צ עמ' צד.}}, כי אביר הוא לשון תוקף{{הערה|כמו שתרגם יונתן בישעיה א' כ"ד וכן פרש"י שם את המילים "אביר יעקב": אביר הוא לשון תוקף ויעקב הם ישראל – והקב"ה נקרא כך כי הוא תוקפם של ישראל.}}, והמלאכים נקראים "אבירים" כי עניינם הוא תוקף המידות{{הערה|כמו שתרגם יונתן את הפסוק שמעו אלי "אבירי לב" (ישעיה מ"ו י"ב) – '''תקיפי לב'''.}}. | ||
==כינוי למנהיגים החשובים== | ==כינוי למנהיגים החשובים== | ||