כתב חב"ד (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (תודה על תרומתך, לא כותבים תארים) תגית: ביטול |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כתב חבד ספר.png|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר]] | [[קובץ:כתב חבד ספר.png|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר]] | ||
הספר '''כתב חב"ד''' נכתב על ידי ה[[סופר סת"ם|סופר]] הוותיק הרב [[אברהם לוי]] מ[[מגדל העמק]], ויצא לאור לראשונה בשנת [[תשס"ט]], כחוברת עזר לסופרים המעוניינים ללמוד את [[כתב אדמו"ר הזקן|צורת האותיות]] על פי שיטתו של [[אדמו"ר הזקן]] | הספר '''כתב חב"ד''' נכתב על ידי ה[[סופר סת"ם|סופר]] הוותיק הרב [[אברהם לוי]] מ[[מגדל העמק]], ויצא לאור לראשונה בשנת [[תשס"ט]], כחוברת עזר לסופרים המעוניינים ללמוד את [[כתב אדמו"ר הזקן|צורת האותיות]] על פי שיטתו של [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
==כתיבת הספר== | ==כתיבת הספר== |
גרסה אחרונה מ־22:27, 15 ביוני 2024
הספר כתב חב"ד נכתב על ידי הסופר הוותיק הרב אברהם לוי ממגדל העמק, ויצא לאור לראשונה בשנת תשס"ט, כחוברת עזר לסופרים המעוניינים ללמוד את צורת האותיות על פי שיטתו של אדמו"ר הזקן.
כתיבת הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"ע[1] נדפסה החוברת במהדורה חדשה עם הוספות רבות, ונכרכה בכריכה קשה, ויצא לאחר מכן במהדורה שניה בשנת תשע"ה עם הוספות והשלמות קלות.
תוכן הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
החיבור מבוסס על כתב-היד בפרשיות של ר' ראובן הסופר, סופרו האישי של אדמו"ר הזקן, ונעשה בו נסיון ראשוני מסוגו - לשרטט את הכללים המנחים של כתב אדמו"ר הזקן, והפרטים בהם צריך לדייק במהלך הכתיבה.
כהקדמה לספר, נדפס מבוא עשיר על חשיבות הכתיבה בכתב אדמו"ר הזקן בדוקא, על פי הוראותיו המפורשות של הרבי.
הספר מלווה בצילומי הפרשיות של ר' ראובן הסופר, בתצלומים מוגדלים וברורים של האותיות, ובמאות ציורים להמחשה. כמו כן נוספו בו עצות מעשיות לכתיבת סת"ם, והדרכה ליצירת קולמוס.
בחלקו השני של הספר נעשתה השוואה מקיפה בין צורת האותיות בפרשיות של ר' ראובן הסופר לבין הלכות האותיות כפי שמופיעות בשולחן ערוך הרב.
הספר מעוטר בהסכמותיהם והמלצותיהם של הרב יוסף שמחה גינזבורג רב אזורי עומר, הרב ישראל יוסף הכהן הענדל, רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יוסף יצחק בלינוב, רב מרכז העיר בני ברק.
הערות שוליים
- ↑ בעקבות הוראה שקיבל המחבר באמצעות ה'אגרות קודש'.