זלמן חסדן: הבדלים בין גרסאות בדף
(←"עובד") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' זלמן חסדן | ר' '''זלמן חסדן''' ([[תרל"ז]]-[[תר"צ]]) היה מחשובי חסידי חב"ד בהומיל. | ||
=="עובד"== | =="עובד"== | ||
נולד בשנת [[תרל"ז]] בהומיל לאביו ר' [[יהודה לייב חסדן]]. | |||
משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו"ר הזקן הרב [[זלמן | משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו"ר הזקן הרב [[זלמן זזמר]]. | ||
עסק במסירות בענייני הכלל ובפרט דאג לקהילת חב"ד ולבני משפחתו העניפה. | |||
עסק במסירות בענייני הכלל ובפרט דאג לקהילת חב"ד ולבני משפחתו העניפה. | |||
נחשב ל"עובד". נהג להתפלל באריכות, ואחיינו הרב ישראל חסדן סיפר כי נהג להתפלל מידי שבת במשך שעות ארוכות. | נחשב ל"עובד". נהג להתפלל באריכות, ואחיינו הרב ישראל חסדן סיפר כי נהג להתפלל מידי שבת במשך שעות ארוכות. | ||
| שורה 16: | שורה 15: | ||
==שו"ב בהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]]== | ==שו"ב בהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]]== | ||
ר' זלמן עסק במסחר, אך לאחר פטירת אביו בשנת תרע"א, אדמו"ר הרש"ב הורה לר' זלמן למלא את מקום אביו כשו"ב. | ר' זלמן עסק במסחר, אך לאחר פטירת אביו בשנת תרע"א, אדמו"ר הרש"ב הורה לר' זלמן למלא את מקום אביו כשו"ב. | ||
אחותו בתיה יחד עם בעלה הרב [[הלל קפוטקין]] עברו לגור ב[[טשקנט]], והאבא ר' [[יהודה לייב חסדן]] דאג לבתו ומשפחתה, ולכן שלח את בנו ר' זלמן לבקרם. | אחותו בתיה יחד עם בעלה הרב [[הלל קפוטקין]] עברו לגור ב[[טשקנט]], והאבא ר' [[יהודה לייב חסדן]] דאג לבתו ומשפחתה, ולכן שלח את בנו ר' זלמן לבקרם. | ||
בנסיעה שאורכה אלפי קילומטרים, פגש קהילות יהודיות המשתייכות לעדת הספרדים, ובמספר מקומות ביקשו ממנו להשתקע אצלם ולהיות השו"ב שלהם. והוא נענה להם במספר מקומות אך לזמן קצר, כדי לשחוט עבורם בשר בקר וגם עופות. | |||
בנסיעה שאורכה אלפי קילומטרים, פגש קהילות יהודיות המשתייכות לעדת הספרדים, ובמספר מקומות ביקשו ממנו להשתקע אצלם ולהיות השו"ב שלהם. והוא נענה להם במספר מקומות אך לזמן קצר, כדי לשחוט עבורם בשר בקר וגם עופות. | |||
קשר מיוחד היה לר' זלמן עם הגאון הרב [[שלמה יוסף זווין]]. | קשר מיוחד היה לר' זלמן עם הגאון הרב [[שלמה יוסף זווין]]. | ||
נפטר בשנת תר"צ. | נפטר בשנת [[תר"צ]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* בנו לייב | * בנו לייב | ||
*בתו סוניה | * בתו סוניה | ||
*בתו חנה לאה | * בתו חנה לאה | ||
*בתו מרים | * בתו מרים | ||
*בתו סימה | * בתו סימה | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*חסדי ישראל [[תשפ"ג]], תולדות אחיינו הרב [[ישראל חסדן]], פרק ב | *[[חסדי ישראל]] [[תשפ"ג]], תולדות אחיינו הרב [[ישראל חסדן]], פרק ב | ||
{{מיון רגיל:חסדן, זלמן}} | {{מיון רגיל:חסדן, זלמן}} | ||
[[קטגוריה:אישים בהומיל]] | [[קטגוריה:אישים בהומיל]] | ||
[[קטגוריה: משפחת חסדן]] | [[קטגוריה:משפחת חסדן]] | ||
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | [[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ז]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"צ]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:22, 4 ביולי 2023
ר' זלמן חסדן (תרל"ז-תר"צ) היה מחשובי חסידי חב"ד בהומיל.
"עובד"[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרל"ז בהומיל לאביו ר' יהודה לייב חסדן.
משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו"ר הזקן הרב זלמן זזמר.
עסק במסירות בענייני הכלל ובפרט דאג לקהילת חב"ד ולבני משפחתו העניפה.
נחשב ל"עובד". נהג להתפלל באריכות, ואחיינו הרב ישראל חסדן סיפר כי נהג להתפלל מידי שבת במשך שעות ארוכות.
היה נשוי לאסתר לבית רבקין ובזיווג שני לרוזה שפרן.
גידל בביתו את אחיינו הרב ישראל חסדן שהתייתם בילדותו.
שו"ב בהוראת אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' זלמן עסק במסחר, אך לאחר פטירת אביו בשנת תרע"א, אדמו"ר הרש"ב הורה לר' זלמן למלא את מקום אביו כשו"ב.
אחותו בתיה יחד עם בעלה הרב הלל קפוטקין עברו לגור בטשקנט, והאבא ר' יהודה לייב חסדן דאג לבתו ומשפחתה, ולכן שלח את בנו ר' זלמן לבקרם.
בנסיעה שאורכה אלפי קילומטרים, פגש קהילות יהודיות המשתייכות לעדת הספרדים, ובמספר מקומות ביקשו ממנו להשתקע אצלם ולהיות השו"ב שלהם. והוא נענה להם במספר מקומות אך לזמן קצר, כדי לשחוט עבורם בשר בקר וגם עופות.
קשר מיוחד היה לר' זלמן עם הגאון הרב שלמה יוסף זווין.
נפטר בשנת תר"צ.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו לייב
- בתו סוניה
- בתו חנה לאה
- בתו מרים
- בתו סימה
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חסדי ישראל תשפ"ג, תולדות אחיינו הרב ישראל חסדן, פרק ב