גדליה הצדיק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
למרות שהגיע לגבורות, שכלו עדיין היה זך ובהיר והתורות ששמע אצל חסידי אדמו"ר הזקן לקחו את לבו, ומזמן לזמן השתתף בלימוד ה[[חסידות]] ועשה חיל רב בלימודו. | למרות שהגיע לגבורות, שכלו עדיין היה זך ובהיר והתורות ששמע אצל חסידי אדמו"ר הזקן לקחו את לבו, ומזמן לזמן השתתף בלימוד ה[[חסידות]] ועשה חיל רב בלימודו. | ||
השתוקקותו לפגוש את אדמו"ר הזקן באה לידי פועל פחות משנה לאחר שבתו | השתוקקותו לפגוש את אדמו"ר הזקן באה לידי פועל פחות משנה לאחר שבתו ב[[פאהאר]], ובחג השבועות [[תקנ"ג]] בא ל[[ליאזנא]] אל רבינו הזקן. | ||
אדמו"ר הזקן קירב את ר' גדליה, וציווה את בנו [[אדמו"ר האמצעי]] ואת אחיו [[יהודה לייב מינוביץ'|המהרי"ל]] לכבדו במאד, ואז נודע עוצם גאונותו של ר' גדליה. בחזרתו לפאהאר הוסיף ללמוד את תורת החסידות ואת בנו שלמה מסר לעדת החסידים לחנכו ולהדריכו בדרכי החסידות. | אדמו"ר הזקן קירב את ר' גדליה, וציווה את בנו [[אדמו"ר האמצעי]] ואת אחיו [[יהודה לייב מינוביץ'|המהרי"ל]] לכבדו במאד, ואז נודע עוצם גאונותו של ר' גדליה. בחזרתו לפאהאר הוסיף ללמוד את תורת החסידות ואת בנו שלמה מסר לעדת החסידים לחנכו ולהדריכו בדרכי החסידות. | ||
בפקודת אדמו"ר הזקן הקהילה החסידית החזיקה את ר' גדליה כלכלית, ואז קרא לאשתו לבוא | בפקודת אדמו"ר הזקן הקהילה החסידית החזיקה את ר' גדליה כלכלית, ואז קרא לאשתו לבוא ל[[פאהאר]], ואת בנו חיתן עם בתו של החסיד ר' יצחק שאול{{הערה|בספר השיחות תש"ד עמ' קכב-קכג מתואר ר' גדליה שנפגש עם הבעל שם טוב והיה מוערך אצל גאוני שקלוב שקראוהו 'הגאון הצדיק'.}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||
[[קטגוריה:אישים בפאהאר]] | |||
גרסה אחרונה מ־04:46, 18 ביולי 2024
החסיד הגאון ר' גדליה 'הצדיק' היה מחסידי אדמו"ר הזקן בפאהאר.
אודותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקונטרס דברי ימי החוזרים[1] מתאר אדמו"ר הריי"צ את ר' גדליה 'הצדיק' כגאון בתורה; אחד מגדולי הוראדנא שהיה מפורסם בכל הגליל, ובני התורה בהוראדנא היו מפליאים בשבחו וגדולי התורה היו מציעים לו את ספקותיהם בלימוד.
היה עניו גדול והצטער על הכבוד שרוחשים לו בהוראדנא, ורצונו היה לנדוד למקום שלא יכירוהו. ובגלל בנו שלמה שנולד לו לעת זקנתו בזיווג שני, שהיה ילד רך בשנים ושקד על תלמודו, לא יכל לעזוב את עירו וללכת לגלות.
באחד הימים נפטר הרב בהוראדנא ואנשי העיר החליטו ביניהם למנות את ר' גדליה לרב במלאת שנה לפטירתו הרב הקודם. דבר זה נודע לר' גדליה והמאורע אילצו לצאת לגלות יחד עם בנו שלמה שמלאו לו באותו זמן עשר שנים. הוא התחנן לאשתו שתניח לו לנסוע ושלא ליפול בידי היצר הרע בגאווה, וכאשר יסתדר במקום מגורים ישלח להביא אותה אצלו.
כשלוש שנים נדד מעיר לעיר וממושב למושב ושקד על התורה והעבודה באין מפריע. שנה התעכב בצ'רניגוב שם אחד הגברים שם עינו על בנו שלמה לקחתו לחתן, דבר שאילץ את ר' גדליה ובנו להמשיך בנידודיהם עד שהגיעו לפאהאר.
מאז ומתמיד התעניין בדרכו של הבעל שם טוב ותלמידו הרב המגיד ממזריטש, וכאשר נדד בין קהילות שונות פגש בחסידי אדמו"ר הזקן ובבואו לפאהאר פגש שם עדה שלמה של חסידי חב"ד.
למרות שהגיע לגבורות, שכלו עדיין היה זך ובהיר והתורות ששמע אצל חסידי אדמו"ר הזקן לקחו את לבו, ומזמן לזמן השתתף בלימוד החסידות ועשה חיל רב בלימודו.
השתוקקותו לפגוש את אדמו"ר הזקן באה לידי פועל פחות משנה לאחר שבתו בפאהאר, ובחג השבועות תקנ"ג בא לליאזנא אל רבינו הזקן.
אדמו"ר הזקן קירב את ר' גדליה, וציווה את בנו אדמו"ר האמצעי ואת אחיו המהרי"ל לכבדו במאד, ואז נודע עוצם גאונותו של ר' גדליה. בחזרתו לפאהאר הוסיף ללמוד את תורת החסידות ואת בנו שלמה מסר לעדת החסידים לחנכו ולהדריכו בדרכי החסידות.
בפקודת אדמו"ר הזקן הקהילה החסידית החזיקה את ר' גדליה כלכלית, ואז קרא לאשתו לבוא לפאהאר, ואת בנו חיתן עם בתו של החסיד ר' יצחק שאול[2].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 75-76.