אין סוף – הבדלי גרסאות
←אין סוף - להתפשטותו: תקון תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
←אין סוף - שלילת כל הגדרים: תיקון שגיאה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''"אין סוף"''' הוא כינוי לדרגה שמובא | '''"אין סוף"''' הוא כינוי לדרגה שמובא בספרי [[הקבלה]], שלגביה ישנה מחלוקת המקובלים בנוגע למהות הדרגה המכונה בספרי [[הקבלה]]. דעת המקובלים הראשונים היא שאין סוף מתייחס ל[[כתר]], בחינת הרצון של הבורא, ואילו הרמ"ק חלק עליהם וטען שאין לייחס את התואר אין סוף רק על עצמות הבורא. [[תורת החסידות]] מבארת את משמעות הדברים, שבעצם אין כאן וויכוח, כי מדובר כאן על שתי משמעויות שונות לחלוטין במושג "אין סוף" (המחלוקת התמקדה בסוגית [[אחדות ה']] ואכ"מ). | ||
==אין סוף - להתפשטותו== | ==אין סוף - להתפשטותו== | ||
לדעת המקובלים הראשונים אין סוף, הוא להתפשטותו, מתפשט בלי גבול, כלומר, התפשטות אור מן המאור כוחה הוא לפי מהות המאור, כן יהיה כח התפשטות אורו. אבל גם השמש היא מוגבלת{{הערה|כמו שכתב בתניא "כמו קס"ז פעמים כגודל כדור הארץ"}}, ולכן גם התפשטות אורה הוא מוגבל. אילו הייתה השמש מרוחקת יותר מן הארץ - לא הייתה מאירה אותו, וכן אינה מאירה בכל שטחי הארץ בזמן אחד, כיון שהיא מוגבלת. אבל כאשר המאור הוא בלתי מוגבל, אזי גם האור הוא בלתי מוגבל. | |||
אך גם אין סוף | אך גם אין סוף מוגדר בבלתי גבוליות, זוהי הגדרת מציאותו וזוהי תכונתו. האור הבלתי מוגבל לא יכול לעולם להיות מוגבל, כיון שהוא מוגדר בגדר מסוים, למציאותו ישנה הגדרה של בלתי גבוליות ואין סופיות. ומזה נמצא גם שלעולם יש יחס מסוים לדרגה זו, ומתוך יחס זה עולה ומתגלה שלימותו של הבורא. כאשר האור האין סופי מתפשט על למטה מטה אף שנשאר בהפשטתו וברוממותו, הרי בזה גופא באה לידי ביטוי שלימות מציאותו כבלתי מוגבל. כמשל חכם גדול שיכול לרדת עד לטיפשים הנמוכים ביותר, ולהישאר ברוממותו והפשטתו, הנה בזה גופא מתבטא גודל ועוצם חכמתו. | ||
לפי משמעות זו של "אין סוף", הרי תואר זה לא יכול | לפי משמעות זו של "אין סוף", הרי תואר זה לא יכול להיאמר על עצמות הבורא, שכן עליו לא שייך לומר שהוא מוגדר באין סופיות, ועליו מתאים יותר לומר "אין לו תחילה", שכן כל קדמון נצחי ולא כל נצחי קדמון. (קדמוניות רצונו של הקב"ה, המכונה גם הוא קדמון, כלומר התפשטות אורו הבלתי מוגבל, איננה קדמותניות אמיתית, שהרי ישנו בעל הרצון שהוא עילתה, וקדמוניות מתבטאת רק שבנמצאים גופא, המציאות האמיתית היא זו הבלתי מוגבלת, שכן מציאות מוגבלת צריכה למגביל, מה שאין כן מציאות בלתי מוגבלת היא אמיתית מצד עצמה). | ||
==אין סוף - שלילת כל הגדרים== | ==אין סוף - שלילת כל הגדרים== | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
מה שאין כן הבורא בעצמותו, אינו מוגדר בשום גדר, ולכן יחסו לעולמות אינו נקבע כלל מראש, לא שייך לשאול איך היחס לעולמות מצד [[עצמותו]] יתברך, חיובי או שלילי (או לעשות קל וחומר: ומה אם מצד אורו יתברך היחס הוא שלילי, מצדו [[עצמותו]] על אחת כמה וכמה), כיון שמציאותו אינה מוגדרת בשום גדר, שם יש רק הוא עצמו. איך יהיה יחסו לעולם? - איך שהוא יבחר. אם יבחר יהיה יחסו שלילי והעולמות לא יתפסו מקום, ואם יבחר יהיה יחסו חיובי, ומעשי הנבראים יהיו נוגעים ב[[עצמותו]] יתברך ממש! וכפי שאמר הרבי שיהודי שמניח [[תפילין]] גורם נחת רוח ל[[עצמותו]] יתברך כביכול, ובעצם - בלי כביכול! | מה שאין כן הבורא בעצמותו, אינו מוגדר בשום גדר, ולכן יחסו לעולמות אינו נקבע כלל מראש, לא שייך לשאול איך היחס לעולמות מצד [[עצמותו]] יתברך, חיובי או שלילי (או לעשות קל וחומר: ומה אם מצד אורו יתברך היחס הוא שלילי, מצדו [[עצמותו]] על אחת כמה וכמה), כיון שמציאותו אינה מוגדרת בשום גדר, שם יש רק הוא עצמו. איך יהיה יחסו לעולם? - איך שהוא יבחר. אם יבחר יהיה יחסו שלילי והעולמות לא יתפסו מקום, ואם יבחר יהיה יחסו חיובי, ומעשי הנבראים יהיו נוגעים ב[[עצמותו]] יתברך ממש! וכפי שאמר הרבי שיהודי שמניח [[תפילין]] גורם נחת רוח ל[[עצמותו]] יתברך כביכול, ובעצם - בלי כביכול! | ||
וזוהי המשמעות העמוקה של "אין סוף" לפי | וזוהי המשמעות העמוקה של "אין סוף" לפי איך שגילה זאת הרמ"ק, שתואר זה במשמעות זו שייך לומר רק [[עצמותו]] יתברך ממש (שמבטא שלילה עמוקה ביותר שאינה מתבטאת בתואר "אין לו תחילה") - שלילת כל הגדרים. וזהו גם רובד ועומק נוסף בהבנת אחדות ה', כפי שנקרא בחסידות, לא רק הביטול של "אין עוד מלבדו" - שלילת כל מציאות מלבדו, אלא הביטול של "אין עוד" - שאין שום גדר, ישנו רק [[עצמותו]] ית'. | ||
==מקורות לעיון== | ==מקורות לעיון== | ||