אגם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 21: שורה 21:
אגם מים רומז על ה[[מלכות]] (שדה) כשמקבלת ממימי ה[[חסד]], או על בחי' יסוד אימא (בינה) כשמקבלת מה[[חכמה]]. וכפי שנרמז במילת אגם המורכבת מ- [[א']] - גם, כש'גם' רומז למלכות (מילת ריבוי – בחי' מלכות) וכשמקבלת מבחי' 'אלף' - אותיות [[פלא]] - נקראת אגם.
אגם מים רומז על ה[[מלכות]] (שדה) כשמקבלת ממימי ה[[חסד]], או על בחי' יסוד אימא (בינה) כשמקבלת מה[[חכמה]]. וכפי שנרמז במילת אגם המורכבת מ- [[א']] - גם, כש'גם' רומז למלכות (מילת ריבוי – בחי' מלכות) וכשמקבלת מבחי' 'אלף' - אותיות [[פלא]] - נקראת אגם.


==קישורים חיצוניים==
==לקריאה נוספת==
*הרב [[יואל כהן]], {{היברובוקס||"אגם"|30546|בתוך: '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''', חלק א'|עמוד=64}}.
*הרב [[יואל כהן]], {{היברובוקס||"אגם"|30546|בתוך: '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''', חלק א'|עמוד=64}}.
[[קטגוריה:מים]]
[[קטגוריה:מים]]
*[[ספר הליקוטים]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15953&pgnum=221 עמוד רטו].

גרסה אחרונה מ־16:12, 1 באוגוסט 2024

אגם או ימה הוא גוף גדול של מקווה מים (בדרך כלל מים מתוקים) המוקף יבשה.

אגמים גדולים נקראים לפעמים "ים", וימים קטנים נקראים לפעמים "אגם". למשל, ים כנרת וים המלח הם למעשה אגמים. המונח אגם משמש גם לתיאור אתרים יבשים בדרך כלל המתמלאים מים רק לאחר גשמים כבדים.

היווצרות אגמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגמים יכולים להיווצר בדרכים מגוונות:

  • אגמים טקטוניים - נוצרו עקב תזוזות טקטוניות של הלוחות היבשתיים. לדוגמה, ים כנרת וים המלח מתזוזת השבר הסורי אפריקני.
  • אגמים וולקניים - נוצרו עקב פעילות געשית: בלועות הר געש (ברכת רם ברמת הגולן), או כתוצאה מחסימת נחלים על ידי זרמי לבה ומהתפוררות ושבירה של מגמה מתקררת (אגם החולה).
  • אגמים שנוצרו עקב גלישת קרקע - גלישת הקרקע חוסמת לעיתים נחלים, במעלה הסכר מתאספים המים ונקווה אגם.
  • אגמים קרחוניים (גליצאליים) - נוצרו עקב גלישת קרחונים. כאשר הקרחון גולש הוא חורץ במשקלו את הקרקע וסוחף עמו אדמה רבה. המסת הקרחון וקפיאתו מחדש מביאה להתפוררות הקרקע ולהיווצרות מגרעות שבהן נקווים מים. האגמים הגדולים בארצות הברית וכן מרבית האגמים בעולם נוצרו בדרך זו.
  • אגמי המסה - שנוצרו עקב תהליכי המסה כימית של סלעים או מינרלים הגורמות להיווצרות מגרעות שבהן נקווים מים. אגמים כאלו מצויים בעיקר באזור של מסלע גיר ונופי קרסט. אזור הלג'ה הגדולה בסוריה ובאזור מבצר נמרוד ברמת הגולן.
  • אגמים שנוצרו עקב פעילות נחלים - דמויי פרסה או טבעת. כתוצאה מהשתנות ערוצי נחלים והתנתקותם מהערוץ המרכזי. נפוץ באגמים בסמוך לשפך הנחל לים.
  • אגמים שנוצרו עקב פעילות הרוח - בעיקר באזורי דיונות, עקב שחיקת הדיונה והסעת החול מעל שכבה אטימה נוצר מקום נמוך שאליו נאספים מים.
  • אגמים אורגניים (בוג)- אגמים קטנים שנוצרים על קרקעית כבול המתאפיינת בתכולה גבוהה מאד של חומר אורגני. תהליכי היצירה אינם ברורים לחלוטין. מאופיין על ידי צמחים אקזוטיים אוכלי חרקים, המים בדרך כלל צלולים ומעט חומציים.
  • אגמים מעשה ידי אדם - כתוצאה מפעילות אנתרופוגנית, דוגמת הקמת סכרים להפקת חשמל או אגמים לנופש וקייט (כדוגמת פארק הירקון).

ישנן ראיות המצביעות על קיומם של אגמים גם מחוץ לכדור הארץ.

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגם מים רומז על המלכות (שדה) כשמקבלת ממימי החסד, או על בחי' יסוד אימא (בינה) כשמקבלת מהחכמה. וכפי שנרמז במילת אגם המורכבת מ- א' - גם, כש'גם' רומז למלכות (מילת ריבוי – בחי' מלכות) וכשמקבלת מבחי' 'אלף' - אותיות פלא - נקראת אגם.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

"אגם", בתוך: ספר הערכים - חב"ד, חלק א', באתר HebrewBooks.