סלמנדרא – הבדלי גרסאות

ב. שורה (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה}}
[[קובץ:סלמנדרא כתומה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסלמנדרה הכתומה, יש מזהים אותה עם הסלמנדרא המופיע בגמרא.]]
[[קובץ:סלמנדרא כתומה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסלמנדרה הכתומה, יש מזהים אותה עם הסלמנדרא המופיע בגמרא.]]
'''סלמנדרא'''{{הערה|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[בהמה|חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה|'סלמנדרא כתומה'.}}.  
'''סלמנדרא'''{{הערה|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[בהמה|חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה|'סלמנדרא כתומה'.}}.


סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף רוזין]] בספרו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שו"ת צפנת פענח (סימן רל"ד)] מסביר שכוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצר בצורה על טבעית מכונה כישוף.}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.
סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף רוזין]] בספרו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שו"ת צפנת פענח (סימן רל"ד)] מסביר שכוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצר בצורה על טבעית מכונה כישוף.}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.
שורה 7: שורה 8:


==טמא מאש==
==טמא מאש==
ה[[סלמנדרא]] היא שרץ [[טומאה|טמא]], אך הוא מגיע מהאש, שהיא [[טהרה|טהורה]], ולא עוד אלא היא משמשת כמקום [[טבילה]] ([[מקווה]]), יותר נעלית מאשר מקווה של [[מים]], עד שה[[קדוש ברוך הוא]] טובל ומיטהר דווקא במקווה של אש ('נורא'){{הערה|1=[[מסכת סנהדרין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=39&format=pdf דף ל"ט עמוד א']}} כמו שכתוב בפסוק "כִּי הִנֵּה ה' בָּאֵשׁ יָבוֹא"{{הערה|ישעיהו פרק ס"ו פסוק ט"ו}}.


ה[[סלמנדרא]] היא שרץ [[טומאה|טמא]], אך הוא מגיע מהאש, שהיא [[טהרה|טהורה]], ולא עוד אלא היא משמשת כמקום [[טבילה]] ([[מקווה]]), יותר נעלית מאשר [[מקווה]] של [[מים]], עד שה[[קדוש ברוך הוא]] טובל ומיטהר דווקא במקווה של אש ('נורא'){{הערה|1=[[מסכת סנהדרין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=39&format=pdf דף ל"ט עמוד א']}} כמו שכתוב בפסוק "כִּי הִנֵּה ה' בָּאֵשׁ יָבוֹא"{{הערה|ישעיהו פרק ס"ו פסוק ט"ו}}.
אמנם, כאשר היא באה במגע עם האש, אז אין שולטת בה האש, שכן אף על פי שהיא [[טומאה|טמאה]] - ב'''מהותה''' היא עדיין 'אש' - טהורה מכוח האש בה נוצרה.


אמנם, כאשר היא באה במגע עם האש, אז אין שולטת בה האש, שכן למרות שהיא [[טומאה|טמאה]] - ב'''מהותה''' היא עדיין 'אש' - טהורה מכוח האש בה נוצרה.
כך גם [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]], כיוון שהם [[מציאות]] אחת עם ה[[תורה]], גם אם הם הופכים ל'שרץ', מהותם האמיתית היא תורה, והם תמיד יכולים להשיל מעליהם את טומאתם ולחזור אליה.
 
כך גם [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]], כיוון שהם [[מציאות]] אחת עם ה[[תורה]], גם אם הם הופכים ל'שרץ', מהותם האמיתית היא [[תורה]], והם תמיד יכולים להשיל מעליהם את טומאתם ולחזור אליה.
 
==מקורות לקריאה נוספת==


==לקריאה נוספת==
*[[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] בכ' [[מנחם אב]] [[תשל"א]] - [[הנחה]].
*[[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] בכ' [[מנחם אב]] [[תשל"א]] - [[הנחה]].
*[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ז עמ' 464.
*[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ז עמ' 464.
{{ערך חסר}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:בעלי חיים]]