מרדכי יואל דוכמן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:48, 20 באוגוסט 2024

ר' מרדכי יואל הלוי דוכמן (ב' סיון תקצ"ו - ה' חשוון תרע"ט), היה חסיד גדול ומושפע של החסיד ר' יצחק אייזיק מהומיל. היה עובד גדול, ואצר אלפי סיפורים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

נולד לערך בב' סיון תקצ"ו.

בצעירותו הגיע להומיל ושם נתקרב לחסיד הרב ר' יצחק אייזיק מהומיל, זכה ללמוד עמו במשך שנים רבות חסידות, ושמע ממנו הרבה סיפורים ואמרות.

בחצרו של אדמו"ר הצמח צדק היה נחשב לאחד מגדולי החסידים, ובעת אמירת דא"ח ישב ליד השולחן ולא עמד, דבר שהיה נחשב לכבוד גדול^[1]

היה מקורב מאד לבני אדמו"ר הצמח צדק ובכל פעם שהיה מזכירם ירדו מעיניו דמעות^[2].

לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק נמנה על חסידות חב"ד - קאפוסט.

אודות הרב דוכמן סיפר הרב ישראל חסדן אשר בצעירותו גר בהומיל ומקורב לרב דוכמן: "בכל ימי שבת קודש היו מתקבצים ומתאספים אצלו זקני החסידים ועוד לשמוע את זיו תורתו – תורת החסידות – ואמרות קודש של רבותינו נשיאינו. בדרך כלל היה חוזר מדברי תורת החסידות של החסיד ר' יצחק אייזיק מהומיל.

ידוע היה ר' מרדכי יואל כחסיד מיוחד, תלמידו של ר' אייזל האמעלער. היה לומד הרבה בספר 'חנה אריאל' ספרו של מורו ורבו ר' אייזל ומאמרי החסידות שלו. היה מתוועד הרבה, והתוועדויות היו בחסד עליון מיוחדות"^[3].

נפטר בה' בחשוון שנת תרע"ט והוא בן 82.

מאמרותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רוב אמרותיו וסיפוריו רוכזו על ידי נכדו הרב שניאור זלמן דוכמן בספר לשמע אוזן.

סיפורים ששמע ממנו נכדו הרב חיים אברהם דוכמן נכתבו על ידי הרב חיים אליהו מישולובין ועל ידי הרב משה ניסילביץ'.

מרגלא בפומיה של הרב הלל מפאריטש: אילו ידעו בעלי התאוות את גודל התענוג והטוב טעם שיש בעניני אלקות, שיכולים להגיע אליו על ידי לימוד החסידות ובפרט על ידי התניא קדישא, היו זונחים את כל תאוותיהם ורודפים אך ורק אחרי התניא קדישא.^[4]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, הרב דובער מנחם מענדל דוכמן. רעייתו פייגע רישא אחות ר' יהודה לייב חסדן.
בתו, פייגא (מייזיל). חתנה הרב יצחק רסקין מלנינגרד.

תלמידיו ומושפעיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

לשמע אוזן
שניאור זלמן ברגר, חסדי ישראל, תשפ"ג. פרקים זכרונות מהומיל החסידית וזכרונות דוכמן.

הערות שוליים

↑ ראה 'השחר', וויען תרל"א, שנה שני', כרך שני, חלק שלישי, עמ' 44 ואילך.
↑ לשמע אוזן מהדו"ב עמ' נ"ג.
↑ חסדי ישראל, פרק זכרונות מהומיל החסידית
↑ מובא בגליון בית משיח 535: הרב חיים אברהם דוכמן, ששמע מסבו הרב מרדכי יואל.

[1] ראה 'השחר', וויען תרל"א, שנה שני', כרך שני, חלק שלישי, עמ' 44 ואילך.

[2] לשמע אוזן מהדו"ב עמ' נ"ג.

[3] חסדי ישראל, פרק זכרונות מהומיל החסידית

[4] מובא בגליון בית משיח 535: הרב חיים אברהם דוכמן, ששמע מסבו הרב מרדכי יואל.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ר' '''מרדכי יואל הלוי דוכמן''', היה [[חסיד]] גדול ומושפע של החסיד ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]]. היה [[עובד]] גדול, ואצר אלפי סיפורים.
+ר' '''מרדכי יואל הלוי דוכמן''' ([[ב' סיון]] [[תקצ"ו]] - [[ה' חשוון]] [[תרע"ט]]), היה [[חסיד]] גדול ומושפע של החסיד ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]]. היה [[עובד]] גדול, ואצר אלפי סיפורים.
 ==תולדות חיים==
@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 נולד לערך ב[[ב' סיון]] [[תקצ"ו]].
-בצעירותו הגיע ל[[הומיל]] ושם נתקרב לר' אייזיק, זכה ללמוד עמו במשך שנים רבות [[חסידות]], ושמע ממנו הרבה [[סיפור|סיפורים]] ואמרות.
+בצעירותו הגיע ל[[הומיל]] ושם נתקרב לחסיד הרב ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], זכה ללמוד עמו במשך שנים רבות [[חסידות]], ושמע ממנו הרבה [[סיפור|סיפורים]] ואמרות.
-ר' מרדכי יואל היה חסיד של חמשה [[אדמו"ר]]ים - בצעירותו קרבו ר' אייזיק ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הבהרה|איך קרבו לאדמו"ר הזקן אם נולד בתקצ"ו - זמן נשיאות אדמו"ר הצמח צדק?}} ובזקנותו חסה בצל [[אדמו"ר הרש"ב]].
+בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה נחשב לאחד מגדולי ה[[חסיד]]ים, ובעת אמירת [[דא"ח]] ישב ליד השולחן ולא עמד, דבר שהיה נחשב לכבוד גדול{{הערה|ראה 'השחר', וויען [[תרל"א]], שנה שני', כרך שני, חלק שלישי, עמ' 44 ואילך.}}
-בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה נחשב לא' מגדולי ה[[חסיד]]ים, ובעת אמירת [[דא"ח]] ישב ליד השולחן ולא עמד, דבר שהי' נחשב לכבוד גדול{{הערה|ראה 'השחר', וויען [[תרל"א]], שנה שני', כרך שני, חלק שלישי, עמ' 44 ואילך.}}
+היה מקורב מאד לבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובכל פעם שהיה מזכירם ירדו מעיניו דמעות{{הערה|[[לשמע אוזן]] מהדו"ב עמ' נ"ג.}}.
-הי' מקורב מאד לבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובכל פעם שהי' מזכירם ירדו מעיניו דמעות{{הערה|[[לשמע אוזן]] מהדו"ב עמ' נ"ג.}}.
+לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק נמנה על [[חסידות חב"ד - קאפוסט]].
-לאחר הסתלקות הצמח צדק נמנה על [[חסידות חב"ד - קאפוסט]].
+אודות הרב דוכמן סיפר הרב [[ישראל חסדן]] אשר בצעירותו גר ב[[הומיל]] ומקורב לרב דוכמן:
-אודות הרב דוכמן סיפר הרב [[ישראל חסדן]] אשר בצעירותו גר ב[[הומיל]] והחה מקורב לרב דוכמן:
 "בכל ימי שבת קודש היו מתקבצים ומתאספים אצלו זקני החסידים ועוד לשמוע את זיו תורתו – תורת החסידות – ואמרות קודש של רבותינו נשיאינו. בדרך כלל היה חוזר מדברי תורת החסידות של החסיד ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]].
 ידוע היה ר' מרדכי יואל כחסיד מיוחד, תלמידו של ר' אייזל האמעלער. היה לומד הרבה בספר 'חנה אריאל' ספרו של מורו ורבו ר'
-אייזל ומאמרי החסידות שלו. היה מתוועד הרבה, והתוועדויות היו בחסד עליון מיוחדות"{{הערה|חסדי ישראל, פרק זכרונות מהומיל החסידית}}.
+אייזל ומאמרי החסידות שלו. היה מתוועד הרבה, והתוועדויות היו בחסד עליון מיוחדות"{{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק זכרונות מ[[הומיל]] החסידית}}.
-זכה לאריכות ימים ונפטר ב[[ה' בחשוון]] שנת [[תרע"ט]].
+נפטר ב[[ה' בחשוון]] שנת [[תרע"ט]] והוא בן 82.
 == מאמרותיו ==
@@ שורה 26: / שורה 25: @@
 רוב אמרותיו וסיפוריו רוכזו על ידי נכדו הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] בספר [[לשמע אוזן]].
-סיפורים ששמע ממנו נכדו הרב [[חיים אברהם דוכמן]] נכתבו על ידי הרב [[חיים אליהו מישולובין]] ועל ידי הרב משה ניסילביץ'.
+סיפורים ששמע ממנו נכדו הרב [[חיים אברהם דוכמן]] נכתבו על ידי הרב [[חיים אליהו מישולובין]] ועל ידי הרב [[משה ניסילביץ']].
 מרגלא בפומיה של הרב [[הלל מפאריטש]]: אילו ידעו בעלי התאוות את גודל התענוג והטוב טעם שיש בעניני אלקות, שיכולים להגיע אליו על ידי לימוד החסידות ובפרט על ידי התניא קדישא, היו זונחים את כל תאוותיהם ורודפים אך ורק אחרי התניא קדישא.{{הערה|1=מובא ב[[גליון בית משיח]] 535: הרב [[חיים אברהם דוכמן]], ששמע מסבו הרב מרדכי יואל.}}
@@ שורה 32: / שורה 31: @@
 ==משפחתו==
 *בנו, הרב [[דובער מנחם מענדל דוכמן]]. רעייתו פייגע רישא אחות ר' [[יהודה לייב חסדן]].
-*בתו, פייגא (מייזיל)
+*בתו, פייגא (מייזיל). חתנה הרב [[יצחק רסקין]] מ[[לנינגרד]].
-*נכדו, הרב [[שניאור זלמן דוכמן]]
-*נכדו, הרב [[חיים אברהם דוכמן]]
-*נכדו, הרב [[ברוך דוכמן]]
-*נכדו, הרב [[ישראל נח דוכמן]]
-*נינו, ר' [[ישראל דוכמן]]
-*נינתו, גברת ליפסקער טורנטו
-*בן נינו הרב [[שלום דוכמן]]
-*בן נינו הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]]
-== לקריאה נוספת==
-*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], תשפ"ג. פרקים זכרונות מהומיל החסידית וזכרונות דוכמן.
 ==תלמידיו ומושפעיו==
@@ שורה 49: / שורה 37: @@
 *החסיד ר' [[חיים אברהם דוכמן]]
 *החסיד ר' [[שניאור זלמן דוכמן]]
+*החסיד ר' [[יהודה לייב חסדן]]
+*החסיד ר' [[ישראל חסדן]]
 *הרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]]
 *הרב [[טוביה בלקין]]
+== לקריאה נוספת==
+* לשמע אוזן
+*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], [[תשפ"ג]]. פרקים זכרונות מהומיל החסידית וזכרונות דוכמן.
 {{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:דוכמן מרדכי יואל}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|דוכמן מרדכי יואל]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|דוכמן מרדכי יואל]]
 [[קטגוריה:בעלי שמועה]]
 [[קטגוריה:משפחת דוכמן]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ט]]
+[[קטגוריה:אישים בהומיל]]