משחק קלפים – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " " ב־" "
 
שורה 20: שורה 20:
רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] כותב בספר 'קדושת לוי'{{הערה|דרושים לחנוכה דף ע'.}}, שבכל קלף ישנה טומאה גדולה, שהיא עד כדי כך גדולה עד שלא ראוי אפילו להזכיר אותה{{הערה|לחם הפנים (למחבר 'מסגרת השולחן') סימן קלט. שבח המועדים הלכות חנוכה עמוד 110 (135).}}, ומסיים את דבריו שם: "דעו אחי ורעי, כמה מכשולות יש בשחוק הזה. אחת, שבודאי בעת הזאת נשכח ממנו יראת ה'. השנית, שבודאי נראה בעיני שהוא גזל{{הערה|כאשר משחקים בהימור על כסף.}}. השלישי, שמטמאים את עצמם בקליפות אשר אין ראוי להביא תוך הפה".
רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] כותב בספר 'קדושת לוי'{{הערה|דרושים לחנוכה דף ע'.}}, שבכל קלף ישנה טומאה גדולה, שהיא עד כדי כך גדולה עד שלא ראוי אפילו להזכיר אותה{{הערה|לחם הפנים (למחבר 'מסגרת השולחן') סימן קלט. שבח המועדים הלכות חנוכה עמוד 110 (135).}}, ומסיים את דבריו שם: "דעו אחי ורעי, כמה מכשולות יש בשחוק הזה. אחת, שבודאי בעת הזאת נשכח ממנו יראת ה'. השנית, שבודאי נראה בעיני שהוא גזל{{הערה|כאשר משחקים בהימור על כסף.}}. השלישי, שמטמאים את עצמם בקליפות אשר אין ראוי להביא תוך הפה".


בספר 'כתם פז' הוסיף וכתב, שעובדי העבודה זרה שיצרו את הקלפים הללו, היו חכמים גדולים בכוחות הטומאה והצורות שיצרו נעשו באופן כזה שישפיע על המשתמשים בהם, ואף שמי שמסתכל בצורה שכלית בלבד לא יודע ומבין בכך כלל, היודע כיצד פעולות כוחות הטומאה, רואה כיצד אפילו עצם הראיה של צורות אלו ובוודאי המשחק בהם - פועל ומשפיע על האדם, וזו סיבת המשיכה החזקה שיש לקלפים אלו דווקא, היות והם משפיעים ופועלים על האדם, ולכן צריך להיזהר במיוחד מהמשחק בקלפים, דווקא משום התועלת וההשפעה שלהם שגורמת להימשך אחריהם{{מקור}}.
בספר 'כתם פז' הוסיף וכתב, שעובדי העבודה זרה שיצרו את הקלפים הללו, היו חכמים גדולים בכוחות הטומאה והצורות שיצרו נעשו באופן כזה שישפיע על המשתמשים בהם, ואף שמי שמסתכל בצורה שכלית בלבד לא יודע ומבין בכך כלל, היודע כיצד פעולות כוחות הטומאה, רואה כיצד אפילו עצם הראיה של צורות אלו ובוודאי המשחק בהם - פועל ומשפיע על האדם, וזו סיבת המשיכה החזקה שיש לקלפים אלו דווקא, היות והם משפיעים ופועלים על האדם, ולכן צריך להיזהר במיוחד מהמשחק בקלפים, דווקא משום התועלת וההשפעה שלהם שגורמת להימשך אחריהם{{מקור}}.  


ה[[חפץ חיים]] כתב בספרו 'באור הלכה'{{הערה|הלכות חנוכה סימן עתר סעיף ב'.}} על כך שבספרים הקדושים חכמי ישראל 'הרעישו על זה'{{הערה|1=להלן לקט מקורות שנלקטו בקונטרס 'עטרת יעקב' שנדפס בירושלים בעילום שם: בספר עמודי הוראה על מורה באצבע (סימן ט אות מ) הביא מה שכתב בספר אורחות יושר (פרק יט) מהסכמת העיר סלונקי: "הסיכימו הרבנים בחרמות ונידויים שלא יוכלו שום איש או אשה לשחק בקלפים בשום זמן כלל". ובספר טהרת המים בשיורי טהרה (מערכת צ אות ב). ע"ש. הגאון מהר"ח פלאג'י בספר נפש כל חי (מערכת מ אות ס). מעיל צדקה חלק ב (אות יח). ראשית חכמה (שער הקדושה פרק יג). תשובות והנהגות חלק א (סימן תקנז). שער ראובן (סימן יב אות יד). מהרש"ל בים של שלמה (פ"ד דגיטין סי' לז). הגאון יעב"ץ בסידורו (שער השישי חלון שביעי): "הנני משביעכם אל חוקות הגויים, אל תלמדו שחוק הקלפים . . רק הרחק כמטחוי קשת, אפילו בחנם השמרו לנפשותיכם מן השחוק, רבים הושחתו בו כעובר חוק...". ובספר טל שמים (עמוד טו): "בין מנהגי עכו"ם המשחקים השונים, והם מושב לצים, והקראטע"ן [קלפים] אפילו בחנם, אש הוא אבדון תאכל". והובאו בספר ובחוקותיהם לא תלכו (עמוד פו). ובספר חוקת עולם (סימן רמב). ע"ש. יעב"ץ במר וקציעה (ריש סימן עתר). מנהג ישראל תורה יו"ד (עמוד קה) הביא מה שכתב רבי יששכר בער בלאך בספר בינת יששכר (בדרך בינה) וז"ל: "אותם העוסקים בשחוק קרטן ואומרים שכוונתם לחדד שכלם, אוי להם ולנפשם איך יעלה על דעת אנושי לחדד מוח הטהור אשר בו הקדושה שורה, משכן הנשמה, בגשמי הטומאה אשר עליו הקליפה שורה, וכבר אמרו קרטן בגימטריא שטן, ויש בהם ארבע מראות נגעים ועולים עד י"א כנגד י"א יום שבין נדה לנדה, ראוי להרבות בגנותם של אותן אנשים המרגילין עצמן בשחוק". [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19591&st=&pgnum=136 החיד"א לב דוד פרק כח]. נפש כל חי (לרבי חיים פלא'גי) מערכת מ'. וכן בספר אנ"ך יפה (לבנו, רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י) קדושים, ע"ה: "שיש בהן צורות עבודה זרה שהיו מימין קדמונים".}}, ולכן פסק ש"השומר נפשו ירחק מזה".
ה[[חפץ חיים]] כתב בספרו 'באור הלכה'{{הערה|הלכות חנוכה סימן עתר סעיף ב'.}} על כך שבספרים הקדושים חכמי ישראל 'הרעישו על זה'{{הערה|1=להלן לקט מקורות שנלקטו בקונטרס 'עטרת יעקב' שנדפס בירושלים בעילום שם: בספר עמודי הוראה על מורה באצבע (סימן ט אות מ) הביא מה שכתב בספר אורחות יושר (פרק יט) מהסכמת העיר סלונקי: "הסיכימו הרבנים בחרמות ונידויים שלא יוכלו שום איש או אשה לשחק בקלפים בשום זמן כלל". ובספר טהרת המים בשיורי טהרה (מערכת צ אות ב). ע"ש. הגאון מהר"ח פלאג'י בספר נפש כל חי (מערכת מ אות ס). מעיל צדקה חלק ב (אות יח). ראשית חכמה (שער הקדושה פרק יג). תשובות והנהגות חלק א (סימן תקנז). שער ראובן (סימן יב אות יד). מהרש"ל בים של שלמה (פ"ד דגיטין סי' לז). הגאון יעב"ץ בסידורו (שער השישי חלון שביעי): "הנני משביעכם אל חוקות הגויים, אל תלמדו שחוק הקלפים . . רק הרחק כמטחוי קשת, אפילו בחנם השמרו לנפשותיכם מן השחוק, רבים הושחתו בו כעובר חוק...". ובספר טל שמים (עמוד טו): "בין מנהגי עכו"ם המשחקים השונים, והם מושב לצים, והקראטע"ן [קלפים] אפילו בחנם, אש הוא אבדון תאכל". והובאו בספר ובחוקותיהם לא תלכו (עמוד פו). ובספר חוקת עולם (סימן רמב). ע"ש. יעב"ץ במר וקציעה (ריש סימן עתר). מנהג ישראל תורה יו"ד (עמוד קה) הביא מה שכתב רבי יששכר בער בלאך בספר בינת יששכר (בדרך בינה) וז"ל: "אותם העוסקים בשחוק קרטן ואומרים שכוונתם לחדד שכלם, אוי להם ולנפשם איך יעלה על דעת אנושי לחדד מוח הטהור אשר בו הקדושה שורה, משכן הנשמה, בגשמי הטומאה אשר עליו הקליפה שורה, וכבר אמרו קרטן בגימטריא שטן, ויש בהם ארבע מראות נגעים ועולים עד י"א כנגד י"א יום שבין נדה לנדה, ראוי להרבות בגנותם של אותן אנשים המרגילין עצמן בשחוק". [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19591&st=&pgnum=136 החיד"א לב דוד פרק כח]. נפש כל חי (לרבי חיים פלא'גי) מערכת מ'. וכן בספר אנ"ך יפה (לבנו, רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י) קדושים, ע"ה: "שיש בהן צורות עבודה זרה שהיו מימין קדמונים".}}, ולכן פסק ש"השומר נפשו ירחק מזה".


בספר 'יסוד ושורש העבודה'{{הערה|רבי אלכסנדר זיסקינד מהורדנא, שער י"ב פרק א'.}} כתב: "וכל איש הירא וחרד לדבר ה' ירחיק בניו מנעוריהם שלא יכירו כלל צורתם של הקליפות האלו, הקארטין (משחק הקלפים)". ובבני יששכר{{הערה|מאמרי חודש כסלו, מאמר ב' סי' י"ב.}} כתב שקלפי ה'קרטן' הם בגימטריא 'שטן', ואשר יש להתבונן בגודל האיסור והפגם הנעשה בנפש בקליפה זו שהומצאה בימי שליטת היוונים.  
בספר 'יסוד ושורש העבודה'{{הערה|רבי אלכסנדר זיסקינד מהורדנא, שער י"ב פרק א'.}} כתב: "וכל איש הירא וחרד לדבר ה' ירחיק בניו מנעוריהם שלא יכירו כלל צורתם של הקליפות האלו, הקארטין (משחק הקלפים)". ובבני יששכר{{הערה|מאמרי חודש כסלו, מאמר ב' סי' י"ב.}} כתב שקלפי ה'קרטן' הם בגימטריא 'שטן', ואשר יש להתבונן בגודל האיסור והפגם הנעשה בנפש בקליפה זו שהומצאה בימי שליטת היוונים.