משפט רוסטוב: הבדלים בין גרסאות בדף
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
'''משפט רוסטוב''' היה משפט ראווה שהתנהל | '''משפט רוסטוב''' היה משפט ראווה שהתנהל בעיר רוסטוב נגד חסידי חב"ד ברוסיה על הקמת חדרים וישיבות. | ||
==רקע למשפטים== | ==רקע למשפטים== | ||
עם פרוץ המהפכה הקומוניסטית בקיץ תרע"ח, החלו הבולישבקים בדיכוי כל סממני הדת ברוסיה | עם פרוץ [[המהפכה הקומוניסטית]] בקיץ [[תרע"ח]], החלו הבולישבקים בדיכוי כל סממני הדת ברוסיה. | ||
שנה לאחר מכן חוקקו חוקים שונים נגד מוסדות הדת. היבסקציה ניצלה חוקים אלו כדי לסגור מוסדות דת יהודיים, וגם הוצאו להורג רבנים, ושוחטים. | שנה לאחר מכן חוקקו חוקים שונים נגד מוסדות הדת. היבסקציה ניצלה חוקים אלו כדי לסגור מוסדות דת יהודיים, וגם הוצאו להורג רבנים, ושוחטים. | ||
כדי להחדיר את הדעה האנטי - דתית באזרחים, הם ערכו משפטי ראווה כנגד ה'חדרים' | כדי להחדיר את הדעה האנטי - דתית באזרחים, הם ערכו משפטי ראווה כנגד ה'חדרים' והישיבות, מתוך מטרה להחדיר למוחות של היהודים את השנאה לדת. לפעמים היו מוזמנים נציגים דתיים להשתתף בוויכוח אך במקרים אלו קופחו זכויותיו של הצד הדתי בכוונה. | ||
לפעמים היו מופיעים כנציגים מצד הדתיים, סוכנים קומוניסטים ששיחקו את התפקיד של נציג מתווכח ומובס. | לפעמים היו מופיעים כנציגים מצד הדתיים, סוכנים קומוניסטים ששיחקו את התפקיד של נציג מתווכח ומובס. | ||
| שורה 16: | שורה 12: | ||
==משפט רוסטוב== | ==משפט רוסטוב== | ||
כשנה לאחר מעבר [[ישיבת תומכי תמימים]] לרוסטוב, התקיים המשפט{{הערה|התקיים בחודש אדר א' ונמשך כשמונה ימים}}. | כשנה לאחר מעבר [[ישיבת תומכי תמימים]] לרוסטוב, התקיים המשפט{{הערה|התקיים בחודש אדר א'{{הבהרה}} ונמשך כשמונה ימים}}. | ||
למשפט הראווה הוזמנו נציגים מטעם היהדות הדתית, והם נענו להזמנה להיות 'סניגורים' של הישיבה. | למשפט הראווה הוזמנו נציגים מטעם היהדות הדתית, והם נענו להזמנה להיות 'סניגורים' של הישיבה. | ||
הסינוגרים היו הרב [[משה רוזנבלום]] שהופיע בהסכמתו של [[הרבי הריי"צ]] ו'הרב מטעם הישיבה' שאמר שצריך רפורמה בתוכנית הלימודים של הישיבה. | הסינוגרים היו הרב [[משה רוזנבלום]] מזכיר ישיבת תומכי תמימים, שהופיע בהסכמתו של [[הרבי הריי"צ]] ו'הרב מטעם הישיבה' שאמר שצריך רפורמה בתוכנית הלימודים של הישיבה. | ||
לפני המשפט העיתון הרוסי הסובייטי שהופיע ברוסטוב, תיאר את המשפט נגד הישיבה כשהוא מתנסח בלשון מלגלגת כלפי מנהלי הישיבה ותלמידיה. | לפני המשפט העיתון הרוסי הסובייטי שהופיע ברוסטוב, תיאר את המשפט נגד הישיבה כשהוא מתנסח בלשון מלגלגת כלפי מנהלי הישיבה ותלמידיה. | ||
===המשפט=== | ===המשפט=== | ||
המשפט התקיים במועדון האינטרנציונל השלישי. בני ישיבה ויהודים דתיים שניסו להכנס נדחו בבוז, והורשו להכנס רק | המשפט התקיים במועדון האינטרנציונל השלישי. בני ישיבה ויהודים דתיים שניסו להכנס נדחו בבוז, והורשו להכנס רק המזוהים עם המפלגה הקומוניסטית. | ||
לאחר משא ומתן קצר החליטו השופטים כי הישיבה אשמה בכל החטאים המפורטים בכתב האשמה. | לאחר משא ומתן קצר החליטו השופטים כי הישיבה אשמה בכל החטאים המפורטים בכתב האשמה. | ||
| שורה 31: | שורה 27: | ||
הקטגורים היו יבלנסקי, שפראך ואושיין. הם שפכו את כל זעמם על הישיבה. | הקטגורים היו יבלנסקי, שפראך ואושיין. הם שפכו את כל זעמם על הישיבה. | ||
==משפט ויטבסק== | ==משפט ויטבסק== | ||
משפט ויטבסק היה אחד המשפטים הראשונים שנערכו בעיר | משפט ויטבסק היה אחד המשפטים הראשונים שנערכו בעיר ב[[טבת]] [[תרפ"א]], שם הועמדו למשפט ה'חדרים' בהם למדו הילדים היהודים. | ||
מודעות נתלו בכל העיר בהם הוכרז על המשפט שהולך להתקיים. | מודעות נתלו בכל העיר בהם הוכרז על המשפט שהולך להתקיים. | ||
וועד בתי הכנסת בתשובתו לייבסקיים כתב שהוא לא מקבל את ההזמנה לבוא אל המשפט, אבל הם מסכימים להשתתף במשפט כאנשים פרטיים. | וועד בתי הכנסת בתשובתו לייבסקיים כתב שהוא לא מקבל את ההזמנה לבוא אל המשפט, אבל הם מסכימים להשתתף במשפט כאנשים פרטיים. | ||
אחד הסנגורים היה הרב [[שמריהו מדליה]] רב העיר ומחשובי רבני חב"ד, והוא ישב באותם ימים '[[שבעה]]' על אביו אך מחמת חשיבות העניין הלך לבית המשפט, לאחר ששם אפר בנעליים כפי הדין בשבעה. | |||
הרב שמריהו נאם בתקיפות כשהקומניסטים מתעדים אותו. | |||
אחד הסנגורים היה הרב [[שמריהו מדליה]] רב העיר ומחשובי רבני חב"ד. | |||
==חב"ד במשפט== | ==חב"ד במשפט== | ||
| שורה 54: | שורה 38: | ||
* שבועות מספר לאחר שנכתב דו"ח המשפט, נאסר הרב שמריהו מדליה וישב מאחורי סורג ובריח במשך ארבעה ימים ולאחר מכן שוחרר, ונהיה רבה של מוסקבה. | * שבועות מספר לאחר שנכתב דו"ח המשפט, נאסר הרב שמריהו מדליה וישב מאחורי סורג ובריח במשך ארבעה ימים ולאחר מכן שוחרר, ונהיה רבה של מוסקבה. | ||
* הרבי הריי"צ | * לאחר המשפט ברוסטוב נותרה הישבה במקום, אך הייבסקצייה לא התאיישה והם ערכו חיפוש בבית הרבי הריי"צ, ואז הישיבה עברה ל[[תומכי תמימים פולטבה|פולטובה]]{{הערה|בעקבות החיפוש}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
[[שניאור זלמן ברגר]] '''ואלה המשפטים''' {{שבועון בית משיח}} גליון מס' 961 | *[[שניאור זלמן ברגר]] '''ואלה המשפטים''' {{שבועון בית משיח}} גליון מס' 961 | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־15:15, 26 במרץ 2024
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
משפט רוסטוב היה משפט ראווה שהתנהל בעיר רוסטוב נגד חסידי חב"ד ברוסיה על הקמת חדרים וישיבות.
רקע למשפטים[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם פרוץ המהפכה הקומוניסטית בקיץ תרע"ח, החלו הבולישבקים בדיכוי כל סממני הדת ברוסיה.
שנה לאחר מכן חוקקו חוקים שונים נגד מוסדות הדת. היבסקציה ניצלה חוקים אלו כדי לסגור מוסדות דת יהודיים, וגם הוצאו להורג רבנים, ושוחטים.
כדי להחדיר את הדעה האנטי - דתית באזרחים, הם ערכו משפטי ראווה כנגד ה'חדרים' והישיבות, מתוך מטרה להחדיר למוחות של היהודים את השנאה לדת. לפעמים היו מוזמנים נציגים דתיים להשתתף בוויכוח אך במקרים אלו קופחו זכויותיו של הצד הדתי בכוונה.
לפעמים היו מופיעים כנציגים מצד הדתיים, סוכנים קומוניסטים ששיחקו את התפקיד של נציג מתווכח ומובס. משפטים אלו היו נפוצים בשנות הפ' הראשונות.
משפט רוסטוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשנה לאחר מעבר ישיבת תומכי תמימים לרוסטוב, התקיים המשפט[1].
למשפט הראווה הוזמנו נציגים מטעם היהדות הדתית, והם נענו להזמנה להיות 'סניגורים' של הישיבה.
הסינוגרים היו הרב משה רוזנבלום מזכיר ישיבת תומכי תמימים, שהופיע בהסכמתו של הרבי הריי"צ ו'הרב מטעם הישיבה' שאמר שצריך רפורמה בתוכנית הלימודים של הישיבה.
לפני המשפט העיתון הרוסי הסובייטי שהופיע ברוסטוב, תיאר את המשפט נגד הישיבה כשהוא מתנסח בלשון מלגלגת כלפי מנהלי הישיבה ותלמידיה.
המשפט[עריכה | עריכת קוד מקור]
המשפט התקיים במועדון האינטרנציונל השלישי. בני ישיבה ויהודים דתיים שניסו להכנס נדחו בבוז, והורשו להכנס רק המזוהים עם המפלגה הקומוניסטית.
לאחר משא ומתן קצר החליטו השופטים כי הישיבה אשמה בכל החטאים המפורטים בכתב האשמה.
הקטגורים היו יבלנסקי, שפראך ואושיין. הם שפכו את כל זעמם על הישיבה.
משפט ויטבסק[עריכה | עריכת קוד מקור]
משפט ויטבסק היה אחד המשפטים הראשונים שנערכו בעיר בטבת תרפ"א, שם הועמדו למשפט ה'חדרים' בהם למדו הילדים היהודים.
מודעות נתלו בכל העיר בהם הוכרז על המשפט שהולך להתקיים. וועד בתי הכנסת בתשובתו לייבסקיים כתב שהוא לא מקבל את ההזמנה לבוא אל המשפט, אבל הם מסכימים להשתתף במשפט כאנשים פרטיים. אחד הסנגורים היה הרב שמריהו מדליה רב העיר ומחשובי רבני חב"ד, והוא ישב באותם ימים 'שבעה' על אביו אך מחמת חשיבות העניין הלך לבית המשפט, לאחר ששם אפר בנעליים כפי הדין בשבעה. הרב שמריהו נאם בתקיפות כשהקומניסטים מתעדים אותו.
חב"ד במשפט[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שבועות מספר לאחר שנכתב דו"ח המשפט, נאסר הרב שמריהו מדליה וישב מאחורי סורג ובריח במשך ארבעה ימים ולאחר מכן שוחרר, ונהיה רבה של מוסקבה.
- לאחר המשפט ברוסטוב נותרה הישבה במקום, אך הייבסקצייה לא התאיישה והם ערכו חיפוש בבית הרבי הריי"צ, ואז הישיבה עברה לפולטובה[2].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר ואלה המשפטים
גליון מס' 961