הרג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''הרג''' הוא אחד מה[[ארבע מיתות בית דין]]. והוא ציווי לבית דין<ref>[[ספר החינוך]] מצוה זו היא מצוה נ.}} לענוש בסייף את מי שנתחייב בבית דין בעונש "הרג".
'''הרג''' הוא אחד מה[[ארבע מיתות בית דין]]. והוא ציווי לבית דין{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה זו היא מצוה נ.}} לענוש בסייף את מי שנתחייב בבית דין בעונש "הרג".


== דיני המצוה ==
== דיני המצוה ==
שורה 11: שורה 11:
הפגם באות וא"ו הוא, שהוא פוגם במידות שלו, על ידי מידות הרעות, על ידי שהוא ממלא תאוות לבו בענייני העולם הזה.
הפגם באות וא"ו הוא, שהוא פוגם במידות שלו, על ידי מידות הרעות, על ידי שהוא ממלא תאוות לבו בענייני העולם הזה.


והעונש על זה היא הרג שזה מיתה על ידי סייף ([[חרב]]), שמבדלים את הראש (ההשגה שבמוח) מהגוף (המידות). זאת אומרת, שלמרות שהוא מתבונן ומשיג במוח השגה אלוקית, שלא יפעל שום דבר על המידות שלו, והוא ילך אחרי תאוות עולם הזה כמו בהמה ממש<ref>ד"ה ביום השמיני עצרת תרס"ה, ו[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31686&st=&pgnum=48 סה"מ תש"ז ע' 170-172].}}.
והעונש על זה היא הרג שזה מיתה על ידי סייף ([[חרב]]), שמבדלים את הראש (ההשגה שבמוח) מהגוף (המידות). זאת אומרת, שלמרות שהוא מתבונן ומשיג במוח השגה אלוקית, שלא יפעל שום דבר על המידות שלו, והוא ילך אחרי תאוות עולם הזה כמו בהמה ממש{{הערה|ד"ה ביום השמיני עצרת תרס"ה, ו[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31686&st=&pgnum=48 סה"מ תש"ז ע' 170-172].}}.


== ראו גם ==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ארבע מיתות בית דין]]
* [[ארבע מיתות בית דין]]
[[קטגוריה:מצוות]]
 
== הערות שוליים ==

גרסה אחרונה מ־16:40, 21 בינואר 2025

הרג הוא אחד מהארבע מיתות בית דין. והוא ציווי לבית דין[1] לענוש בסייף את מי שנתחייב בבית דין בעונש "הרג".

דיני המצוה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מצווה לבית דין להרוג העוברים על מצוות מסויימים של התורה בסייף (כמו שהמלכים מענישים). וזה נקרא בלשון חז"ל 'הרג'.

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אנו אומרים בקריאת שמע שעל המיטה שאם פגמתי באות וא"ו של שם הוי"ה בביטול מצוות ציצית הרי אני מקבל עליי הרג.

ענינו בעבודת השם היא, אות וא"ו של שם הוי"ה ענינו הוא ז"א, שבעבודת האדם היא לידת המידות - אהבה ויראה. ושהמוחין יפעול התעוררות המידות בגלוי.

הפגם באות וא"ו הוא, שהוא פוגם במידות שלו, על ידי מידות הרעות, על ידי שהוא ממלא תאוות לבו בענייני העולם הזה.

והעונש על זה היא הרג שזה מיתה על ידי סייף (חרב), שמבדלים את הראש (ההשגה שבמוח) מהגוף (המידות). זאת אומרת, שלמרות שהוא מתבונן ומשיג במוח השגה אלוקית, שלא יפעל שום דבר על המידות שלו, והוא ילך אחרי תאוות עולם הזה כמו בהמה ממש[2].

הערות שוליים

  1. ספר החינוך מצוה זו היא מצוה נ.
  2. ד"ה ביום השמיני עצרת תרס"ה, וסה"מ תש"ז ע' 170-172.