נטע פינסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (46 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב | {{מפנה|נטע פינסקי|נטע בער פינסקי}} | ||
[[קובץ:נטע פינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב התמים נטע פינסקי הי"ד]] | |||
הרב התמים '''נטע פינסקי''' (בעגה החב"דית: נטע אזריצ'ער{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד ס"ה}}) (? - [[תרע"ט]]) מבחירי ישיבת תומכי תמימים ב[[ליובאוויטש]] היה ר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון, נרצח בעת פוגרום שנעשה על ידי חיילים יוונים בעיר חרסון בשנת תרע"ט{{הערה|ליובאוויטש וחייליה עמוד 298.}} . | |||
==תולדות חייו== | |||
נולד בעיירה אזאריץ' ברוסיה הלבנה לאביו הרב חיים ישראל פינסקי שהיה שוחט ובודק בעיירה ולאמו מרת צירל. | |||
בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ולאחר מספר שנות לימודים בישיבה נחשב לאחד מבחירי התלמידים ומונה למדריך לתלמידי הישיבה הצעירים{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23789&st=&pgnum=51 זכרון לבני ישראל עמוד ל"ה].}}. | |||
בשנת תרד"ע הרב שילם קוראטין עורר את התמימים בעניין לימוד החסידות וחמישה תמימים מבחירי הישיבה וביניהם ר' נטע פינסקי למדו י"ב שעות או יותר ביום את מאמרי החסידות העמוקים של [[אדמו"ר האמצעי]] מתוך הספר [[אמרי בינה]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23789&st=&pgnum=58&hilite= זכרון לבני ישראל עמוד מ"ב].}} . | |||
כאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] ביקש לפתוח את הישיבה החב"דית הראשונה בארץ ישראל בעיר חברון אחד מששת התמימים שנבחרו למשימה היה גם ר' נטע פינסקי {{הערה|מפי השמועה מאחיינו הרה"ח ר' ישראל פינסקי מירושלים.}}, אך אמו סירבה לכך בשל האסון שקרה לאחיו הבכור התמים ר' מענדל פינסקי שבעת הליכתו לליובאוויטש נפל לנהר וחלה מאוד קשה ונפטר מספר ימים לאחר מכן{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד ס"ה.}}. | |||
==בישיבת תומכי תמימים בחרסון== | |||
הרב נטע פינסקי שימש כר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון, ובין תלמידיו נמנו גם התמימים יוחנן שניאורסון ושניאור זלמן שניאורסון{{הערה|ליובאוויטש וחיליה עמוד 350.}} בניו של הרה"ק הרב [[חיים ישעיה שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)]] מראמען בנו של האדמו"ר רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]]. | |||
בשנת תרע"ט עבר בחרסון כוח צבאי של חיילים יוונים שהיו אנטישמיים ביותר והם אספו את תושבי האזור לתוך אסמי תבואה והציתו אותם ומאות אנשים וביניהם הרב נטע פינסקי וחלק מתלמידיו נהרגו על קידוש ה'{{הערה|מתוך ירחון כרמים שמועה מהרה"ח ר' ישראל פינסקי מירושלים, ולהעיר שר' שמחה גורודצקי ע"ה רשם אחרת שהם היו חיילים מהבאנדעס שנלחמו בבולשיביקים בזמן המהפכה ברוסיה וחשדו בתושבי האזור שהם משתפים פעולה עם הבולשביקים.}}. | |||
==משפחתו== | |||
* '''אחיו''' - התמים [[מענדל פינסקי]], מתלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, נפטר לאחר מחלה בעקבות טביעה טרגית. | |||
* '''אחיו''' - הרב [[נחום הלל פינסקי]], מתלמידי ישיבת תומכי תמימים, בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ניהל במסירות נפש מפעל לרהיטים שאיפשר לחסידים להתפרנס ללא חילול שבת. | |||
==הערות שוליים== | |||
{{מיון רגיל:פינסקי נטע}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ט]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:15, 1 במאי 2024
המונח "נטע פינסקי" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו נטע בער פינסקי.
הרב התמים נטע פינסקי (בעגה החב"דית: נטע אזריצ'ער[1]) (? - תרע"ט) מבחירי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש היה ר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון, נרצח בעת פוגרום שנעשה על ידי חיילים יוונים בעיר חרסון בשנת תרע"ט[2] .
תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה אזאריץ' ברוסיה הלבנה לאביו הרב חיים ישראל פינסקי שהיה שוחט ובודק בעיירה ולאמו מרת צירל.
בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ולאחר מספר שנות לימודים בישיבה נחשב לאחד מבחירי התלמידים ומונה למדריך לתלמידי הישיבה הצעירים[3].
בשנת תרד"ע הרב שילם קוראטין עורר את התמימים בעניין לימוד החסידות וחמישה תמימים מבחירי הישיבה וביניהם ר' נטע פינסקי למדו י"ב שעות או יותר ביום את מאמרי החסידות העמוקים של אדמו"ר האמצעי מתוך הספר אמרי בינה[4] .
כאשר אדמו"ר הרש"ב ביקש לפתוח את הישיבה החב"דית הראשונה בארץ ישראל בעיר חברון אחד מששת התמימים שנבחרו למשימה היה גם ר' נטע פינסקי [5], אך אמו סירבה לכך בשל האסון שקרה לאחיו הבכור התמים ר' מענדל פינסקי שבעת הליכתו לליובאוויטש נפל לנהר וחלה מאוד קשה ונפטר מספר ימים לאחר מכן[6].
בישיבת תומכי תמימים בחרסון[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב נטע פינסקי שימש כר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון, ובין תלמידיו נמנו גם התמימים יוחנן שניאורסון ושניאור זלמן שניאורסון[7] בניו של הרה"ק הרב חיים ישעיה שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק) מראמען בנו של האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק). בשנת תרע"ט עבר בחרסון כוח צבאי של חיילים יוונים שהיו אנטישמיים ביותר והם אספו את תושבי האזור לתוך אסמי תבואה והציתו אותם ומאות אנשים וביניהם הרב נטע פינסקי וחלק מתלמידיו נהרגו על קידוש ה'[8].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו - התמים מענדל פינסקי, מתלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, נפטר לאחר מחלה בעקבות טביעה טרגית.
- אחיו - הרב נחום הלל פינסקי, מתלמידי ישיבת תומכי תמימים, בהוראת אדמו"ר הריי"צ ניהל במסירות נפש מפעל לרהיטים שאיפשר לחסידים להתפרנס ללא חילול שבת.
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ↑ ספר התמימים חלק א' עמוד ס"ה
- ↑ ליובאוויטש וחייליה עמוד 298.
- ↑ זכרון לבני ישראל עמוד ל"ה.
- ↑ זכרון לבני ישראל עמוד מ"ב.
- ↑ מפי השמועה מאחיינו הרה"ח ר' ישראל פינסקי מירושלים.
- ↑ ספר התמימים חלק א' עמוד ס"ה.
- ↑ ליובאוויטש וחיליה עמוד 350.
- ↑ מתוך ירחון כרמים שמועה מהרה"ח ר' ישראל פינסקי מירושלים, ולהעיר שר' שמחה גורודצקי ע"ה רשם אחרת שהם היו חיילים מהבאנדעס שנלחמו בבולשיביקים בזמן המהפכה ברוסיה וחשדו בתושבי האזור שהם משתפים פעולה עם הבולשביקים.