|
|
| (16 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:רבי יהודה הנשיא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יונו של התנא רבי יהודה הנשיא]] | | #הפניה [[תנאים]] |
| | |
| ה'''תַּנָאִים''' היו חכמי התורה, ששנו את המשנה. המילה "תנא" משמעותה בארמית "שונה", שהרי הם שנו את ה[[משנה]].
| |
| | |
| הם היו בזמן המקדש הראשון והשני. התנא האחרון היה רבי יהודה הנשיא, שהיה נצר למשפחת הנשיאים מצאצאיו של בנות [[דוד המלך]], הוא סידר את כל המשניות המובחרות של כל התנאים שהיו לפניו, והכריע את ההלכה הפסוקה. תלמידו רבי חייא, סידר את הברייתות. לפעמים הוא נחשב גם כן לתנא, היכול לחלוק על תנאים אחרים.<REF>[[בבא מציעא]] ה, א.</REF> לפי שיטת רש"י<REF>[[נדה]] כו א.</REF> הוא מוגדר כתנא ואמורא.
| |
| | |
| אחיינו של רבי חייא, היה רב, שהיה גם תלמידו של רבי יהודה הנשיא. למרות שרב נחשב לאמורא, ולרוב אינו חולק על התנאים, ישנם מקרים בודדים בהם הגמרא אומרת כי כוחו גדול כשל תנא ויכול הוא לחלוק עליהם.<REF>[[כתובות]] ח, א.</REF>[[המהר"ל]]<REF>הליכות עולם.</REF> מסביר כי למרות שלתנא נחשב רק מי ששמו מוזכר במשנה, הכוונה היא שכוחו וחשיבותו היא כשל תנא. לפי שיטת הערוך<REF>ערך רב.</REF> רב אכן היה תנא, בדורם של תנאים רבים אחרים: לוי, בר קפרא, רבי שמעון בר רבי ורבי גמליאל בן רבי, וגם היה בכלל אמורא, שהרי היה חבירו של שמואל ובני דורו, ולכן נחשב הוא משניהם.
| |
| | |
| == משרות הלכה שונות ==
| |
| | |
| בתקופת התנאים היתה מקובלת חלוקה של שלושה דרגות של כבוד התורה בין החכמים לפי משרתם בהוראת התורה. נשיא, אב בית דין, וחכם. כאשר הנשיא נכנס, כל העם עומדים ואין יושבים עד שאומר להם שבו. כשאב ב"ד נכנס עושים לו שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן עד שישב במקומו. כשחכם נכנס, אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו.
| |
| | |
| בזמן רבן שמעון בן גמליאל למשל, היתה החלוקה כך: רבן שמעון בן גמליאל נשיא, רבי מאיר חכם, רבי נתן אב"ד.<REF> [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=28&daf=13b&format=text הוריות יג, ב.]</REF>
| |
| | |
| [[הרבי]] מסביר כי נשיא הינו ראש החכמים כדוגמת משה רבינו<REF>רמב"ם בהלכות סנהדרין.</REF> ואב"ד היה מנהיג של ישראל, ואין זו סתירה כלל לכלל הידוע ש"דבר אחד לדור", מכיון שתורה ושררה הינם שני מיני סוגי שררה נפרדים ואינם סותרים כלל זה לזה<REF>[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ג, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&hilite=06ecb0a6-c6d6-4256-a553-885eeffb1a27&st=%D7%A8%D7%99%D7%A9+%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%90 עמ' 208 (193).]</REF>.
| |
| | |
| == התנאים במשנת החסידות ==
| |
| | |
| רוב<REF> [[מאה שערים]] ע' 78. מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים ע' תקלא ואילך.</REF> שורש נשמתם של התנאים הוא ב[[עולם הבריאה]]<REF> ראה הנסמן במגדל עוז ע' שסז-שסח.</REF>, כי שורשה של המשנה עצמה, הוא ביצירה<REF> תקוני זוהר בהקדמה (יד, א). ע"ח שער ק"נ פ"ה. שער המצוות וטעמי המצוות פ' ואתחנן. פרי עץ חיים שער הנהגת הלימוד.</REF> והתנא שהוא "בעל המשנה" הוא מדרגה גבוהה יותר, בבריאה.
| |
| | |
| בדרך כלל המיקל שבתנאים שרשו מעולם העליון, ששם אין הפסד והיזק מיניקת ה[[חיצונים]] כל כך כמו למטה שמצטרכים לגדור ביותר, מסיבה זו אנו מוצאים שדווקא חשובי התנאים מקילים ביותר.
| |
| | |
| אך למרות שורש נשמתם הגבוה, אין הלכה כמותם, שהרי לפי פסק ה[[תורה]] - אחרי רבים להטות<REF>משפטים כג, ב.</REF> ורוב הדור הינו מהעולם הנמוך יותר, ושם הלכה דבירורים באופן אחר.
| |
| | |
| מסיבה זו, על פי רוב הנשמות הגבוהות והנעלים ביותר של התנאים אין הלכה כמותם, כמו רבי מאיר ורבי אליעזר ו[[רשב"י]],<REF> חוץ ממוקצה דהלכה כמותו.</REF>
| |
| | |
| == ראה עוד ==
| |
| | |
| [[ריש גלותא]]
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
| [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
| |