נחום הלל פינסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־21:54, 19 בספטמבר 2023

הרב נחום הלל פינסקי (תרנ"ח-תשי"ג) חסיד בעל מסירות נפש שניהל מפעל לרהיטים בעיירה יגורעווסק פרבר של מוסקבה שהועסקו בו עשרות חסידים מאנ"ש כשהוא מאפשר להם להימנע מחילול שבת.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד במשפחה חסידית שורשית בעיירה אזאריץ' בשנת תרנ"ח לאביו הרה"ח הרב חיים ישראל פינסקי ששימש כשוחט ובודק בעיירה, ולאמו מרת צירל.

בין השנים תרע"ה-תרע"ח למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב. כאשר הגיע לגיל ישיבה, חששו הוריו לשלוח אותו בשל המאורע שהתרחש עם אחיו הגדול התמים מענדל פינסקי ע"ה, כאשר נחלה באופן קשה בעקבות נפילה מגשר לתוך הנהר בעת הליכתו באופן רגלי לליובאוויטש לשמוע מאמר חסידות מאת אדמו"ר הרש"ב ולאחר תקופה קצר נפטר^[1]. בשל חששות אלו אביו נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הרש"ב ושטח לפניו את חששותיו, אדמו"ר הרש"ב השיב לו: "במקום שמאבדים - שם גם מוצאים אחר כך", ואכן הוא נכנס ללמוד בישיבה, למד בה ארבע שנים, ונחשב לאחד התלמידים המצויינים בה^[2].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה, בתם של הרה"ח ר' יהודה לייב ומרת זלדה^[3] סלוצקי.

מאסרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי הוראה מאדמו"ר הריי"צ בשנת תרצ"ו^[4] ייסד יחד עם ר' בן ציון שמטוב בעיירה יגורעווסק פרבר של מוסקבה מפעל לייצור רהיטים בשם מעבלטשיק ^[5]אשר הועסקו בו עשרות מאנ"ש במסירות נפש כדי לאפשר להם פרנסה ולהימנע מחילול שבת^[6].

בתחילת חודש אלול תרח"צ נאסר יחד עם שלושה חסידי חב"ד נוספים, הרה"ח ר' ישראל נעוולער (לוין), ר' יואל כגן (בנו של ר' רפאל כהן מריגא), ור' ישראל אורנשטם (גיסו של ר' חיים משה אלפרוביץ')^[7], והשתחרר כעבור קצת יותר משנה, בחודש תשרי ת"ש^[8].

בזמן מלחמת העולם השניה נמלט מהחזית יחד עם משפחתו, כמו רבים מהחסידים שנמלטו לעומק רוסיה, והתיישב בטשקנט, לאחר המלחמה היה פעיל בוועד ההצלה שהוקם כדי לסייע לאלפי חסידי חב"ד לצאת מרוסיה, נפטר בטשקנט בי"ז אלול תשי"ג.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחיו, התמים מענדל פינסקי, נפטר בשנת תר"ס באופן טראגי, כאשר נחלה באופן קשה בעקבות נפילה מגשר בעת נסיונו להגיע באופן רגלי לליובאוויטש לשמוע מאמר חסידות של הרבי הרש"ב.
אחיו, הרב התמים נטע פינסקי הי"ד מדריך בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ^[9], ואחר כך משפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון נרצח בשנת תרע"ט בפוגרום שנערך בעיר חרסון^[10].
בנו, ר' זלמן נטע פינסקי, חתנו של הרב יצחק וולפוביץ'.
בנו, ר' יהודה לייב פינסקי.
בנו, ר' חיים ישראל פינסקי.
בתו, מרת לאה פולנר.
בתו, מרת זלדה קצנלבויגן, רעיית ר' משה קצנלבויגן.

הערות שוליים

↑ ספר התמימים חלק א' עמ' ס"ה
↑ 'מפי השמועה', דורון תשע"ח, עמוד 57.
↑ בת דודתה של הרבנית זלדה רחל שניאורסון ע"ה אמו של כ"ק רבי לוי יצחק שניאורסאהן זי"ע (אביו של הרבי), אמה אסתר זילבר הייתה אחותו של הרב שניאור זלמן חייקין אביה של הרבנית זלדה רחל.
↑ מתוך תיק החקירה של ר' ישראל נעוולער שבועון בית משיח גליון 400 עמ' 66
↑ על סיבת הבחירה בעיירה יגורעווסק מתואר בתולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' קלב.
↑ ספר התמימים חלק א' עמוד סה.
↑ תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' רט"ו.
↑ שבועון בית משיח גליון 401 עמוד 48.
↑ זכרון לבני ישראל עמ' לה.
↑ ליובאוויטש וחייליה עמ' 298, ספר התמימים חלק א' עמ' ס"ה

[1] ספר התמימים חלק א' עמ' ס"ה

[2] 'מפי השמועה', דורון תשע"ח, עמוד 57.

[3] בת דודתה של הרבנית זלדה רחל שניאורסון ע"ה אמו של כ"ק רבי לוי יצחק שניאורסאהן זי"ע (אביו של הרבי), אמה אסתר זילבר הייתה אחותו של הרב שניאור זלמן חייקין אביה של הרבנית זלדה רחל.

[4] מתוך תיק החקירה של ר' ישראל נעוולער שבועון בית משיח גליון 400 עמ' 66

[5] על סיבת הבחירה בעיירה יגורעווסק מתואר בתולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' קלב.

[6] ספר התמימים חלק א' עמוד סה.

[7] תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' רט"ו.

[8] שבועון בית משיח גליון 401 עמוד 48.

[9] זכרון לבני ישראל עמ' לה.

[10] ליובאוויטש וחייליה עמ' 298, ספר התמימים חלק א' עמ' ס"ה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+[[קובץ:נחום הלל פינסקי מעודכן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחום הלל פינסקי]]
 הרב '''נחום הלל פינסקי''' ([[תרנ"ח]]-[[תשי"ג]]) חסיד בעל מסירות נפש שניהל מפעל לרהיטים בעיירה יגורעווסק פרבר של מוסקבה שהועסקו בו עשרות חסידים מאנ"ש כשהוא מאפשר להם  להימנע מחילול שבת.
@@ שורה 6: / שורה 7: @@
 בין השנים [[תרע"ה]]-[[תרע"ח]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. כאשר הגיע לגיל ישיבה, חששו הוריו לשלוח אותו בשל המאורע שהתרחש עם אחיו הגדול התמים מענדל פינסקי ע"ה, כאשר נחלה באופן קשה בעקבות נפילה מגשר לתוך הנהר בעת הליכתו באופן רגלי לליובאוויטש לשמוע מאמר חסידות מאת [[אדמו"ר הרש"ב]] ולאחר תקופה קצר נפטר{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמ' ס"ה}}. בשל חששות אלו אביו נכנס ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הרש"ב ושטח לפניו את חששותיו, אדמו"ר הרש"ב השיב לו: "במקום שמאבדים - שם גם מוצאים אחר כך", ואכן הוא נכנס ללמוד בישיבה, למד בה ארבע שנים, ונחשב לאחד התלמידים המצויינים בה{{הערה|'מפי השמועה', דורון תשע"ח, עמוד 57.}}.
+בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה, בתם של הרה"ח ר' יהודה לייב ומרת זלדה{{הערה| בת דודתה של הרבנית [[זלדה רחל שניאורסון]] ע"ה אמו של כ"ק רבי לוי יצחק שניאורסאהן זי"ע (אביו של [[הרבי]]), אמה אסתר זילבר הייתה אחותו של הרב שניאור זלמן חייקין אביה של הרבנית זלדה רחל.}} סלוצקי.
+===מאסרו===
-בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה, בתם של הרה"ח ר' יהודה לייב ומרת זלדה{{הערה|הייתה בת דודתה של הרבנית זעלדא רחל שניאורסאהן ע"ה אמו של כ"ק רבי לוי יצחק שניאורסאהן זי"ע (אביו של [[הרבי]]), אמה אסתר זילבר הייתה אחותו של הרב שניאור זלמן חייקין אביה של הרבנית זעלדא רחל.}} סלוצקי.
+על פי הוראה מאדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרצ"ו]]{{הערה|מתוך תיק החקירה של ר' ישראל נעוולער שבועון בית משיח גליון 400 עמ' 66}} ייסד יחד עם ר' [[בן ציון שמטוב]] בעיירה יגורעווסק פרבר של מוסקבה מפעל לייצור רהיטים בשם מעבלטשיק {{הערה| על סיבת הבחירה בעיירה יגורעווסק מתואר בתולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' קלב.}}אשר הועסקו בו עשרות מאנ"ש במסירות נפש כדי לאפשר להם פרנסה ולהימנע מחילול שבת{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד סה.}}.
-על פי הוראה מאדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרצ"ו]]{{הערה|מתוך תיק החקירה של ר' ישראל נעוולער שבועון בית משיח גליון 400 עמ' 66}} ייסד יחד עם ר' [[בן ציון שמטוב]] בעיירה יגורעווסק פרבר של מוסקבה מפעל לייצור רהיטים בשם מעבלטשיק {{הערה| על סיבת הבחירה בעיירה יגורעווסק ראה בתולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' קלב.}}אשר הועסקו בו עשרות מאנ"ש במסירות נפש כדי לאפשר להם פרנסה ולהימנע מחילול שבת{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד סה.}}.
 בתחילת חודש אלול [[תרח"צ]] נאסר יחד עם שלושה חסידי חב"ד נוספים, הרה"ח ר' [[ישראל נעוולער]] (לוין), ר' [[יואל כגן]] (בנו של ר' רפאל כהן מריגא), ור' ישראל אורנשטם (גיסו של ר' חיים משה אלפרוביץ'){{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' רט"ו.}}, והשתחרר כעבור קצת יותר משנה, בחודש תשרי ת"ש{{הערה|שבועון בית משיח גליון 401 עמוד 48.}}.
@@ שורה 16: / שורה 17: @@
 ==משפחתו==
-*אחיו, התמים מענדל פינסקי,  נפטר בשנת [[תר"ס]] באופן טראגי, כאשר נחלה באופן קשה בעקבות נפילה מגשר בעת נסיונו להגיע באופן רגלי לליובאוויטש לשמוע [[מאמר חסידות]] של [[הרבי הרש"ב]].
+*אחיו, התמים [[מענדל פינסקי]],  נפטר בשנת [[תר"ס]] באופן טראגי, כאשר נחלה באופן קשה בעקבות נפילה מגשר בעת נסיונו להגיע באופן רגלי לליובאוויטש לשמוע [[מאמר חסידות]] של [[הרבי הרש"ב]].
-*אחיו, הרב התמים נטע פינסקי הי"ד מדריך בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש {{הערה|זכרון לבני ישראל עמ' לה.}}, ואחר כך משפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון נרצח בשנת תרע"ט בפוגרום שנערך בעיר חרסון{{הערה|ליובאוויטש וחייליה עמ' 298, ספר התמימים חלק א' עמ' ס"ה}}.
+*אחיו, הרב התמים [[נטע פינסקי]] הי"ד מדריך בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש {{הערה|זכרון לבני ישראל עמ' לה.}}, ואחר כך משפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון נרצח בשנת תרע"ט בפוגרום שנערך בעיר חרסון{{הערה|ליובאוויטש וחייליה עמ' 298, ספר התמימים חלק א' עמ' ס"ה}}.
-*בנו, ר' זלמן נטע פינסקי
+*בנו, ר' זלמן נטע פינסקי, חתנו של הרב [[יצחק וולפוביץ']].
-*בנו, ר' יהודה לייב פינסקי
+*בנו, ר' יהודה לייב פינסקי.
-*בנו, ר' חיים ישראל פינסקי
+*בנו, ר' חיים ישראל פינסקי.
-*בתו, מרת לאה פולנר
+*בתו, מרת לאה פולנר.
-*בתו, מרת זלדה קצנלבויגן, רעיית ר' [[משה קצנלבויגן]]
+*בתו, מרת זלדה קצנלבויגן, רעיית ר' [[משה קצנלבויגן]].