מלחמת ששת הימים – הבדלי גרסאות
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ שוחזר מעריכות של 109.66.30.4 (שיחה) לעריכה האחרונה של ב. א. א. תגית: שחזור |
לבנון לא לחמה במלחמת ששת הימים, או אף מלחמה נגד ישראל מאז תש"ח |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ: חבד בששת הימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד תושבי [[כפר חב"ד]] בחזית הלחימה בזמן מלחמת ששת הימים. מימין לשמאל: הרב [[שלום פלדמן]], הרב [[אהרון טננבוים]], הרב [[זושא גרוס]] והרב [[דוד לסלבום]]]] | [[קובץ: חבד בששת הימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד תושבי [[כפר חב"ד]] בחזית הלחימה בזמן מלחמת ששת הימים. מימין לשמאל: הרב [[שלום פלדמן]], הרב [[אהרון טננבוים]], הרב [[זושא גרוס]] והרב [[דוד לסלבום]]]] | ||
[[קובץ: מלחמת ששת הימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילי הצנחנים מגיעים לכותל עם שיחרורו]] | [[קובץ: מלחמת ששת הימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילי הצנחנים מגיעים לכותל עם שיחרורו]] | ||
'''מלחמת ששת הימים''' הייתה מלחמה שנערכה בשנת תשכ"ז, בין [[מדינת ישראל]], לבין | '''מלחמת ששת הימים''' הייתה מלחמה שנערכה בשנת תשכ"ז, בין [[מדינת ישראל]], לבין שכנותיה: מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: לבנון, עיראק, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה. | ||
המלחמה החלה במכה מקדימה ישראלית על חיל האוויר המצרי, לאחר תקופת המתנה מתוחה, שבה נעשו ניסיונות להימנע מהמלחמה. במהלך המלחמה כבשה מדינת ישראל שטחים נרחבים בסיני, רצועת עזה, רמת הגולן, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. | המלחמה החלה במכה מקדימה ישראלית על חיל האוויר המצרי, לאחר תקופת המתנה מתוחה, שבה נעשו ניסיונות להימנע מהמלחמה. במהלך המלחמה כבשה מדינת ישראל שטחים נרחבים בסיני, רצועת עזה, רמת הגולן, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
'''היום הראשון למלחמה, יום שני כ"ו ב[[אייר]].''' בהסכמת ראש הממשלה לוי אשכול, החליטו שר הביטחון האלוף משה דיין והרמטכ"ל רב-אלוף יצחק רבין לצאת לתקיפות אוויריות וקרקעיות. לפנות בוקר פנו מטוסי חיל האוויר הישראלי, בעודם מעל מזרח הים התיכון דרומה, ותקפו את כל שדות התעופה המצריים, ולמעשה השמידו את חיל האוויר המצרי. מאוחר יותר הובסו חילות האוויר הירדני והסורי, ונגרם נזק משמעותי לחיל האוויר העיראקי באזור מוסול. | '''היום הראשון למלחמה, יום שני כ"ו ב[[אייר]].''' בהסכמת ראש הממשלה לוי אשכול, החליטו שר הביטחון האלוף משה דיין והרמטכ"ל רב-אלוף יצחק רבין לצאת לתקיפות אוויריות וקרקעיות. לפנות בוקר פנו מטוסי חיל האוויר הישראלי, בעודם מעל מזרח הים התיכון דרומה, ותקפו את כל שדות התעופה המצריים, ולמעשה השמידו את חיל האוויר המצרי. מאוחר יותר הובסו חילות האוויר הירדני והסורי, ונגרם נזק משמעותי לחיל האוויר העיראקי באזור מוסול. | ||
ההכנות לתקיפה האווירית המפתיעה של ישראל בוצעו באווירה של סודיות מוחלטת. ביום תחילת המלחמה, בשעות הבוקר המוקדמות, עשו סוכני מודיעין ישראלים את דרכם לגג שגרירות ארה"ב בתל אביב והשביתו את אנטנת המעקב שהותקנה שם על מנת למנוע מארה"ב לגלות יציאת מטוסים ישראלים. | ההכנות לתקיפה האווירית המפתיעה של ישראל בוצעו באווירה של סודיות מוחלטת. ביום תחילת המלחמה, בשעות הבוקר המוקדמות, עשו סוכני מודיעין ישראלים את דרכם לגג שגרירות ארה"ב בתל אביב והשביתו את אנטנת המעקב שהותקנה שם על מנת למנוע מארה"ב לגלות יציאת מטוסים ישראלים. הטייסים הישראלים עצמם למדו על המבצע הקרוב רק 5 שעות לפני התקיפה האווירית. | ||
ההתקפה הראשונית על מצרים בוצעה בשעה 7:45 בבוקר. כמעט במקביל הותקפו 11 בסיסי אוויר מצריים. במבצע השתתפו 185 מטוסים ישראלים, שהיוו 91% מהתעופה הקרבית הישראלית. עד השעה 9 בבוקר הושמדו 197 מטוסים מצריים על ידי מטוסים ישראליים, 189 מהם על הקרקע ו-8 במהלך קרבות אוויר. 8 תחנות מכ"ם נהרסו או ניזוקו. 6 בסיסי אוויר מצריים בסיני ובתעלת סואץ הפכו לבלתי שמישים לחלוטין. | ההתקפה הראשונית על מצרים בוצעה בשעה 7:45 בבוקר. כמעט במקביל הותקפו 11 בסיסי אוויר מצריים. במבצע השתתפו 185 מטוסים ישראלים, שהיוו 91% מהתעופה הקרבית הישראלית. עד השעה 9 בבוקר הושמדו 197 מטוסים מצריים על ידי מטוסים ישראליים, 189 מהם על הקרקע ו-8 במהלך קרבות אוויר. 8 תחנות מכ"ם נהרסו או ניזוקו. 6 בסיסי אוויר מצריים בסיני ובתעלת סואץ הפכו לבלתי שמישים לחלוטין. | ||
לאחר חזרת המטוסים הישראלים לבסיסיהם לצורך תדלוק וחימוש מחדש, בשעה 10 בבוקר, בוצעה תקיפה שנייה בבסיסי אוויר מצריים, בה השתתפו 164 מטוסים. | לאחר חזרת המטוסים הישראלים לבסיסיהם לצורך תדלוק וחימוש מחדש, בשעה 10 בבוקר, בוצעה תקיפה שנייה בבסיסי אוויר מצריים, בה השתתפו 164 מטוסים. במהלך תקיפה זו הותקפו 14 בסיסי אוויר ועוד 107 כלי טיס מצריים הושמדו. | ||
במהלך היום הראשון דיווחו מדינות ערב על נצחונות גדולים, דבר שהגביר את החרדה בקרב אזרחי העולם. | במהלך היום הראשון דיווחו מדינות ערב על נצחונות גדולים, דבר שהגביר את החרדה בקרב אזרחי העולם. | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
במהלך תקיפות אוויריות השמידו מטוסי חיל האוויר הישראלי בהר עג'לון את מכ"ם המרקוני 247 החזק ביותר בירדן. | במהלך תקיפות אוויריות השמידו מטוסי חיל האוויר הישראלי בהר עג'לון את מכ"ם המרקוני 247 החזק ביותר בירדן. | ||
'''היום השני למלחמה, יום שלישי כ"ז באייר.''' המתקפה הישראלית נגד העיר העתיקה נעצרה בהתנגדות עזה ועקשנית. | '''היום השני למלחמה, יום שלישי כ"ז באייר.''' המתקפה הישראלית נגד העיר העתיקה נעצרה בהתנגדות עזה ועקשנית. אך למרות זאת הושלם כיתור העיר - חלקים מחטיבת השריון כבשו את רמאללה בצפון, חטיבה נוספת כבשה את לטרון בדרום מערב. לראשונה מאז תש"ז נפתח כביש תל אביב-ירושלים לתנועה ישראלית. | ||
'''היום השלישי למלחמה, יום רביעי כ"ח באייר.''' אל"מ מוטה גור הסתער על העיר העתיקה. בסביבות הצהריים נכבשה בית לחם, קצת אחר כך - גוש עציון. | '''היום השלישי למלחמה, יום רביעי כ"ח באייר.''' אל"מ מוטה גור הסתער על העיר העתיקה. בסביבות הצהריים נכבשה בית לחם, קצת אחר כך - גוש עציון. | ||