לדלג לתוכן

ישראל שמעון שיין – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ב. שורה (שיחה | תרומות)
 
(9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''ישראל שמעון שיין''' ([[תרי"ז]]-[[כ"ג אייר]] [[תר"פ]]) היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ממייסדי שכונת [[מאה שערים]] בירושלים ו[[בית כנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת חב"ד בשכונה]], ושימש כיד ימינם של גדולי ישראל ר' [[שניאור זלמן פראדקין]] בעל ה'תורת חסד', ור' שמואל סלנט. כיהן כראש החברא קדישא וראש הדגל של החברא קדישא של כולל חב"ד.
[[קובץ:ישראל שמעון שיין.jpg|ממוזער|הרב שיין]]
הרב '''ישראל שמעון שיין (אזולאי)''' ([[תרי"ז]]-[[כ"ג אייר]] [[תר"פ]]) היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הבהרה|איך הוא מחסידי הצמח צדק אם כשהצמח צדק נפטר הוא היה בן 7?}}, ממייסדי שכונת [[מאה שערים]] בירושלים ו[[בית כנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת חב"ד בשכונה]], ושימש כיד ימינם של גדולי ישראל ר' [[שניאור זלמן פראדקין]] בעל ה'תורת חסד', ור' שמואל סלנט. כיהן כראש החברא קדישא וראש הדגל של החברא קדישא של כולל חב"ד.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[מוהילב]] בשנת [[תרי"ז]] (וי"א שנת תרי"ד) לאביו ר' דובער בן ר' שמואל, מנכבדי חסידי חב"ד בעיר. אמו מרת חאשא, הייתה בת החסיד ר' ישראל פאזנא, שהיה מרבני הקהילה החב"דית ב[[סטארדוב]] ו[[קלימוביץ]].
נולד ב[[מוהילב]] בשנת [[תרי"ז]] (וי"א שנת תרי"ד) לר' דובער בן ר' שמואל, מנכבדי חסידי חב"ד בעיר. אמו חאשא, הייתה בת החסיד ר' ישראל פאזנא, שהיה מרבני הקהילה החב"דית ב[[סטארדוב]] ו[[קלימוביץ]].


אמו נפטרה בילדותו, ובשנת תר"ל, עלה עם אביו לארץ הקודש.
אמו נפטרה בילדותו, ובשנת [[תר"ל]], עלה עם אביו לארץ הקודש.


בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת לאה, בתו הבכורה של [[בכור אזולאי]], מחשובי חסידי חב"ד בירושלים וחברון, ומצאצאי הגאון [[החיד"א]] ורבי [[ישראל יפה]] המדפיס מקאפוסט, מחשובי חסידי [[אדמו"ר הזקן]]. על פי המסורת, ביקש חמיו מאדמו"ר הצמח צדק שיברכו בבן זכר, היות ונולדו לו בנות בלבד, אך הצמח צדק סירב ובירך אותו תחת זאת בחתנים חשובים{{הערה|סיפורים ירושלמים, עמוד 168.}}.
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת לאה, בתו הבכורה של הרב [[בכור אזולאי]], מחשובי חסידי חב"ד בירושלים וחברון, ומצאצאי הגאון [[החיד"א]]{{הערה|בן רבי יהודה זרחיה אזולאי, בן רבי משה - בעל 'זכרון משה' ו'לחם מן השמים', בן רבי רפאל ישעיה - בעל 'אמרי נועם', בן הגאון חיד"א}} ורבי [[ישראל יפה]] המדפיס מקאפוסט, מחשובי חסידי [[אדמו"ר הזקן]]. על פי המסורת, ביקש חמיו מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] שיברכו בבן זכר, היות ונולדו לו בנות בלבד, אך הצמח צדק סירב ובירך אותו תחת זאת בחתנים חשובים{{הערה|סיפורים ירושלמים, עמוד 168.}}.


עם הקמתה של שכונת [[מאה שערים]] בירושלים בשנת [[תרל"ה]] היה המשפחה השלישית שהעזה לקבוע את מגוריה מחוץ לחומות העיר העתיקה, וליישב אותה במסירות נפש על אף התנאים הקשים.
עם הקמתה של שכונת [[מאה שערים]] בירושלים בשנת [[תרל"ה]] היה המשפחה השלישית שהעזה לקבוע את מגוריה מחוץ לחומות העיר העתיקה, וליישב אותה במסירות נפש על אף התנאים הקשים.


נמנה על מייסדי [[בית כנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת חב"ד בשכונת מאה שערים]]{{הערה|אגלי נוחם, ע' קה.}}, ולאחר עלייתו של הגאון ר' [[שניאור זלמן פראדקין]] בעל ה'תורת חסד', שימש במקביל כמזכירו האישי לצד עבודתו כמזכירו של הגאון רבי שמואל סלנט ושל הגאון רבי [[יהושע לייב דיסקין]].
באותה שנה הוציא את הספר "עליות אליהו", לזכר רבי [[אליהו גוטמכר]].


היה בעל כשרון לציור וכתיבה, ושימש כמנהל החברא קדישא של עדת כולל חב"ד וכולל וואהלין, וראש הדגל שלהן.
נמנה על מייסדי [[בית כנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת חב"ד בשכונת מאה שערים]]{{הערה|אגלי נוחם, ע' קה.}}, ולאחר עלייתו של הגאון ר' [[שניאור זלמן פראדקין]] בעל ה'תורת חסד', שימש במקביל כמזכירו האישי לצד עבודתו כמזכירו של הגאון רבי [[שמואל סלנט]] ושל הגאון רבי [[יהושע לייב דיסקין]].


היה מפרסם מעת לעת מאמרים בעיתונים של היהדות הנאמנה דוגמת 'החבצלת'.
היה איש חסד גדול ויש סיפורים רבים מ[[גמילות חסדים]] שלו, גם שימש כמנהל החברא קדישא של עדת כולל חב"ד וכולל וואהלין, וראש הדגל שלהן{{הבהרה}}.


נפטר בגיל 63 (או 66) ב[[כ"ג אדר]] [[תר"פ]].
היה לו חוש כתיבה מיוחד והיה מפרסם מעת לעת מאמרים בעיתונים של היהדות הנאמנה דאז, דוגמת 'החבצלת' של [[ישראל דב פרומקין]] ועוד.
 
נודע בכישרון הציור שלו. בשנת [[תרמ"א]] שלח ציור פרי מכחולו של קבר [[רחל]] ויד אבשלום אל [[משה מונטיפיורי]].
 
נפטר בגיל 63 (או 66) ב[[כ"ג אייר]] [[תר"פ]].


==כתביו==
==כתביו==
שורה 24: שורה 29:
*גיסו, הרב [[מאיר בנימין שפירא]] (אבי הרב [[משה אריה לייב שפירא]] ראש ישיבת [[תורת אמת]])
*גיסו, הרב [[מאיר בנימין שפירא]] (אבי הרב [[משה אריה לייב שפירא]] ראש ישיבת [[תורת אמת]])
*בנו, ר' [[יהודה דב שיין]]-אזולאי - מזכיר מוסדות 'עץ חיים' חבר ועד שכונת מאה שערים ומעסקני קהילת חב"ד בשכונה
*בנו, ר' [[יהודה דב שיין]]-אזולאי - מזכיר מוסדות 'עץ חיים' חבר ועד שכונת מאה שערים ומעסקני קהילת חב"ד בשכונה
*בתו מרת פייגא ברכה, רעיית ר' [[נחמן יוסף וילהלם]] - גבאי צדקה, תושב שכונת מאה שערים ואביו של ר' [[חיים דוד וילהלם (ירושלים)|חיים דוד וילהלם]] אבי [[משפחת וילהלם]] החב"דית
*בתו מרת פייגא ברכה, רעיית ר' [[נחמן יוסף וילהלם]] - גבאי צדקה, תושב שכונת מאה שערים ואביו של ר' [[חיים דוד וילהלם (ירושלים)|חיים דוד וילהלם]] אבי [[משפחת וילהלם]] החב"דית.
*בתו מרת שרה, מתה בצעירותה בשעת לידה
*בתו מרת שרה, מתה בצעירותה בשעת לידה
*בתו מרת חאשע, רעיית ר' שמואל קירשנבוים{{הערה|1=בנו, ר' אברהם משה קירשנבוים, ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/19_080.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}
*בתו מרת חאשע, רעיית ר' שמואל קירשנבוים{{הערה|1=בנו, ר' [[אברהם משה קירשנבוים]], ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/19_080.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה אחרונה מ־10:10, 12 בינואר 2026

הרב שיין

הרב ישראל שמעון שיין (אזולאי) (תרי"ז-כ"ג אייר תר"פ) היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק[דרושה הבהרה], ממייסדי שכונת מאה שערים בירושלים ובית הכנסת חב"ד בשכונה, ושימש כיד ימינם של גדולי ישראל ר' שניאור זלמן פראדקין בעל ה'תורת חסד', ור' שמואל סלנט. כיהן כראש החברא קדישא וראש הדגל של החברא קדישא של כולל חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד במוהילב בשנת תרי"ז (וי"א שנת תרי"ד) לר' דובער בן ר' שמואל, מנכבדי חסידי חב"ד בעיר. אמו חאשא, הייתה בת החסיד ר' ישראל פאזנא, שהיה מרבני הקהילה החב"דית בסטארדוב וקלימוביץ.

אמו נפטרה בילדותו, ובשנת תר"ל, עלה עם אביו לארץ הקודש.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת לאה, בתו הבכורה של הרב בכור אזולאי, מחשובי חסידי חב"ד בירושלים וחברון, ומצאצאי הגאון החיד"א[1] ורבי ישראל יפה המדפיס מקאפוסט, מחשובי חסידי אדמו"ר הזקן. על פי המסורת, ביקש חמיו מאדמו"ר הצמח צדק שיברכו בבן זכר, היות ונולדו לו בנות בלבד, אך הצמח צדק סירב ובירך אותו תחת זאת בחתנים חשובים[2].

עם הקמתה של שכונת מאה שערים בירושלים בשנת תרל"ה היה המשפחה השלישית שהעזה לקבוע את מגוריה מחוץ לחומות העיר העתיקה, וליישב אותה במסירות נפש על אף התנאים הקשים.

באותה שנה הוציא את הספר "עליות אליהו", לזכר רבי אליהו גוטמכר.

נמנה על מייסדי בית הכנסת חב"ד בשכונת מאה שערים[3], ולאחר עלייתו של הגאון ר' שניאור זלמן פראדקין בעל ה'תורת חסד', שימש במקביל כמזכירו האישי לצד עבודתו כמזכירו של הגאון רבי שמואל סלנט ושל הגאון רבי יהושע לייב דיסקין.

היה איש חסד גדול ויש סיפורים רבים מגמילות חסדים שלו, גם שימש כמנהל החברא קדישא של עדת כולל חב"ד וכולל וואהלין, וראש הדגל שלהן[דרושה הבהרה].

היה לו חוש כתיבה מיוחד והיה מפרסם מעת לעת מאמרים בעיתונים של היהדות הנאמנה דאז, דוגמת 'החבצלת' של ישראל דב פרומקין ועוד.

נודע בכישרון הציור שלו. בשנת תרמ"א שלח ציור פרי מכחולו של קבר רחל ויד אבשלום אל משה מונטיפיורי.

נפטר בגיל 63 (או 66) בכ"ג אייר תר"פ.

כתביו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • עליות אליהו - לזכר ר' אליהו גוטמאכר, ירושלים תרל"ה

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אי"ש האשכולות - תולדות הגאון החסיד רבי ישראל שמעון שיין-אזולאי, ירושלים תשע"ט - תשורה

הערות שוליים

  1. ^ בן רבי יהודה זרחיה אזולאי, בן רבי משה - בעל 'זכרון משה' ו'לחם מן השמים', בן רבי רפאל ישעיה - בעל 'אמרי נועם', בן הגאון חיד"א
  2. ^ סיפורים ירושלמים, עמוד 168.
  3. ^ אגלי נוחם, ע' קה.
  4. ^ בנו, ר' אברהם משה קירשנבוים, ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים.