כינוס תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
(קצרמר, תוסיפו) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (19 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תקנות הרבי|}} | |||
בשנת תשל"ט, הציע הרבי לערוך - ביום נפרד - 'כינוס תורה' גם לנשים, שיעסוק בעניינים הנוגעים | [[קובץ: כינוס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס תורה ב[[770]]]] | ||
'''כינוס תורה''' הינו כינוי להתכנסות של יהודים בכדי לדון ולשוחח בדברי תורה. כינוס כזה נהוג לקיים בימי [[אסרו חג]] לאחר הרגלים. | |||
==המנהג== | |||
מנהג ישראל לערוך כינוס כזה, בכל [[איסרו חג]] (היום שאחרי החג), או בימים הסמוכים לו. [[הרבי]] השתתף לעיתים בכינוסים אלו על ידי אמירת שיחה תורנית שנאמרה ב[[התוועדות|התוועדויות]] החג{{הערה|שיחת יום ב' דחה"ש תשל"ח סי"ט. ראו גם: 'התוועדויות' [[תשמ"ב]] חלק ג' עמ' 1581. 'התוועדויות' [[תשמ"ט]] חלק ג' עמ' 294.}}. פעמים רבות הרבי אף היה מעניק לאחראים שאריות מהתקרובת שהוגשה לפניו בשעת ה[[התוועדות]] כדי שיחלקו אותה בין המשתתפים. | |||
הרבי עודד את החסידים להשתתף בכינוסים אלו, ואף הביע חוסר שביעות רצון כאשר ראה חסידים שמסתובבים מחוץ ל-770 בשעת הכינוס תורה{{הערה|כך מעיד הרב [[ישעיהו הרצל]], מהתרחשות שאירעה עימו.}}. | |||
בקשר עם כינוסים אלו, עורר הרבי אודות הדפסת קבצי חידושי-תורה שנאמרו בהזדמנויות אלו, ובכלל. | |||
בשנת [[תשל"ט]], הציע הרבי לערוך - ביום נפרד - 'כינוס תורה' גם לנשים, שיעסוק בעניינים הנוגעים ל[[נשי ובנות ישראל]] כגון: [[מבצע טהרת המשפחה|טהרת-המשפחה]], [[מבצע כשרות|כשרות האכילה ושתייה]] ו[[מבצע נרות שבת קודש|הדלקת נרות שבת קודש]] ויום-טוב{{הערה|שיחת יום ב' דחג-השבועות, הנחת הת' סנ"ו.}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''כינוסי תורה בליובאוויטש''', רשימות הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] בגליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2114&CategoryID=715 חלק ראשון] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2134&CategoryID=717 חלק שני] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2163&CategoryID=722 חלק שלישי] | |||
{{פסח}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגי יסוד]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:19, 25 ביולי 2023
כינוס תורה הינו כינוי להתכנסות של יהודים בכדי לדון ולשוחח בדברי תורה. כינוס כזה נהוג לקיים בימי אסרו חג לאחר הרגלים.
המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]
מנהג ישראל לערוך כינוס כזה, בכל איסרו חג (היום שאחרי החג), או בימים הסמוכים לו. הרבי השתתף לעיתים בכינוסים אלו על ידי אמירת שיחה תורנית שנאמרה בהתוועדויות החג[1]. פעמים רבות הרבי אף היה מעניק לאחראים שאריות מהתקרובת שהוגשה לפניו בשעת ההתוועדות כדי שיחלקו אותה בין המשתתפים.
הרבי עודד את החסידים להשתתף בכינוסים אלו, ואף הביע חוסר שביעות רצון כאשר ראה חסידים שמסתובבים מחוץ ל-770 בשעת הכינוס תורה[2].
בקשר עם כינוסים אלו, עורר הרבי אודות הדפסת קבצי חידושי-תורה שנאמרו בהזדמנויות אלו, ובכלל.
בשנת תשל"ט, הציע הרבי לערוך - ביום נפרד - 'כינוס תורה' גם לנשים, שיעסוק בעניינים הנוגעים לנשי ובנות ישראל כגון: טהרת-המשפחה, כשרות האכילה ושתייה והדלקת נרות שבת קודש ויום-טוב[3].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כינוסי תורה בליובאוויטש, רשימות הרב מרדכי מנשה לאופר בגליון התקשרות חלק ראשון חלק שני חלק שלישי