אברהם לבקיבקר: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
לאחר קבלת ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתגורר במשך מספר שנים ב[[פרדס חנה]], ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[בני ברק]], נמנה על אנשי קהילת חב"ד המקומית, ופעל ב[[מבצעי הרבי|מבצעיו והוראותיו של הרבי]]. | לאחר קבלת ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתגורר במשך מספר שנים ב[[פרדס חנה]], ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[בני ברק]], נמנה על אנשי קהילת חב"ד המקומית, ופעל ב[[מבצעי הרבי|מבצעיו והוראותיו של הרבי]]. | ||
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך | גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך ב[[פרסום בשורת הגאולה|פירסום נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס גאולה ומשיח]] שהתקיים בסינרמה ב[[כ"ב אדר א']] [[תשנ"ה]] באירגונו של הרב [[זמרוני ציק]]. | ||
למרות שסבל על הלב, פעל במסירות נפש במבצעי הקודש של הרבי שליט"א, ובמיוחד במבצע תפילין עד ימיו האחרונים ממש. | למרות שסבל על הלב, פעל במסירות נפש במבצעי הקודש של הרבי שליט"א, ובמיוחד במבצע תפילין עד ימיו האחרונים ממש. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אחיו ר' יעקב | *אחיו ר' [[יעקב יוסף לפקיבקר]], [[בני ברק]] | ||
*אשתו, מרת [[חיה חנטשא]] בת [[משולם גולובינסקי]]. | *אשתו, מרת [[חיה חנטשא]] בת [[משולם גולובינסקי]]. | ||
*בנו, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - משלוחי [[הרבי]] ל[[צפת]], מורה צדק ו[[משפיע]] ומראשי [[חח"ל צפת|ישיבת חב"ד בעיר]], חבר הנהלת [[מטה משיח בארץ הקודש|מטה משיח]], שליח הרבי ביישוב דובב, ומראשי [[קופת רבינו]] בארץ. | *בנו, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - משלוחי [[הרבי]] ל[[צפת]], מורה צדק ו[[משפיע]] ומראשי [[חח"ל צפת|ישיבת חב"ד בעיר]], חבר הנהלת [[מטה משיח בארץ הקודש|מטה משיח]], שליח הרבי ביישוב דובב, ומראשי [[קופת רבינו]] בארץ. | ||
גרסה אחרונה מ־22:55, 3 ביולי 2024
הרב אברהם לבקיבקר (כ"ז כסלו תרפ"א - ו' אלול תשנ"ז) היה מאנשי קהילת חב"ד בבני ברק, ממייסדי ומקימי בית כנסת חב"ד ברחוב רש"י בבני ברק.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בנר שלישי של חנוכה, כ"ז כסלו תרפ"א, בעיירה ווזדיסנסק שליד אודסה לאביו הרה"ת עזריאל שלום חיים ברוך לבקיבקר (שו"ב, ולימים רב העיר בטומי בגרוזיה).
למד בישיבת תומכי תמימים בסניף המחתרתי בברדיטשוב.
עוד בהיותו בברית המועצות מסר נפשו בפועל על שמירת תורה ומצוות והקפדה מיוחדת הוא ומשפחתו על ארח חיים חסידי. עסק בגיוס כספים למען ישיבות תומכי תמימים מחתרתיות. בסיום מלחמת העולם השנייה חבר לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול הרוסי במבצע שכונה לימים בשם יציאת רוסיה תש"ו, ושהה במשך תקופה במחנה העקורים בפוקינג, ושם עודד את מצב רוחם של הרבה מהחסידים.
לאחר קבלת ברכתו של אדמו"ר הריי"צ עלה לארץ הקודש והתגורר במשך מספר שנים בפרדס חנה, ולאחר מכן קבע את מגוריו בבני ברק, נמנה על אנשי קהילת חב"ד המקומית, ופעל במבצעיו והוראותיו של הרבי.
גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוס גאולה ומשיח שהתקיים בסינרמה בכ"ב אדר א' תשנ"ה באירגונו של הרב זמרוני ציק.
למרות שסבל על הלב, פעל במסירות נפש במבצעי הקודש של הרבי שליט"א, ובמיוחד במבצע תפילין עד ימיו האחרונים ממש.
נפטר בו' אלול תשנ"ז, ונטמן בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו ר' יעקב יוסף לפקיבקר, בני ברק
- אשתו, מרת חיה חנטשא בת משולם גולובינסקי.
- בנו, הרב שלמה זלמן לבקיבקר - משלוחי הרבי לצפת, מורה צדק ומשפיע ומראשי ישיבת חב"ד בעיר, חבר הנהלת מטה משיח, שליח הרבי ביישוב דובב, ומראשי קופת רבינו בארץ.
- בנו, הרב יוסף יצחק לבקיבקר - מנהל תלמוד תורה אור מנחם, חב"ד בצפת (לשעבר).
- בנו, הרב ברוך חיים לבקיבקר - רב קהילת חב"ד ושליח הרבי בשכונת מנחם בגין בצפת, ומרבני מכון הלכה - חב"ד.
- בתו, מרת חווה גיטל, רעיית הרב יחזקאל מרקוביץ - שליח הרבי מה"מ ורב קהילת חב"ד בטירת הכרמל.