דער איד (עיתון): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''דער איד''' הינו עיתון של חסידי סאטמאר. העיתון הוקם בחיי האדמו"ר רבי יואל טייטלבום מסאטמאר זצ"ל. ב…)
 
אין תקציר עריכה
 
(32 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''דער איד''' הינו עיתון של חסידי [[סאטמאר]].
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''דער איד''' הינו [[עיתון]] של חסידי [[סאטמר]]. הוקם בחיי האדמו"ר רבי [[יואל טייטלבום]] מסאטמר כדי להביע את שיטתה של חסידות סאטמר בענינים העומדים על הפרק.  


העיתון הוקם בחיי האדמו"ר רבי [[יואל טייטלבום]] מסאטמאר זצ"ל.
בשנים הראשונות לקיומו של העיתון, היחס לחב"ד היה חיובי. בשנת תשי"ט אף פורסם שם מכתב מהרבי לצד מכתב מה"דברי יואל". (ראה: השבוע לפני יובל: הרבי וה'דברי יואל' ב'דער איד' - שטורעם, ל' בתשרי תשס"ט).


בשנת תשמ"ה, בעקבות דברי ליצנות שנכתבו בעיתון בענין נצחיות תורת החסידות, הורה הרבי שאסור לקרות בעיתון זה מפני כמה וכמה סיבות:
בשנת [[תשמ"ה]], בעקבות דברי [[ליצנות]] שנכתבו בעיתון בענין נצחיות [[תורת החסידות]], הורה הרבי שאסור לקרות בעיתון זה מפני כמה וכמה סיבות: א. ביטול תורה. ב. ובמושב לצים לא ישב. ג. קריאת דברים העלולים לגרום לחלישות באמונה בתורת החסידות.


א. ביטול תורה.
הרבי התבטא בלשון הבאה (מהנחה בלתי מוגה): {{ציטוטון|מכיון שהקריאה ב"עיתונים" שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רצויות — הרי קריאה זו היא איסור גמור!}}. הרבי לא הזכיר שם של עיתון, אבל רבים הבינו אז שמדובר בעיתון 'דער איד'.{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=211&hilite= התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק ד' עמוד 2228 (211)]}}.


ב. ובמושב לצים לא ישב.
מספר המשב"ק של הרבי, הרה"ח ר' שלום בער שיחי' גאנזבורג:
"הרבי התעניין אצלי פעם, אודות דין ודברים שהיה למישהו נגדי. סיפרתי על החלטתנו לברר את העניין בזבל"א, ועל דרישתו של הלה, כי ידון מטעמו רב מסוים השייך לחסידות סטמר, בעוד ר' אייזיק, המשמש כנציגי בזבל"א, הבהיר ב"תשובה" שכתב אל הרבנים המעורבים מטעם הצד השני בעניין, כי איננו מסוגלים לדון עם רב ששונא אותנו (באותה תקופה, תקפו אנשי סטמר את חב"ד).
"הרבי הגיב: "זאלסט זעהן אז מען זאל צולייגן צו דעם, דער איד וואס איז אנקעגן מיר, אבער מיך זאלסט דו אין דעם ניט מישן" (תוודא שיצרפו לזה [ל"תשובה"], את ה"יהודי" שלוחם נגדי, אך אל תערב אותי בזה).


ג. קריאת דברים העלולים לגרום לחלישות באמונה בתורת החסידות.
"כשאמר הרבי את המילים: "דער איד וואס איז אנקעגן מיר" (ה"יהודי" שלוחם נגדי), התבלבלתי, והשבתי, שאינני יודע מיהו היהודי שנגד הרבי. כ"ק אדמו"ר שב על דבריו, אך בלית ברירה, מכיוון שלא הבנתי את כוונתו הקדושה, ביקשתי סליחה מהרבי, וחזרתי אף אני על דבריי.


הרבי הדגיש כי הקריאה בעיתון היא איסור גמור.
"הרבי חייך מאוד ואמר: "דער איד" - די צייטונג וואס שרייבט אקענגען מיר. זאלן זיי דאס צולייגן. עסט ארופגיין אויבן, מסתמא האבן זיי דאס דארטן" ("דער איד" - [שמו של] העיתון שכותב נגדי. תוודא שהם יצרפו את זה. תעלה למעלה, מסתמא שיש להם את זה שם).


בעקבות פטירתו של האדמו"ר רבי [[משה טייטלבום]] זצ"ל, והתפלגות החסידות עברה הנהלת העיתון לידי חסידיו של האדמו"ר רבי [[יקותיאל יהודה טיטלבום]] שליט"א מסאטמאר.
"ואכן, מצאתי במשרדים שמעל 770, את הגיליון בו נכתב נגד הרבי (מבלי לתרץ את תמיהתם של הנוכחים במקום, שחשו כי ישנה סיבה לחיפושיי). הצגתיו בפני חברי הבד"ץ של שכונת קראון-הייטס, שהיו הרבנים המעורבים מטעמי בעניין, וביקשתים כי ישגרו את הקטע בו נכתב נגד הרבי, לצד ה"תשובה" של ר' אייזיק, אל הרבנים שמטעם הצד השני.


העיתון כיום מקיף בעיקר את המחלוקת בין שני הפלגים בין חסידות סאטמאר, ולכן אין מוזכר בעיתון הענינים הנ"ל, אם כי האיסור בעינו עומד, שכן מעולם לא הותר.
[הגיליון המדובר, נדפס בחודש תמוז תשמ"ג, ונשא דברי נאצה חמורים נגד הרבי. כלל גדולי התורה מחו על כך בחריפות, ואסרו לקרוא בעיתון זה. כעבור כשנתיים, פרסם הרבי, בשיחתו הקדושה מיום שני של חג השבועות תשמ"ה, איסור דומה (כאמור)].


"בהתאם להוראתו של הרבי: "אל תערב אותי בזה", הסתרתי מהרבנים, כי הגעתי אליהם בשליחותו הקדושה. הם מצדם, הסכימו לשלוח את ה"תשובה" לבדה, ללא הגיליון (מן הסתם, נבע סירובם מסיבה מוצדקת, מבחינתם).


 
"בינתיים, שהה הרבי באוהל הקדוש, ובשובו, סיפרתי אודות סירובם של הרבנים. תגובתו הקדושה הייתה: "ר' אייזיק, אן אלטער חסידישער רב, א תמים, עם הערן זיי אייכעט ניט?!" (ר' אייזיק, רב חסידי זקן, תמים, אף לו הם אינם מקשיבים!?). ר' אייזיק היה אז בגיל חמישים ושלוש, והרבי הגדירו: "זקן"!
"בכל אופן, הבנתי מדבריו של הרבי, כי עליי לעדכן את ר' אייזיק אודות סירובם של הרבנים, ושחתי לו זאת מייד. הוא הגיע ממונטריאול, במיוחד לשם כך, וסידר את העניין" {{הערה|מצמרר: כשהרבי אמר על חסיד שהוא "מבוגר", COL, כ"ז ניסן ה׳תשע״ד, מתוך ספר "אוצר החסידים". נדפס גם בקובץ בקודש פנימה, עמ' 44-45}}.
 
 
בעקבות פטירתו של האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים]], והתפלגות החסידות עברה הנהלת העיתון לידי חסידיו של האדמו"ר רבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]] מסאטמר. הפלג השני של ר' אהרון טייטלבוים הקים עיתון "דער בלאט".
 
העיתון כיום מקיף בעיקר את המחלוקת בין שני הפלגים בין חסידות סאטמר, ולכן אין מוזכרים בעיתון הענינים הנ"ל, אם כי האיסור בעינו עומד, שכן מעולם לא הותר.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עיתונים]]

גרסה אחרונה מ־13:53, 30 באוגוסט 2022

דער איד הינו עיתון של חסידי סאטמר. הוקם בחיי האדמו"ר רבי יואל טייטלבום מסאטמר כדי להביע את שיטתה של חסידות סאטמר בענינים העומדים על הפרק.

בשנים הראשונות לקיומו של העיתון, היחס לחב"ד היה חיובי. בשנת תשי"ט אף פורסם שם מכתב מהרבי לצד מכתב מה"דברי יואל". (ראה: השבוע לפני יובל: הרבי וה'דברי יואל' ב'דער איד' - שטורעם, ל' בתשרי תשס"ט).

בשנת תשמ"ה, בעקבות דברי ליצנות שנכתבו בעיתון בענין נצחיות תורת החסידות, הורה הרבי שאסור לקרות בעיתון זה מפני כמה וכמה סיבות: א. ביטול תורה. ב. ובמושב לצים לא ישב. ג. קריאת דברים העלולים לגרום לחלישות באמונה בתורת החסידות.

הרבי התבטא בלשון הבאה (מהנחה בלתי מוגה): "מכיון שהקריאה ב"עיתונים" שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רצויות — הרי קריאה זו היא איסור גמור!". הרבי לא הזכיר שם של עיתון, אבל רבים הבינו אז שמדובר בעיתון 'דער איד'.[1].

מספר המשב"ק של הרבי, הרה"ח ר' שלום בער שיחי' גאנזבורג: "הרבי התעניין אצלי פעם, אודות דין ודברים שהיה למישהו נגדי. סיפרתי על החלטתנו לברר את העניין בזבל"א, ועל דרישתו של הלה, כי ידון מטעמו רב מסוים השייך לחסידות סטמר, בעוד ר' אייזיק, המשמש כנציגי בזבל"א, הבהיר ב"תשובה" שכתב אל הרבנים המעורבים מטעם הצד השני בעניין, כי איננו מסוגלים לדון עם רב ששונא אותנו (באותה תקופה, תקפו אנשי סטמר את חב"ד).

"הרבי הגיב: "זאלסט זעהן אז מען זאל צולייגן צו דעם, דער איד וואס איז אנקעגן מיר, אבער מיך זאלסט דו אין דעם ניט מישן" (תוודא שיצרפו לזה [ל"תשובה"], את ה"יהודי" שלוחם נגדי, אך אל תערב אותי בזה).

"כשאמר הרבי את המילים: "דער איד וואס איז אנקעגן מיר" (ה"יהודי" שלוחם נגדי), התבלבלתי, והשבתי, שאינני יודע מיהו היהודי שנגד הרבי. כ"ק אדמו"ר שב על דבריו, אך בלית ברירה, מכיוון שלא הבנתי את כוונתו הקדושה, ביקשתי סליחה מהרבי, וחזרתי אף אני על דבריי.

"הרבי חייך מאוד ואמר: "דער איד" - די צייטונג וואס שרייבט אקענגען מיר. זאלן זיי דאס צולייגן. עסט ארופגיין אויבן, מסתמא האבן זיי דאס דארטן" ("דער איד" - [שמו של] העיתון שכותב נגדי. תוודא שהם יצרפו את זה. תעלה למעלה, מסתמא שיש להם את זה שם).

"ואכן, מצאתי במשרדים שמעל 770, את הגיליון בו נכתב נגד הרבי (מבלי לתרץ את תמיהתם של הנוכחים במקום, שחשו כי ישנה סיבה לחיפושיי). הצגתיו בפני חברי הבד"ץ של שכונת קראון-הייטס, שהיו הרבנים המעורבים מטעמי בעניין, וביקשתים כי ישגרו את הקטע בו נכתב נגד הרבי, לצד ה"תשובה" של ר' אייזיק, אל הרבנים שמטעם הצד השני.

[הגיליון המדובר, נדפס בחודש תמוז תשמ"ג, ונשא דברי נאצה חמורים נגד הרבי. כלל גדולי התורה מחו על כך בחריפות, ואסרו לקרוא בעיתון זה. כעבור כשנתיים, פרסם הרבי, בשיחתו הקדושה מיום שני של חג השבועות תשמ"ה, איסור דומה (כאמור)].

"בהתאם להוראתו של הרבי: "אל תערב אותי בזה", הסתרתי מהרבנים, כי הגעתי אליהם בשליחותו הקדושה. הם מצדם, הסכימו לשלוח את ה"תשובה" לבדה, ללא הגיליון (מן הסתם, נבע סירובם מסיבה מוצדקת, מבחינתם).

"בינתיים, שהה הרבי באוהל הקדוש, ובשובו, סיפרתי אודות סירובם של הרבנים. תגובתו הקדושה הייתה: "ר' אייזיק, אן אלטער חסידישער רב, א תמים, עם הערן זיי אייכעט ניט?!" (ר' אייזיק, רב חסידי זקן, תמים, אף לו הם אינם מקשיבים!?). ר' אייזיק היה אז בגיל חמישים ושלוש, והרבי הגדירו: "זקן"! "בכל אופן, הבנתי מדבריו של הרבי, כי עליי לעדכן את ר' אייזיק אודות סירובם של הרבנים, ושחתי לו זאת מייד. הוא הגיע ממונטריאול, במיוחד לשם כך, וסידר את העניין" [2].


בעקבות פטירתו של האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, והתפלגות החסידות עברה הנהלת העיתון לידי חסידיו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבום מסאטמר. הפלג השני של ר' אהרון טייטלבוים הקים עיתון "דער בלאט".

העיתון כיום מקיף בעיקר את המחלוקת בין שני הפלגים בין חסידות סאטמר, ולכן אין מוזכרים בעיתון הענינים הנ"ל, אם כי האיסור בעינו עומד, שכן מעולם לא הותר.

הערות שוליים

  1. התוועדויות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2228 (211)
  2. מצמרר: כשהרבי אמר על חסיד שהוא "מבוגר", COL, כ"ז ניסן ה׳תשע״ד, מתוך ספר "אוצר החסידים". נדפס גם בקובץ בקודש פנימה, עמ' 44-45