ברוך יוסף קוזלינר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 16: שורה 16:
לאחר מאסרו של אדמו"ר הריי"צ, היה הראשון שהעז לסכן את חייו ולהודיע על כך לחסידי חב"ד בארצות הברית, ובכך להתניע את מסע הלחצים הדיפלומטיים שלבסוף הובילו לשחרורו של הרבי{{הערה|1=[https://anash.org/the-story-of-the-frierdiker-rebbes-arrest-and-liberation/ 'החדשות מגיעות לעולם'].}}.
לאחר מאסרו של אדמו"ר הריי"צ, היה הראשון שהעז לסכן את חייו ולהודיע על כך לחסידי חב"ד בארצות הברית, ובכך להתניע את מסע הלחצים הדיפלומטיים שלבסוף הובילו לשחרורו של הרבי{{הערה|1=[https://anash.org/the-story-of-the-frierdiker-rebbes-arrest-and-liberation/ 'החדשות מגיעות לעולם'].}}.


פעל במסירות נפש ל'פדיון שבויים', להצלת נערים יהודים מסכנת גיוס{{הערה|1=שמועות וסיפורים חלק א' ע' 107, הרב [[רפאל נחמן כהן]], ובעיבוד ותרגום לאנגלית: [www.chabadaz.com/templates/viewemail_cdo/aid/3297654 ברכתו של אדמו"ר הרש"ב שהצילה אותו].}}.
פעל במסירות נפש ל'פדיון שבויים', להצלת נערים יהודים מסכנת גיוס{{הערה|1=שמועות וסיפורים חלק א' ע' 107, הרב [[רפאל נחמן כהן]], ובעיבוד ותרגום לאנגלית: [https://derher.org/wp-content/uploads/02-shevat-5772-02.pdf א חסידישער מעשה]''', בעתון א חסידישע דערהער (אנגלית)וגירסא נוספת: [www.chabadaz.com/templates/viewemail_cdo/aid/3297654 ברכתו של אדמו"ר הרש"ב שהצילה אותו].}}.


נפטר ב[[י"ג תשרי]] [[תרצ"ו]], שנים ספורות לפני [[מלחמת העולם השניה]], בעוד רעייתו מרת רחל מרים ומרבים ילדיו, נרצחו במהלך המלחמה על ידי הנאצים בעיר מגוריהם דיסנא, כאשר רק שניים מבניו ניצלו: הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] ור' [[אפרים כזרי]].
נפטר ב[[י"ג תשרי]] [[תרצ"ו]], שנים ספורות לפני [[מלחמת העולם השניה]], בעוד רעייתו מרת רחל מרים ומרבים ילדיו, נרצחו במהלך המלחמה על ידי הנאצים בעיר מגוריהם דיסנא, כאשר רק שניים מבניו ניצלו: הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] ור' [[אפרים כזרי]].

גרסה אחרונה מ־10:33, 24 בספטמבר 2024

הרב ברוך יוסף קוזלינר ("ברוך יוסף דער מלמד", ? - י"ג תשרי תרצ"ו), היה מחשובי חסידי חב"ד בדיסנא, ומהמקורבים ביותר אל אדמו"ר הרש"ב.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רחל מרים.

לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בדיסנא, והוא החל לעסוק לפרנסתו כ'מלמד דרדקי', ונודע בגודל השפעתו על תלמידיו, שאף שהיו צעירים - ההשפעה שלו עליהם היתה גדולה ועמוקה עד שדבק בו הכינוי 'ברוך יוסף דער מלמד', והיו אומרים עליו כי תלמידיו לכשבגרו היו מהתלמידים המצוינים ביותר בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.

במשך תקופה מסויימת, התארח בביתו המשפיע הרב ישראל נח בליניצקי[1].

לאחר פטירת ידידו ר' איצ'ע דיסנער ממחלת הטיפוס, דאג במסירות נפש להביא אותו לקבר ישראל[2]

נהג מפעם לפעם לערוך נסיעות בקהילות היהודית בביילורוסיה, ולהשפיע על נערים והוריהם להיכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ובמקרה הצורך, אף היה משלם מכיסו על נסיעתם של התלמידים.

לאחר מאסרו של אדמו"ר הריי"צ, היה הראשון שהעז לסכן את חייו ולהודיע על כך לחסידי חב"ד בארצות הברית, ובכך להתניע את מסע הלחצים הדיפלומטיים שלבסוף הובילו לשחרורו של הרבי[3].

פעל במסירות נפש ל'פדיון שבויים', להצלת נערים יהודים מסכנת גיוס[4].

נפטר בי"ג תשרי תרצ"ו, שנים ספורות לפני מלחמת העולם השניה, בעוד רעייתו מרת רחל מרים ומרבים ילדיו, נרצחו במהלך המלחמה על ידי הנאצים בעיר מגוריהם דיסנא, כאשר רק שניים מבניו ניצלו: הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר ור' אפרים כזרי.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ישראל נח התחתן עם בתו של ר' איצ'ה דיסנער, וכיון שלא היה באפשרותם של בני הזוג לשכור דירה משל עצמם, אירח אותם במשך מספר שנים בביתו.
  2. שניאור זלמן ברגר, מעשה אבות סימן לבנים, פרק שני
  3. 'החדשות מגיעות לעולם'.
  4. שמועות וסיפורים חלק א' ע' 107, הרב רפאל נחמן כהן, ובעיבוד ותרגום לאנגלית: א חסידישער מעשה, בעתון א חסידישע דערהער (אנגלית)וגירסא נוספת: [www.chabadaz.com/templates/viewemail_cdo/aid/3297654 ברכתו של אדמו"ר הרש"ב שהצילה אותו].