קוצין נימין שערות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(טעות כתיב) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מקור המושג וביאורו== | ==מקור המושג וביאורו== | ||
מקור ההבחנה בין ג' סוגי השיער, הוא ב[[שער הכוונות]]{{הערה|דרוש ב' בענין הציצית.}}: "דע דברישא | מקור ההבחנה בין ג' סוגי השיער, הוא ב[[שער הכוונות]]{{הערה|דרוש ב' בענין הציצית.}}: "דע דברישא דז"א יש שלש מיני שערות, ונקראים קוצין ונימין ושערות. ופשר הדבר הוא כי כבר ביארנו שיש בז"א ג' בחינות, והן [[עיבור ראשון]] ו[[יניקה]] ו[[עיבור שני]] [מוחין] דגדלות". | ||
המשל בגשמיות הוא משערות התינוק, שבעודו עובר כבר יש לו שערות דקות וארוכות, הנקראות בשם קוצים, לאחר שנולד בזמן שהוא יונק השערות קצרות יותר, הנקראות בשם נימין, ולאחר שכבר גדל ומתחיל להתגלות בו המוחין, השערות קצרות עוד יותר ונקראות בשם שערות. | המשל בגשמיות הוא משערות התינוק, שבעודו עובר כבר יש לו שערות דקות וארוכות, הנקראות בשם קוצים, לאחר שנולד בזמן שהוא יונק השערות קצרות יותר, הנקראות בשם נימין, ולאחר שכבר גדל ומתחיל להתגלות בו המוחין, השערות קצרות עוד יותר ונקראות בשם שערות. | ||
גרסה אחרונה מ־11:53, 8 בדצמבר 2024
קוצין, נימין ושערות הם שלוש סוגי שערות, הרומזים בתורת הקבלה לג' בחינות של השפעה מצומצמת.
מקור המושג וביאורו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקור ההבחנה בין ג' סוגי השיער, הוא בשער הכוונות[1]: "דע דברישא דז"א יש שלש מיני שערות, ונקראים קוצין ונימין ושערות. ופשר הדבר הוא כי כבר ביארנו שיש בז"א ג' בחינות, והן עיבור ראשון ויניקה ועיבור שני [מוחין] דגדלות".
המשל בגשמיות הוא משערות התינוק, שבעודו עובר כבר יש לו שערות דקות וארוכות, הנקראות בשם קוצים, לאחר שנולד בזמן שהוא יונק השערות קצרות יותר, הנקראות בשם נימין, ולאחר שכבר גדל ומתחיל להתגלות בו המוחין, השערות קצרות עוד יותר ונקראות בשם שערות.
בספרי הקבלה מבואר שה'קוצים' נמשכים ממוח הדעת, ה'נימין' ממוח הבינה, והשערות ממוח החכמה, הקוצים ארוכים ומגיעים עד חזה דז"א, הנימין קצרים יותר ומגיעים עד 'גרון דז"א', ואילו השערות הם לצורך עצמן ולא להשפיע לחוץ ולכן קצרים עוד יותר.
מלבד ההבדל באורך בין הקוצים והשערות, יש הבדל גם בתוקף שלהם, כאשר הקוצים הם 'תקיפים', לעומת השערות שהם 'שעיעין' חלקים ורכים[2].
לפי זה, הקוצים הם ההמשכה הנמוכה ביותר, לעומת השערות שהם ההמשכה הגבוהה ביותר.
לעומת זאת בשער הכוונות שם הביא ביאור הפוך, שמובא גם בפרי עץ חיים[3], שהקוצין יוצאים ממוח החכמה, הנימין יוצאים ממוח הבינה, והשערות ממוח הדעת[4].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ דרוש ב' בענין הציצית.
- ↑ שער הכוונות שם, וראו גם עמק המלך, רישא דז"א נו, קנח: "שערות בעלי חכמה הם בראש שעיעין, ר"ל רכים ובזקן קשים".
- ↑ שער הציצית פרק ד'. תורת לוי יצחק ש"ס משנה וגמרא עמוד ל'. לקוטי לוי יצחק חלק ב' עמוד תסו.
- ↑ ראו גם 'תספורת ראשונה' (פינסון), סוד השערות עמוד 25.