דוד יעקובסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(9 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה|לא מובן, עריכה לשונית}}
 
[[קובץ:דוד_יאקובסאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד יעקובסון בתקופת כהונתו כרב העיירה ליובאוויטש]]
[[קובץ:דוד_יאקובסאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד יעקובסון בתקופת כהונתו כרב העיירה ליובאוויטש]]
הרב '''דוד יעקובסון''' ([[תרי"ב]]-[[תרפ"ו]]) היה רב ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]], שהסמיך להוראה את ה[[תמימים]] הלומדים ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]].
הרב '''דוד יעקובסון''' ([[תרי"ב]]-[[תרפ"ו]]) היה רב ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]], שהסמיך להוראה את ה[[תמימים]] הלומדים ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]].
שורה 10: שורה 10:
לאחר פטירת חותנו בשנת [[תרמ"ב]] מונה על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] למלא את מקומו כ[[רב]] ה[[עיירה]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא בנוגע אליו: {{ציטוטון|בעל הוראה ורחוק מן המחלוקת לגמרי ויודע איך לכלכל דבר להשוות הדיעות}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&st=&pgnum=74 אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק ג' עמוד ל].}}.
לאחר פטירת חותנו בשנת [[תרמ"ב]] מונה על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] למלא את מקומו כ[[רב]] ה[[עיירה]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא בנוגע אליו: {{ציטוטון|בעל הוראה ורחוק מן המחלוקת לגמרי ויודע איך לכלכל דבר להשוות הדיעות}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&st=&pgnum=74 אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק ג' עמוד ל].}}.


עם זאת למרות שהיו מעריכים את דעתו בעניני הלכה, לא נהגו רבותינו נשיאינו לשאול אצלו שאלות הלכתיות, וכשהיה צריך לפסוק שאלה הלכתית הנוגעת למעשה בפועל היו ניגשים לאחד מהמו"צים האחרים שהיו בליובאוויטש. [[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא עליו ש"אצל אברך צעיר לא צריך לשאול שאלות הלכתיות".
בתקופה בה כיהן כ[[רב]] ה[[עיירה]] הגיעה לשיא פריחתה - כ2,711 תושבים, מהם 1,660 יהודים.
 
תקופה קצרה לאחר שמונה לכהן כרבה של ליובאוויטש, הסתלק [[אדמו"ר המהר"ש]] ובנו וממלא מקומו [[אדמו"ר הרש"ב]] ניסה למצוא לרב יעקובסון מקום אחר בו יכהן ברבנות, ולמנות תחתיו בליובאוויטש רב מבוגר יותר. לצורך כך שיגר מכתבים לרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] ולרב [[יעקב מרדכי בזפלוב]] שיתעניינו בשבילו האם ישנו מקום בו הוא מתאים לכהן כרב. הדבר אירע בחודשי החורף של שנת [[תרמ"ז]] ואף הועלתה הצעה מעשית בדבר העיירה סאראקע, אך בפועל הדבר לא בא לידי פועל, והוא נשאר לכהן ברבנות העיירה עד לפטירתו.
 
בתקופה בה כיהן ברבנות העיירה, הגיעה מעמדה של ליובאוויטש כבירת [[חסידות חב"ד]] לנקודת השיא בתולדותיה, והתגוררו בה קרוב ל-2,000 תושבים חסידי חב"ד והיא הפכה לבירת המחוז{{הבהרה|זה אינו נכון, היא תמיד סופחה למחוזות אחרים כמו מוהילב, ויטבסק וכיום סמולנסק}}{{מקור}} היהודית שסיפקה סחורה ומקומות תעסוקה לכל יהודי האזור.  


בזכרונותיו של הרב [[יהודה חיטריק]] מסופר שהממשלה הרוסית השתמשה בו על מנת להעביר הוראות ליהודים, ולדרוש ממנו שיפסוק להם שצריכים להישמע להוראות הממשלה מצד 'דינא דמלכותא דינא'. כך לדוגמה קרה כאשר הממשלה אסרה על אנשים פרטיים ליצר משקאות אלכוהוליים, הרב יעקובסון עלה על הבימה בבית הכנסת המרכזי של העיירה והודיע שהדבר אסור מצד דיני התורה.
בזיכרונותיו של הרב [[יהודה חיטריק]] מסופר שהממשלה הרוסית השתמשה בו על מנת להעביר הוראות ליהודים, ולדרוש ממנו שיפסוק להם שצריכים להישמע להוראות הממשלה מצד 'דינא דמלכותא דינא'. לדוגמא: מתי שהממשלה אסרה על תושבים פרטיים לייצר משקאות אלכוהוליים, הרב יעקובסון הכריז על בימת בית הכנסת המרכזי של העיירה שהעברה על החוק החדש אסור מצד דיני התורה.


==משפחתו==
==משפחתו==
לו ולרעייתו לאה לה נישא כשהייתה בגיל 12 בלבד, נולדו 14 ילדים. בידינו מצויים שמותיהם רק של תשעה מתוכם: זלמן, זלדה, לזאר, יוסף, ריסיה (ראיסה), ריבה, טאיבה, אידה ושלמה (כונה בפי חסידים שלמה קוטאיסער).
נולדו לו ארבעה עשר ילדים. בידינו מצויים שמותיהם רק של תשעה מתוכם: זלמן, זלדה, לזאר, יוסף, ריסיה (ראיסה), ריבה, טאיבה, אידה ושלמה (כונה בפי חסידים [[שלמה קוטאיסער]]).


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
*[http://dlib.rsl.ru/viewer/01006589054#?page=26 מכתב תשובה הלכתי שכתב לאדמו"ר הרש"ב] מתוך הארכיון הלאומי הרוסי
*[http://dlib.rsl.ru/viewer/01006589054#?page=26 מכתב תשובה הלכתי שכתב לאדמו"ר הרש"ב] מתוך הארכיון הלאומי הרוסי.
*[http://www.shturem.net/images/articles/1512_articles_07062008_54047.jpg מכתב ההסמכה לרבנות שהעניק לרב [[גרשון חן]] - רב שיכון חב"ד בירושלים] {{שטורעם}}
*[http://www.shturem.net/images/articles/1512_articles_07062008_54047.jpg מכתב ההסמכה לרבנות שהעניק לרב [[גרשון חן]] - רב שיכון חב"ד בירושלים] {{שטורעם}}



גרסה אחרונה מ־21:10, 15 באפריל 2023

הרב דוד יעקובסון בתקופת כהונתו כרב העיירה ליובאוויטש

הרב דוד יעקובסון (תרי"ב-תרפ"ו) היה רב העיירה ליובאוויטש בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, שהסמיך להוראה את התמימים הלומדים בתומכי תמימים ליובאוויטש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרי"ב בליובאוויטש לאביו הרב בן ציון יעקובסון.

בשנת תרכ"ו, בהיותו בן 14 שנים בלבד, נשא את רעייתו לאה בתו של הרב אברהם זליגסון שכיהן באותו זמן כרבה של העיירה.

לאחר פטירת חותנו בשנת תרמ"ב מונה על ידי אדמו"ר המהר"ש למלא את מקומו כרב העיירה. אדמו"ר הרש"ב התבטא בנוגע אליו: "בעל הוראה ורחוק מן המחלוקת לגמרי ויודע איך לכלכל דבר להשוות הדיעות"[1].

בתקופה בה כיהן כרב העיירה הגיעה לשיא פריחתה - כ2,711 תושבים, מהם 1,660 יהודים.

בזיכרונותיו של הרב יהודה חיטריק מסופר שהממשלה הרוסית השתמשה בו על מנת להעביר הוראות ליהודים, ולדרוש ממנו שיפסוק להם שצריכים להישמע להוראות הממשלה מצד 'דינא דמלכותא דינא'. לדוגמא: מתי שהממשלה אסרה על תושבים פרטיים לייצר משקאות אלכוהוליים, הרב יעקובסון הכריז על בימת בית הכנסת המרכזי של העיירה שהעברה על החוק החדש אסור מצד דיני התורה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו לו ארבעה עשר ילדים. בידינו מצויים שמותיהם רק של תשעה מתוכם: זלמן, זלדה, לזאר, יוסף, ריסיה (ראיסה), ריבה, טאיבה, אידה ושלמה (כונה בפי חסידים שלמה קוטאיסער).

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים