נחמן מהורדנקא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (נחמן מהורדונקא הועבר לנחמן מהורדנקא) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (17 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''נחמן מהורדנקא''' היה מתלמידי [[הבעל שם טוב]], ונאמן ביתו{{הערה|בתואר זה מזכירו הבעש"ט במכתב [[הגניזה החרסונית]], מכתב קל"ג}}. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד לאביו ר' יצחק, אחיו היה רבי [[יעקב יהודה לייב ממזיבוז']]. | |||
בתחילת דרכו התנגד לדרך הבעש"ט אך לאחר מכן התקרב אליו ונהיה חסיד שלו{{הערה|ראה [[שבחי הבעש"ט]].}}. | |||
רבי נחמן מהורדנקא זיכך את איבריו שיפעלו לפי רצון השם. פעם אחת דיבר הבעל שם טוב בשבחו ברבים, ורבי נחמן הרכין את אזניו לשמוע, מקרוב. התלמידים התפלאו על כך, והבעל שם טוב הסביר כי הוא ביקש משמים שלא ישמע דברים שאינם נצרכים לשמוע, וכן אינו שומע כאשר מדברים בשבחו, אך כאשר אני מדבר בדברי [[תורה]] הוא שומע אפילו מרחוק.{{הערה|שבחי הבעל שם טוב.}} | |||
הוא היה מחותנו של הבעל שם טוב, שכן בנו רבי שמחה, היה חתנה של מרת [[אדל]].{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141 שם ושארית ע' טז].}} | |||
עלה לארץ ישראל עוד לפני שנת [[ת"ק]] יחד עם בנו שמשון חיים אך עוד באותה שנה חזר ל[[מז'יבוז]]. | |||
באלול [[תקכ"ד]], [[ערב ראש השנה]] [[תקכ"ה]] עלתה קבוצה של כ-30 [[חסידים]] , בראשות ר' [[מנחם מנדל מפרימשלאן]], ר' נחמן מהורדנקא, ור' [[מנחם מנדל משפיטובקה]] ל[[ארץ ישראל]]. | |||
נפטר ב[[טבריה]], [[ב' תמוז]], בשנת תקכ"ה, פחות משנה לאחר עלייתו לארץ הקודש. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | ||
גרסה אחרונה מ־05:55, 10 בספטמבר 2023
רבי נחמן מהורדנקא היה מתלמידי הבעל שם טוב, ונאמן ביתו[1].
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו ר' יצחק, אחיו היה רבי יעקב יהודה לייב ממזיבוז'.
בתחילת דרכו התנגד לדרך הבעש"ט אך לאחר מכן התקרב אליו ונהיה חסיד שלו[2].
רבי נחמן מהורדנקא זיכך את איבריו שיפעלו לפי רצון השם. פעם אחת דיבר הבעל שם טוב בשבחו ברבים, ורבי נחמן הרכין את אזניו לשמוע, מקרוב. התלמידים התפלאו על כך, והבעל שם טוב הסביר כי הוא ביקש משמים שלא ישמע דברים שאינם נצרכים לשמוע, וכן אינו שומע כאשר מדברים בשבחו, אך כאשר אני מדבר בדברי תורה הוא שומע אפילו מרחוק.[3]
הוא היה מחותנו של הבעל שם טוב, שכן בנו רבי שמחה, היה חתנה של מרת אדל.[4]
עלה לארץ ישראל עוד לפני שנת ת"ק יחד עם בנו שמשון חיים אך עוד באותה שנה חזר למז'יבוז.
באלול תקכ"ד, ערב ראש השנה תקכ"ה עלתה קבוצה של כ-30 חסידים , בראשות ר' מנחם מנדל מפרימשלאן, ר' נחמן מהורדנקא, ור' מנחם מנדל משפיטובקה לארץ ישראל.
נפטר בטבריה, ב' תמוז, בשנת תקכ"ה, פחות משנה לאחר עלייתו לארץ הקודש.
הערות שוליים
- ↑ בתואר זה מזכירו הבעש"ט במכתב הגניזה החרסונית, מכתב קל"ג
- ↑ ראה שבחי הבעש"ט.
- ↑ שבחי הבעל שם טוב.
- ↑ שם ושארית ע' טז.