משתמש:קורנט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(14 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו אמר כמ"פ – בשם הצ"צ – אודות גודל המעלה של דברים הנדפסים, שדיבור הוא רק לשעתו, דבר שבכתב הוא לדורות, ואילו דבר שבדפוס הוא לדורי דורות.
כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו אמר כמ"פ – בשם הצ"צ – אודות גודל המעלה של דברים הנדפסים, שדיבור הוא רק לשעתו, '''דבר שבכתב הוא לדורות, ואילו דבר שבדפוס הוא לדורי דורות.
'''
והענין בזה:
 
בנוגע לדיבורו של אדם – הנה ההשפעה והפעולה על הזולת יכולה ומוכרחת להיות בשעת דיבור האדם, ובסביבתו הקרובה, ששם נשמעים דבריו, ויכולים לפעול פעולתם (משא"כ לאחרי זמן ובריחוק מקום כו'); אבל בענין שבא בכתב, ועאכו"כ בדפוס – יכולה להיות הפעולה וההשפעה אפילו לדורי דורות.
 
ומזה מובן, שגם אם ישנו מעמד ומצב שבשעת מעשה לא רואים "פירות" – מצוות ומעשים טובים, ויתרה מזה, שגם לאחרי שנה לא רואים פירות ['''ולא עוד אלא שאפילו לא מקבל "יישר כח", ואדרבה: במקום ליתן לו "יישר כח", באים בטענות על כך שהוא מבזבז את זמנו...'''] – צריך לידע שכאשר מדובר אודות דבר שבדפוס, הנה הפעולה מזה יכולה להיות גם לדורי דורות...
 
ואדרבה: לפעמים, שיהוי הזמן מורה על איכות הפעולה, שמצד גודל מעלתה אי אפשר להגיע לזה בזמן מועט. וכפי שרואים בחילוקי הזמנים בזריעה וצמיחה כפשוטם, שדבר שאינו חשוב כ"כ, צומח בזמן קצר, וככל שהפירות חשובים ונעלים יותר, צ"ל שיהוי זמן יותר מהזריעה עד לצמיחה, וכמו החילוק בין זריעת גרעין של חטה כדי להצמיח ממנו כו"כ גרעיני חטה, לזריעת גרעין של תמר – "צדיק כתמר יפרח" – שצמיחת הפירות תהי' רק לאחר שבעים שנה.
 
ומזה מובן גם בנוגע להנמשל – זריעת גרעין של דברי תורה, יראת שמים, אהבת ה' וכו', על-מנת להצמיח ממנו פירות, שהו"ע מעשים טובים – שכאשר ה"זריעה" היא בדפוס, שהוא לדורי דורות, והצמיחה משתהה זמן רב, הרי זו הוכחה שהפירות הם חשובים ביותר, ובמיעוט זמן א"א להביאם לידי צמיחה...

גרסה אחרונה מ־09:31, 16 באפריל 2023

כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו אמר כמ"פ – בשם הצ"צ – אודות גודל המעלה של דברים הנדפסים, שדיבור הוא רק לשעתו, דבר שבכתב הוא לדורות, ואילו דבר שבדפוס הוא לדורי דורות. והענין בזה:

בנוגע לדיבורו של אדם – הנה ההשפעה והפעולה על הזולת יכולה ומוכרחת להיות בשעת דיבור האדם, ובסביבתו הקרובה, ששם נשמעים דבריו, ויכולים לפעול פעולתם (משא"כ לאחרי זמן ובריחוק מקום כו'); אבל בענין שבא בכתב, ועאכו"כ בדפוס – יכולה להיות הפעולה וההשפעה אפילו לדורי דורות.

ומזה מובן, שגם אם ישנו מעמד ומצב שבשעת מעשה לא רואים "פירות" – מצוות ומעשים טובים, ויתרה מזה, שגם לאחרי שנה לא רואים פירות [ולא עוד אלא שאפילו לא מקבל "יישר כח", ואדרבה: במקום ליתן לו "יישר כח", באים בטענות על כך שהוא מבזבז את זמנו...] – צריך לידע שכאשר מדובר אודות דבר שבדפוס, הנה הפעולה מזה יכולה להיות גם לדורי דורות...

ואדרבה: לפעמים, שיהוי הזמן מורה על איכות הפעולה, שמצד גודל מעלתה אי אפשר להגיע לזה בזמן מועט. וכפי שרואים בחילוקי הזמנים בזריעה וצמיחה כפשוטם, שדבר שאינו חשוב כ"כ, צומח בזמן קצר, וככל שהפירות חשובים ונעלים יותר, צ"ל שיהוי זמן יותר מהזריעה עד לצמיחה, וכמו החילוק בין זריעת גרעין של חטה כדי להצמיח ממנו כו"כ גרעיני חטה, לזריעת גרעין של תמר – "צדיק כתמר יפרח" – שצמיחת הפירות תהי' רק לאחר שבעים שנה.

ומזה מובן גם בנוגע להנמשל – זריעת גרעין של דברי תורה, יראת שמים, אהבת ה' וכו', על-מנת להצמיח ממנו פירות, שהו"ע מעשים טובים – שכאשר ה"זריעה" היא בדפוס, שהוא לדורי דורות, והצמיחה משתהה זמן רב, הרי זו הוכחה שהפירות הם חשובים ביותר, ובמיעוט זמן א"א להביאם לידי צמיחה...