יצחק יעקב רוזנשיין: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 13: שורה 13:
זכה לקבל מספר מענות קודש בקשר לעבודתו בישיבה.
זכה לקבל מספר מענות קודש בקשר לעבודתו בישיבה.


במקביל לעבודתו בישיבה, שימש כעורך שותף לספרים [[חידושים וביאורים בש"ס]] ו[[שולחן מנחם]].
במקביל לעבודתו בישיבה, שימש כעורך שותף לספרים [[חידושים וביאורים בש"ס]] ו[[שולחן מנחם]][[והליכות מנחם]].


==משפחתו==
==משפחתו==
שורה 34: שורה 34:
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמת שלמה]]
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמת שלמה]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:משפחת יוזביץ']]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

גרסה אחרונה מ־21:51, 9 באפריל 2024

הרב יצחק יעקב רוזנשיין (יליד שנת תשי"ג, 1951) הוא משלוחי הרבי לארץ הקודש המכהן כר"מ בנגלה וחבר הצוות החינוכי של ישיבה קטנה תורת אמת.

הרב רוזנשיין

תולדות חייםעריכה

נולד בג' תמוז תשי"ג לאביו הרב יששכר דוב רוזנשיין, בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים מונטריאול.

בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת אסתר, בתו של הרב יהושע יוזביץ מנכ"ל מוסדות תורת אמת[1].

זכה להימנות על קבוצת השלוחים לארץ הקודש ששלח כ"ק אדמו"ר בשנת ה'תשל"ו, התיישב בירושלים ברמת שלמה והחל לשמש כר"מ בישיבה קטנה תורת אמת.

בסוף שנות המ"ם מונה לעמוד בראשות הישיבה, והמשיך לכהן בתפקידו כמנהל רוחני של הישיבה עד שנת תשס"ז, ולאחר מכן חזר לשמש כר"מ בשיעור א' בישיבה. בשנים הראשונות לכהונתו כראש ישיבה, כתב לרבי מספר סיבות המקשות את המשך כהונתו כר"י ולכן חשב לפרוש, הרבי שלל את הרעיון מכל וכל. זכה לקבל מספר מענות קודש בקשר לעבודתו בישיבה.

במקביל לעבודתו בישיבה, שימש כעורך שותף לספרים חידושים וביאורים בש"ס ושולחן מנחםוהליכות מנחם.

משפחתועריכה

בניו
חתניו

הערות שוליים

  1. לפני חתונתו שהייתה עם משפחה ירושלמית, הביע הסבא את מורת רוחו כשהבין שייתכן שהחתן לא ילבש שטריימל בחתונה ולאחריה, וכתב על כך לרבי, וכמענה השיב הרבי שהחתן והכלה מתחנכים ביראת שמים ובחסידות, והינם אנשים בוגרים ועצמאיים וממילא אין זה מן הנכון להתערב בחייהם הפרטיים.