חץ וקשת: הבדלים בין גרסאות בדף
(הערות) |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''חץ וקשת''' הוא כלי מלחמה שהיה נהוג בעבר, ומוזכר במקומות רבים בתנ"ך, דוגמת הסיפור של דוד ויהונתן, בפרקי התהילים, ועוד. | '''חץ וקשת''' הוא כלי מלחמה שהיה נהוג בעבר, ומוזכר במקומות רבים בתנ"ך, דוגמת הסיפור של דוד ויהונתן, בפרקי התהילים, ועוד. | ||
על פי מנהג ישראל, נוהגים תלמידי הישיבה ב[[ל"ג בעומר]] לצאת ל[[שדה]] ולשחק ב"חץ וקשת", זכר לכך שבימיו של [[רשב"י]], לא נראתה הקשת בשמים{{הערה|1= רבי צבי אלימלך מדינוב בשם רבי [[מנחם מענדל מרימנוב]] בספרו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4682&st=&pgnum=247&hilite= בני יששכר שער הלג בעומר מאמר ג אות ד].}}. | על פי מנהג ישראל, נוהגים תלמידי הישיבה ב[[ל"ג בעומר]] לצאת ל[[שדה]] ולשחק ב"חץ וקשת", זכר לכך שבימיו של [[רשב"י]], לא נראתה הקשת בשמים{{הערה|1=רבי צבי אלימלך מדינוב בשם רבי [[מנחם מענדל מרימנוב]] בספרו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4682&st=&pgnum=247&hilite= בני יששכר שער הלג בעומר מאמר ג אות ד].}}. | ||
==משמעות המשחק בחץ וקשת== | ==משמעות המשחק בחץ וקשת== | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בשונה מרובם ככולם של כלי הנשק שהשתמשו בהם בימי קדם שהצריכו קרב פנים אל פנים{{הערה|קרב מלשון קירוב, כיון שלצוך הקרב היו צריכים הצדדים להתקרב זה לזה.}}, שהמתאבקים והנלחמים קרובים זה אל זה, איפשרה הקשת להילחם עם האוייב גם בריחוק מקום. | בשונה מרובם ככולם של כלי הנשק שהשתמשו בהם בימי קדם שהצריכו קרב פנים אל פנים{{הערה|קרב מלשון קירוב, כיון שלצוך הקרב היו צריכים הצדדים להתקרב זה לזה.}}, שהמתאבקים והנלחמים קרובים זה אל זה, איפשרה הקשת להילחם עם האוייב גם בריחוק מקום. | ||
בעבודת השם, מסמלת הקשת את הנצחון על האויב הנמצא בריחוק מקום, [[רע הנעלם]] שהוא דק ומוסתר יותר | בעבודת השם, מסמלת הקשת את הנצחון על האויב הנמצא בריחוק מקום, [[רע הנעלם]] שהוא דק ומוסתר יותר{{הערה|שם=ויחי|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/24/103a.htm תורה אור הוספות ויחי קג, א].}}. | ||
אופן הפעולה של חץ וקשת גשמיים, היא שצריך למתוח את המיתר כמה שיותר, שהאדם מקרב אותו כלפי עצמו, וכך גם ברוחניות, ככל שהאדם מצליח ללכת יותר 'אחורה', להיות בענווה בשפלות ובביטול, כך ה'חץ' ישפיע על מקום רחוק יותר, וינצח את הרע הנעלם והמוסתר יותר. | אופן הפעולה של חץ וקשת גשמיים, היא שצריך למתוח את המיתר כמה שיותר, שהאדם מקרב אותו כלפי עצמו, וכך גם ברוחניות, ככל שהאדם מצליח ללכת יותר 'אחורה', להיות בענווה בשפלות ובביטול, כך ה'חץ' ישפיע על מקום רחוק יותר, וינצח את הרע הנעלם והמוסתר יותר. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
זהו גם הקשר בין החץ וקשת לל"ג בעומר, כיון שדווקא באמצעות לימוד פנימיות התורה, יכול האדם להגיע לענווה וביטול אמיתי ולהתמודד עם הרע הנעלם שבנפשו. | זהו גם הקשר בין החץ וקשת לל"ג בעומר, כיון שדווקא באמצעות לימוד פנימיות התורה, יכול האדם להגיע לענווה וביטול אמיתי ולהתמודד עם הרע הנעלם שבנפשו. | ||
על לשון הפסוק "אשר לקחתי מיד האמורי בקשתי", דורש אדמו"ר הזקן ש"בקשתי" הוא גם מלשון בקשה, היות ופעולת הקשת הרוחנית היא בדומה לתפילה, שצריכה אף היא להיות בביטול ודווקא על ידי זה ניתן לנצח את הרע הנעלם | על לשון הפסוק "אשר לקחתי מיד האמורי בקשתי", דורש אדמו"ר הזקן ש"בקשתי" הוא גם מלשון בקשה, היות ופעולת הקשת הרוחנית היא בדומה לתפילה, שצריכה אף היא להיות בביטול ודווקא על ידי זה ניתן לנצח את הרע הנעלם{{הערה|שם=ויחי}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־22:00, 11 בדצמבר 2024
חץ וקשת הוא כלי מלחמה שהיה נהוג בעבר, ומוזכר במקומות רבים בתנ"ך, דוגמת הסיפור של דוד ויהונתן, בפרקי התהילים, ועוד.
על פי מנהג ישראל, נוהגים תלמידי הישיבה בל"ג בעומר לצאת לשדה ולשחק ב"חץ וקשת", זכר לכך שבימיו של רשב"י, לא נראתה הקשת בשמים[1].
משמעות המשחק בחץ וקשת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזמן נוח, לאחר שבני האדם השחיתו את מעשיהם והקב"ה טיהר את העולם באמצעות מי המבול, הבטיח הקב"ה לנוח ביציאתו מהתיבה שיותר לא ישחית את האדמה, ונתן לו אות ברית - שתיראה הקשת בענן, ואם כך, הקשת היא סימן רע לעולם שהיה אמור להיחרב בגלל מעשי האדם (אלא שבפועל הקב"ה לא משחית אותו בגלל ההבטחה שנשבע לנוח).
חז"ל מספרים שבזמן רשב"י לא נראתה הקשת בענן כל ימי חייו, כיון שזכותו הגינה על בני הדור.
זכר לכך התפשט המנהג (בעיקר בקרב קהילות החסידים) לשחק בחץ וקשת בל"ג בעומר, כדי להזכיר את זכותו של רשב"י.
סיבה נוספת הקשורה למשחק בחץ וקשת, היא כיון שרשב"י כותב בזוהר שכאשר הקשת תאיר בגוונים בהירים, יהיה זה סימן לביאת משיח, והמשחק בחץ וקשת בא להזכיר את הקשר של רשב"י לפנימיות התורה וההכנה לביאת משיח.
בעבודת השם[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשונה מרובם ככולם של כלי הנשק שהשתמשו בהם בימי קדם שהצריכו קרב פנים אל פנים[2], שהמתאבקים והנלחמים קרובים זה אל זה, איפשרה הקשת להילחם עם האוייב גם בריחוק מקום.
בעבודת השם, מסמלת הקשת את הנצחון על האויב הנמצא בריחוק מקום, רע הנעלם שהוא דק ומוסתר יותר[3].
אופן הפעולה של חץ וקשת גשמיים, היא שצריך למתוח את המיתר כמה שיותר, שהאדם מקרב אותו כלפי עצמו, וכך גם ברוחניות, ככל שהאדם מצליח ללכת יותר 'אחורה', להיות בענווה בשפלות ובביטול, כך ה'חץ' ישפיע על מקום רחוק יותר, וינצח את הרע הנעלם והמוסתר יותר.
זהו גם הקשר בין החץ וקשת לל"ג בעומר, כיון שדווקא באמצעות לימוד פנימיות התורה, יכול האדם להגיע לענווה וביטול אמיתי ולהתמודד עם הרע הנעלם שבנפשו.
על לשון הפסוק "אשר לקחתי מיד האמורי בקשתי", דורש אדמו"ר הזקן ש"בקשתי" הוא גם מלשון בקשה, היות ופעולת הקשת הרוחנית היא בדומה לתפילה, שצריכה אף היא להיות בביטול ודווקא על ידי זה ניתן לנצח את הרע הנעלם[3].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ביאור מנהג המשחק בחץ וקשת על ידי הרבי, שיחת ל"ג בעומר תשי"א סעיף ח' (תורת מנחם חלק ג' עמוד 77)
- למה משחקים בחץ וקשת בל"ג בעומר?, סרטון אנימציה בהפקת מכון פני מלך
- חץ וקשת: ככל שתמשוך יותר, תגיע רחוק יותר
- למה משחקים בחץ וקשת בל"ג בעומר?, דף מידע ועבודה מנוקד לילדים
הערות שוליים
- ↑ רבי צבי אלימלך מדינוב בשם רבי מנחם מענדל מרימנוב בספרו בני יששכר שער הלג בעומר מאמר ג אות ד.
- ↑ קרב מלשון קירוב, כיון שלצוך הקרב היו צריכים הצדדים להתקרב זה לזה.
- ↑ 3.0 3.1 תורה אור הוספות ויחי קג, א.